מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
Maximilian II
מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
לידה 31 ביולי 1527
וינה, ארכידוכסות אוסטריה
פטירה 12 באוקטובר 1576 (בגיל 49)
העיר החופשית רגנסבורג
מדינה האימפריה הרומית הקדושה
מקום קבורה קתדרלת ויטוס הקדוש, פראג
בת זוג מריה, נסיכת ספרד, ארכידוכסית אוסטריה
שושלת בית הבסבורג
תואר קיסר האימפריה הרומית הקדושה
אב פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
אם אנה, נסיכת בוהמיה והונגריה
צאצאים ראו בהמשך
קיסר האימפריה הרומית הקדושה
15651576
(כ־11 שנים)
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מקסימיליאן השני בצעירותו
מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

מקסימיליאן השניגרמנית: Maximilian II, ‏31 ביולי 1527 - 12 באוקטובר 1576) מבית הבסבורג היה מלך בוהמיה משנת 1562, מלך הונגריה משנת 1563 וקיסר האימפריה הרומית הקדושה משנת 1564 ועד יום מותו.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקסימיליאן השני נולד בווינה ב-31 ביולי 1527, לפרדיננד הראשון, מלך בוהמיה והונגריה ולאנה, נסיכת בוהמיה והונגריה, בתו הבכורה של אולסלו השני, מלך בוהמיה והונגריה. מקסימיליאן התחנך בעיקר בספרד בחצר המלוכה של דודו, קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה שכיהן גם כמלך ספרד. בגיל 17 כבר התנסה בלחימה במהלך מלחמתו של דודו כנגד צרפת בשנת 1544 וכן במהלך מלחמת ברית שמלקלדן ובמהרה החל לקחת חלק בממשל הקיסרי.

נישואים וילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1548 נישא מקסימיליאן לדודניתו מריה, בתו של קרל החמישי. לזוג נולדו בסך הכל שישה עשר ילדים:

המאבק על הירושה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1550, לאחר שנתיים בהן שימש כשגריר הקיסר בספרד, שב מקסימיליאן לגרמניה כדי להשתתף בדיונים על הירושה הקיסרית. קארל החמישי רצה שבנו, פליפה (לעתיד פליפה השני, מלך ספרד) יירש את מקומו כקיסר האימפריה הרומית הקדושה, אולם אחיו פרדיננד ובנו מקסימיליאן התנגדו לכך. לאחר דיונים ארוכים הגיעו הצדדים לפשרה לפיה פרדיננד יירש את הכתר הקיסרי אך לאחר מותו יירש את מקומו פליפה בעוד שמקסימיליאן יוכתר כמלך הרומאים וימשול על גרמניה. סידור זה לא מומש לבסוף, ומאבק הירושה פגע בקשרים בין הענף האוסטרי לענף הספרדי של בית הבסבורג, שהיו טובים עד אז. בשנת 1552 נפל מקסימיליאן למשכב והיו שמועות כי מחלתו נבעה מניסיון הרעלה על ידי תומכי בן דודו.

מקסימיליאן התיישב בווינה, משם ניהל את השטחים האוסטרים והגן עליהם מפני העות'מאנים. לא ידוע מה היו דעותיו הדתיות של מקסימיליאן אולם ידוע כי היו לו יחסים טובים עם מטיפים לותרנים ועם נסיכים פרוטסטנטים. סובלנותו הדתית הדאיגה את אביו, שחשש כי בנו יעזוב את הכנסייה הקתולית ואף תכנן לנשל אותו מסדר הירושה במקרה זה, אולם לבסוף מקסימיליאן דבק באמונתו הישנה, לפחות באופן רשמי, למרות שבסוף חייו דעותיו היו קרובות יותר ללותרניזם.

בשנת 1562 נבחר מקסימיליאן בפרנקפורט כמלך הרומאים, שליט גרמניה, לאחר שהבטיח לנסיכים הבוחרים הקתולים כי הוא נאמן לדתם ולנסיכים הפרוטסטנטים כי כשיוכתר לקיסר הוא ירשה את השימוש בוידוי האוגסבורגי (הווידוי של הלותרנים). עם מותו של אביו בשנת 1564 הוא הוכתר כקיסר האימפריה הרומית הקדושה וכן כמלך הונגריה ובוהמיה.

קיסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקסימיליאן שאף לבצע רפורמות נרחבות בכנסייה הקתולית, כמו מתן אישור לכמרים להנשא, אולם נתקל בהתנגדות מצד האפיפיור, פיוס הרביעי, ומצד מלך ספרד ואכזב את הנסיכים הפרוטסטנטים בכך שסירב למנות בישופים פרוטסטנטים באחוזות הקיסריות. למרות זאת הוא הצליח להעניק חופש דת לאצולה הלותרנית באוסטריה וסירב לפרסם בשטחיו את הצווים של ועידת טרנטו שבאו להילחם ברפורמציה. בשנת 1568 חתם מקסימיליאן על הסכם הפסקת אש עם העות'מאנים לפיו הוא המשיך לשלם מס לסולטאן בתמורה לשמירה על השקט בהונגריה.

לאחר מותו של בנו ויורשו היחיד של פליפה השני החל מקסימיליאן להתמתן בדעותיו הדתיות ולשפר את יחסיו עם מלך ספרד, במטרה שהוא או אחד מבניו יירשו בעתיד את הכתר הספרדי. אחת ממחוות הפיוס שעשה הקיסר הייתה כאשר העניק בשנת 1570 לפליפה את בתו הבכורה, אנה, ככלתו הרביעית של המלך.

בשנת 1570 ניסה הקיסר לשכנע את נסיכי האימפריה לספק לו חיילים להגנת האימפריה מפני העות'מאנים, אולם הנסיכים הפרוטסטנטים, שהיו מאוכזבים מהבטחותיו לרפורמה נרחבת, העדיפו לשלוח את חייליהם לצרפת ולארצות השפלה כדי לעזור למרידות הפרוטסטנטיות שם. כוחו של הקיסר ירד ולא היה לו צבא גדול מספיק כדי להצטרף לכוחות האפיפיור בקרב לפנטו, דבר שהוריד את קרנו בעיני הכס הקדוש.

בשנת 1575 נבחר מקסימיליאן לתפקיד מלך פולין על ידי הפרלמנט הפולני, אולם לאחר שלושה ימים בלבד איימה האצולה הפולנית במלחמת אזרחים אם לא ייבחר מלך ממוצא פולני, ואת מקומו של מקסימיליאן תפסה אנה יגיילונקה. הקיסר תכנן לתקוף את פולין במטרה לקחת בכוח את הכתר אולם הוא מת במהלך ההכנות למלחמה, ב-12 באוקטובר 1576 בעיר רגנסבורג. על ערש דווי הוא סירב לקבל את המשיחה האחרונה מידי הכנסייה הקתולית. בנו רודולף, שכיהן משנת 1575 כמלך הרומאים, ירש את הכתר הקיסרי.

יחסו ליהודים היה אוהד, וניתן לראות עדות לכך שביטל את צויי הגירוש של יהודי בוהמיה, והחזיר להם את זכויות היתר העתיקות שלהם. תהלוכה שביצע בשנת 1571 בגטו היהודי של פראג, בלווית רעייתו, נותנת דוגמה נוספת ליחסו האוהד יחסית ליהודי האימפריה.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
מארי, דוכסית בורגונדיה
 
פרדיננד השני, מלך אראגון
 
איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה
 
קזימיר הרביעי, מלך פולין
 
אליזבת מאוסטריה
 
גאסטון דה פואה, רוזן קנדאל
 
קתרינה, נסיכת נווארה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פליפה הראשון, מלך קסטיליה
 
 
 
 
 
חואנה, מלכת קסטיליה
 
 
 
 
 
אולסלו השני, מלך בוהמיה והונגריה
 
 
 
 
 
אן דה פואה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אנה, נסיכת בוהמיה והונגריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]