מריה ניקולאייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה (1819–1876)
 | |||||||||
| מריה ניקולאייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה | |||||||||
| לידה |
18 באוגוסט 1819 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 בפברואר 1876 (בגיל 56) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית | ||||||||
| שם מלא | מריה ניקולאייבנה רומנובה | ||||||||
| מדינה | רוסיה | ||||||||
| מקום קבורה |
Grand Ducal Burial Vault  | ||||||||
| בן זוג |
מקסימיליאן, דוכס לויכטנברג גריגורי אלכסנדרוביץ' סטרוגנוב | ||||||||
| שושלת בית רומנוב | |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
|
מסדר קתרינה הקדושה | |||||||||
  | |||||||||
מריה ניקולאייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה (ברוסית: Мария Николаевна Рома́нова; 18 באוגוסט 1819 - 21 בפברואר 1876), הייתה בתו של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה, וסבתו של מקס פון באדן, שהיה הקנצלר האחרון של הקיסרות הגרמנית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מריה נולדה בסנקט פטרבורג ב-18 באוגוסט 1819, לניקולאי הראשון, קיסר רוסיה ולשרלוטה, נסיכת פרוסיה, בתם של פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה ולואיזה, נסיכת מקלנבורג-שטרליץ. הוריה היו מסורים לילדיהם והיו הורים חמימים ומלאי חיבה, שאף שיחקו עם ילדיהם ושרו עמם.
מריה ניקולאייבנה התחנכה בחברת אחיותיה אולגה ואלכסנדרה, החדרים שלהם, שהיו ממוקמים בקומת הקרקע של ארמון החורף, היו עם אוויר צח בכל עונות השנה, ורופאים שלטו בתזונת הבנות. החינוך של מריה הושם בפיקוחו של הסופר הליברלי, המשורר והסופר וסילי ז'וקובסקי, שהיה בעבר המורה הרוסי של אמה - אלכסנדרה פיודורובנה. ז'וקובסקי נשאר בקשר הדוק עם חצר המלוכה עד מותו. מריה ואחיותיה קיבלו שיעורי ריקוד, מוזיקה וציור, ומשנת 1835 הייתה מריה חברה פעילה בחברת הפטריוטים, אשר נוסדה על ידי הקיסרית יליזבטה אלכסייבנה, וחבריה אף היו נפגשים מדי פעם בחדרה בארמון.
בשנת 1837 שלח לודוויג הראשון, מלך בוואריה את אחיינו, מקסימיליאן, דוכס לויכטנברג, כדי להשתתף בתמרוני פרשים ברוסיה. מקסימיליאן היה בנו של אז'ן דה בוארנה ונכדה של הקיסרית ז'וזפין דה בוארנה. הוא היה בחור נאה, משכיל והתעניין בתרבות. שנה לאחר מכן, באוקטובר 1838, הוא ערך ביקור שני, ומראהו הטוב ונימוסיו הרשים את מריה, והיא התאהבה בו.
בתחילה התנגדו ההורים משני הצדדים לנישואי השניים, אולם לבסוף אושרו הנישואים, בתנאי שהזוג יתגורר ברוסיה. החתונה התקיימה ב-2 ביולי 1839 בכנסייה הגדולה של ארמון החורף, והחגיגות נמשכו שבועיים. בני הזוג נשארו ברוסיה, ונולדו להם 7 ילדים. בשנת 1843 מונה מקסימיליאן לנשיא האקדמיה לאמנויות, ומריה הייתה גאה בהישגי בעלה. בסוף שנות ה-40 התערערו נישואי השניים, ומריה החלה לקיים יחסים עם הרוזן גרגורי אלכסנדרוביץ' סטרוגונוב. בשנת 1852 חלה בעלה מקסימיליאן בשחפת, וב-1 בנובמבר אותה שנה הוא מת ומריה החליפה אותו כנשיאת האקדמיה לאמנויות.
בשנת 1854 התחתנה מריה עם גריגורי אלכסנדרוביץ' סטרוגנוב, אולם טקס הנישואין הרשמי נערך רק ב-16 בנובמבר 1856. מכיוון שעשתה זאת ללא אישורו של אביה, נאלצה מריה לגלות לחו"ל, והיא עברה להתגורר בפירנצה, שם נולדו לה שני ילדים. ילדיה שנותרו ברוסיה, גודלו על ידי אחיה אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, אשר הקדיש להם תשומת לב מיוחדת.
בסוף חייה סבלה מריה מבעיות בעצמות ואף נעשתה נכה, וב-21 בפברואר 1876 היא מתה בביתה בסנקט פטרבורג.
משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2 ביולי 1839 התחתנה מריה עם מקסימיליאן, דוכס לויכטנברג, ממנו היו לה 7 ילדים:
- אלכסנדרה מקסימיליאנובנה, נסיכת לויכטנברג (1840–1843)
- מריה מקסימיליאנובנה, נסיכת לויכטנברג (1841–1914), התחתנה עם וילהלם, נסיך באדן
- ניקולאוס, דוכס לויכטנברג (1843–1891)
- אוגניה מקסימיליאנובנה, נסיכת לויכטנברג (1845–1925), התחתנה עם אלכסנדר פטרוביץ', דוכס אולדנבורג
- אויגן, דוכס לויכטנברג (1847–1901)
- סרגיי, נסיך לויכטנברג (1849–1877)
- גאורג, דוכס לויכטנברג (1852–1912)
ב-16 בנובמבר 1856 התחתנה מריה עם גריגורי אלכסנדרוביץ' סטרוגנוב, ממנו היו לה שני ילדים:
- גריגורי גריגורביץ' סטרוגנוב (1857–1859)
- אלנה גריגוריאנה סטרוגנובה (1861–1908), התחתנה עם ולדימיר אלכסנדרוביץ' שרמטייב, ולאחריו התחתנה עם גריגורי ניקיטיץ' מאלישביץ
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מריה ניקולאייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)