נבחרת מקסיקו בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נבחרת מקסיקו בכדורגל
Selección de fútbol de México
מידע כללי
כינוי הטריקולור
התאחדות פדרציית הכדורגל של מקסיקו
השתייכות CONCACAF
דירוג פיפ"א
(4 באפריל 2024)
14       ‎+1‏
 - ניקוד פיפ"א 1,661.11
 - דירוג שיא 4 (נמדד בפברואר 1998)
 - דירוג שפל 40 (נמדד ביולי 2015)
מאמן דייגו קוקה
קפטן אנדרס גוארדאדו
מירב השערים חאבייר הרננדס (52)
מירב ההופעות אנדרס גוארדאדו (181)
אצטדיון ביתי אצטדיון האצטקה, מקסיקו סיטי
miseleccion.mx
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחק בינלאומי ראשון
גואטמלהגואטמלה גואטמלה 2 - 3 מקסיקו מקסיקומקסיקו
(גואטמלה סיטי, גואטמלה; 1 בינואר 1923)
הניצחון הכי גדול
מקסיקומקסיקו מקסיקו 13 - 0 בהאמה איי בהאמהאיי בהאמה
(טולוקה, מקסיקו; 28 באפריל 1987)
ההפסד הכי גדול
אנגליהאנגליה אנגליה 8 - 0 מקסיקו מקסיקומקסיקו
(לונדון, אנגליה; 10 במאי 1961)
גביע העולם בכדורגל
הופעות 17 (הראשונה ב-1930)
ההישג הטוב רבע גמר (1970, ו-1986)
גביע הזהב של CONCACAF
הופעות 25 (הראשונה ב-1963)
ההישג הטוב מקום ראשון (12 פעמים): 1965, 1971, 1977, 1993, 1996, 1998, 2003, 2009, 2011, 2015, 2019, 2023
קופה אמריקה
הופעות 10 (הראשונה ב-1993)
ההישג הטוב מקום שני (1993, 2001)

נבחרת מקסיקו בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של מקסיקו. אצטדיונה הביתי של נבחרת מקסיקו הוא אצטדיון האצטקה שבמקסיקו סיטי.

בחלק גדול מהמאה ה-20, ובעיקר בשנות ה-90, הייתה למקסיקו שליטה כמעט מוחלטת בכדורגל בצפון ומרכז אמריקה, ובעקבות כך קיבלה את הכינוי "הענקית של CONCACAF". זכיות מפתיעות של נבחרות קנדה וארצות הברית בגביע הזהב של CONCACAF (אליפות צפון ומרכז אמריקה) בשנים 2000 ו-2002 בהתאמה, והפסד לארצות הברית בשמינית גמר מונדיאל 2002, סימנו את סוף שליטתה המוחלטת של מקסיקו בכדורגל בצפון ומרכז אמריקה, ותחילתו של עידן חדש. כיום נאבקות מקסיקו וארצות הברית על הבכורה באזור זה.

הכדורגל המקסיקני מצליח גם במפעלים אחרים. החל מראשית שנות ה-90 מוזמנת נבחרת מקסיקו כאורחת קבועה לטורניר הקופה אמריקה, שם היא מגיעה באופן קבוע לשלבים הגבוהים של הטורניר. כמו כן, מוזמנות גם קבוצות כדורגל ממקסיקו להשתתף בטורניר גביע הליברטדורס שם הן זוכות להצלחה.

אף על פי שלזכותה של מקסיקו 16 הופעות בגביע העולם בכדורגל, היא מעולם לא הגיעה מעבר לשלב רבע הגמר, אליו הגיעה ב-1970 וב-1986. בשתי הפעמים הייתה מקסיקו המארחת של הטורניר. מקסיקו הושעתה ממונדיאל 1990 בעקבות זיוף גילאים של שחקנים באליפות נוער.

אחד מהישגיה הגדולים של מקסיקו היה הזכייה בגביע הקונפדרציות בשנת 1999, כשאירחה את הטורניר וניצחה בגמר את נבחרת ברזיל בתוצאה 4:3.

הדירוג הנוכחי של נבחרת מקסיקו ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-14 בעולם, נכון ל-4 באפריל 2024; הניקוד הוא 1,661.11 - עלייה של נקודה אחת לעומת ניקוד קודם.[1] דירוג השיא 4 נמדד לראשונה[2] בפברואר 1998, והדירוג הנמוך ביותר 40 נמדד לראשונה[2] ביולי 2015.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורגל במקסיקו נוסד בתחילת המאה ה-20 על ידי קבוצות מהגרים מאירופה, בעיקר מקורנוול, אנגליה ומאוחר יותר על ידי גולים ספרדים שנמלטו ממלחמת האזרחים בספרד. בשנים הראשונות התמודדה מקסיקו במשחקי ידידות נגד נבחרת גואטמלה. מאוחר יותר התמודדה מקסיקו במשחקי ידידות נוספים עד להקמתה של התאחדות הכדורגל של מקסיקו בשנת 1927.
הטורניר הראשון בו התמודדה נבחרתה הרשמית של מקסיקו היה טורניר הכדורגל האולימפי באולימפיאדת 1928 ובו הפסידה בסיבוב הראשון לספרד בתוצאה 7-1. שנתיים לאחר מכן, מקסיקו התמודדה במשחק הפתיחה של גביע העולם הראשון בשנת 1930 והובסה 4-1 על ידי צרפת. מקסיקו הפסידה גם בשני משחקיה הנוספים בטורניר מול צ'ילה וארגנטינה.
מקסיקו לא הצליחה להעפיל למונדיאל 1934 לאחר שהפסידה במשחקי המוקדמות לארצות הברית 4-2 ופרשה ממוקדמות מונדיאל 1938. לאחר מלחמת העולם השנייה, העפילה מקסיקו למונדיאל 1950, אך גם בו, כמו גם במונדיאל 1954, הפסידה בכל משחקיה. במונדיאל 1958 השיגה מקסיקו לראשונה תוצאת תיקו, מול ויילס, אך הפסידה ביתר משחקיה וסיימה את הטורניר במאזן הגרוע ביותר מבין כל הנבחרות. במונדיאל 1962 שוב לא הצליחה מקסיקו לעבור את שלב הבתים, אך השיגה ניצחון ראשון בתולדותיה בגביע העולם מול צ'כוסלובקיה. במונדיאל 1966 שוב לא הצליחה מקסיקו לעבור את שלב הבתים, בפעם השישית ברציפות.
בשנת 1963 השתתפה מקסיקו ב אליפות CONCACAF הראשונה, אך לא עברה את שלב הבתים. שנתיים מאוחר יותר זכתה מקסיקו באליפות זו לראשונה בתולדותיה.

מונדיאל 1970[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקסיקו נבחרה לארח את מונדיאל 1970 ושובצה בבית המוקדם עם ברית המועצות, בלגיה ואל סלבדור. במשחק הפתיחה של הטורניר סיימה מקסיקו בתיקו 0-0 מול ברית המועצות ובמשחקה השני הביסה את אל סלבדור החלשה 0-4. במשחקה השלישי ניצחה את בלגיה 0-1 ובכך הבטיחה העפלה היסטורית לרבע הגמר, לאחר שישה כישלונות רצופים בשלב הבתים. ברבע הגמר הובילה מקסיקו 0-1 מול איטליה אך הובסה בסופו של דבר 4-1. למרות התבוסה, הטורניר נחשב להצלחה הבינלאומית הראשונה של נבחרת מקסיקו.
בהמשך זכתה מקסיקו פעמיים נוספות באליפות CONCACAF ב-1971 וב-1977, אך נכשלה בנסיונותיה להעפיל למונדיאל 1974 ולמונדיאל 1982 ובתווך הפסידה בכל משחקיה במונדיאל 1978 אליו כן הצליחה להעפיל.

מונדיאל 1986[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקסיקו הייתה למדינה הראשונה שמארחת פעמיים את משחקי המונדיאל. קולומביה הייתה המדינה שהייתה אמורה לארח את המשחקים בשנת 1986, אולם בשל בעיות כלכליות נאלצה לוותר על האירוח ומקסיקו נבחרה לארח במקומה. מקסיקו סיימה את שלב הבתים במקום הראשון לאחר שניצחה את בלגיה 1-2, סיימה בתיקו 1-1 מול פרגוואי וניצחה את עיראק 0-1. בשלב שמינית הגמר ניצחה מקסיקו את בולגריה 0-2 והעפילה בפעם השנייה בתולדותיה לרבע הגמר. בשלב זה סיימה בתיקו 0-0 מול גרמניה, אך הודחה כשהפסידה 4-1 בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים. טורניר זה, כמו הטורניר הקודם שאירחה, נחשב כמוצלח עבור הנבחרת המקסיקנית.
בשנת 1988 שיתפה נבחרת הנוער של מקסיקו שחקנים מעבר לגיל המותר במוקדמות אליפות העולם לנוער ולכן הושעו כל נבחרות מקסיקו, ובכללן הנבחרת הבוגרת, מכל פעילות בינלאומית. בעקבות זאת לא השתתפה מקסיקו במונדיאל 1990.

שנות ה-90 ותחילת המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהסתיימה השעיית הנבחרת, הפכה מקסיקו לנבחרת חזקה ברמה הבינלאומית וקצרה הצלחות גם בטורנירי הגביע העולמי שנערכו מחוץ לגבולותיה. נוסף על כך זכתה שש פעמים בגביע הזהב, הוזמנה לטורנירי הקופה אמריקה באופן קבוע בהם סיימה פעמיים במקום השני ואף השתתפה חמש פעמים בגביע הקונפדרציות וזכתה בטורניר אותו אירחה בשנת 1999.
מקסיקו זכתה בגביע הזהב אותו אירחה בצוותא עם ארצות הברית בשנת 1993 ובאותה שנה הוזמנה לראשונה להשתתף בטורניר הקופה אמריקה. מקסיקו הגיעה עד לגמר הטורניר ובו הפסידה 2-1 לארגנטינה. במונדיאל 1994, אותו אירחה ארצות הברית, שכנתה מצפון, העפילה מקסיקו לשמינית הגמר לאחר שסיימה במקום הראשון בשלב הבתים. מקסיקו פתחה את משחקיה בהפסד 1-0 לנורווגיה, אך בהמשך ניצחה 1-2 את אירלנד וסיימה בתיקו 1-1 עם איטליה. כל הנבחרות בבית המוקדם סיימו עם אותו מספר נקודות, אך מקסיקו סיימה ראשונה בגלל שערי זכות. בשמינית הגמר סיימה מקסיקו בתיקו 1-1 מול בולגריה והודחה בפעם השנייה ברציפות מהמשחקים בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים.
בזכות זכייתה בגביע הזהב, השתתפה מקסיקו לראשונה בגביע הקונפדרציות בשנת 1995. מקסיקו ניצחה את ערב הסעודית המארחת 0-2 וסיימה בתיקו 1-1 עם אלופת אירופה דנמרק. המשחק הוכרע לרעת מקסיקו בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים ומקסיקו עברה לשחק על המקום השלישי בטורניר מול ניגריה. גם משחק זה הסתיים בתיקו 1-1, אולם הפעם מקסיקו ניצחה בבעיטות ההכרעה וסיימה במקום השלישי כאשר היא מסיימת את הטורניר ללא הפסד במועד החוקי. מקסיקו שבה וזכתה בגביע הזהב ב-1996 ולכן הוזמנה שוב לשחק בגביע הקונפדרציות בשנת 1997. הפעם הודחה מקסיקו כבר בשלב הבתים. מקסיקו זכתה בפעם השלישית ברציפות בגביע הזהב בשנת 1998 וגם העפילה למונדיאל 1998. במונדיאל עצמו שוב הגיעה מקסיקו לשלב שמינית הגמר אך הפסידה לגרמניה 2-1 והודחה. בשנת 1999 אירחה מקסיקו לראשונה את טורניר גביע הקונפדרציות בו השתתפה הן כמארחת וכן כמחזיקת גביע הזהב. בשלב הבתים ניצחה מקסיקו את ערב הסעודית ואת בוליביה וסיימה בתיקו עם מצרים. מקסיקו העפילה מראשות הבית לחצי הגמר בו ניצחה את ארצות הברית 0-1 אחרי הארכה. במשחק הגמר גברה מקסיקו על ברזיל 3-4 וזכתה בגביע הקונפדרציות בפעם הראשונה בתולדותיה.
בעקבות זכייתה בגביע, השתתפה מקסיקו גם בטורניר שנערך בשנת 2001 אך בו הפסידה בכל משחקיה. באותה שנה העפילה מקסיקו בפעם השנייה בתולדותיה לגמר הקופה אמריקה אך הפסידה לקולומביה המארחת 1-0.
במונדיאל 2002 העפילה מקסיקו לשמינית הגמר מראשות הבית המוקדם לאחר ניצחונות על קרואטיה ואקוודור ותיקו מול איטליה, אך הפסידה לארצות הברית 2-0 והודחה מהטורניר. בשנת 2003 זכתה מקסיקו בגביע הזהב בפעם הרביעית ולכן הוזמנה להשתתף בגביע הקונפדרציות בשנת 2005 בו הפגינה יכולת טובה וסיימה במקום הרביעי. מקסיקו סיימה ראשונה בבית המוקדם בזכות ניצחונות על יפן וברזיל ותיקו מול יוון. בחצי הגמר סיימה בתיקו 1-1 מול ארגנטינה והודחה בבעיטות הכרעה מאחד עשר מטרים. במשחק על המקום השלישי הפסידה לגרמניה 4-3 לאחר הארכה ולאחר שחזרה שלוש פעמים מפיגור במהלך המשחק.
במונדיאל 2006 הודחה מקסיקו בשלב שמינית הגמר לאחר הפסד 2-1 לארגנטינה.
בשנת 2009 זכתה מקסיקו בגביע הזהב בפעם השמינית ובמונדיאל 2010 הודחה בשלב שמינית הגמר בפעם החמישית ברציפות ובפעם השנייה ברציפות מול ארגנטינה שניצחה 3-1. בשנת 2011 זכתה מקסיקו בגביע הזהב בפעם התשיעית.
באולימפיאדת לונדון (2012) זכתה הנבחרת האולימפית של מקסיקו (בה משחקים שחקנים עד גיל 23 בתוספת 3 שחקנים מבוגרים יותר) במדליית הזהב לאחר שניצחה במשחק הגמר את נבחרת ברזיל בתוצאה 2:1.
בעקבות זכייתה בגביע הזהב בשנת 2011, מקסיקו העפילה למשחקי גביע הקונפדרציות שנערכו בברזיל בשנת 2013. הנבחרת סיימה במקום השלישי בבית ולא עלתה לשלב חצי הגמר.
במונדיאל 2014 שובצה מקסיקו בשלב הבתים עם המארחת ברזיל, קרואטיה וקמרון. מקסיקו גברה על קמרון 0-1 וסיימה בתיקו 0-0 עם המארחת ברזיל. ניצחון 1-3 על קרואטיה במחזור הסיום של שלב הבתים העלה אותה לשמינית הגמר מהמקום השני בבית. בשלב זה הפסידה מקסיקו להולנד 2-1 לאחר ששמטה יתרון 0-1 וספגה שער שוויון שתי דקות לסיום ושער שני 4 דקות בתוך תוספת הזמן. בכך הודחה מקסיקו בפעם השישית ברציפות בשלב שמינית הגמר. בשנת 2015 זכתה מקסיקו בגביע הזהב בפעם העשירית ובעקבות כך השתתפה בגביע הקונפדרציות בשנת 2017 בו סיימה במקום הרביעי. במונדיאל 2018 הוגרלה בבית עם שוודיה, דרום קוריאה ואלופת העולם גרמניה. מקסיקו גברה במשחק הראשון על גרמניה 0-1, ניצחה 1-2 את דרום קוריאה והפסידה 3-0 לשוודיה ועלתה לשמינית גמר מהמקום השני. בשמינית הגמר הפסידה 2-0 לברזיל והודחה בפעם השביעית ברציפות באותו שלב.

במונדיאל 2022 הוגרלה מקסיקו בבית עם ארגנטינה, פולין וערב הסעודית. מקסיקו סיימה בתיקו 0-0 עם פולין, הפסידה 2-0 לארגנטינה וגברה על ערב הסעודית 1-2, אך סיימה במקום השלישי בבית עקב שער חובה אחד יותר מפולין שסיימה באותו מספר נקודות. בעקבות זאת, מקסיקו הודחה כבר בשלב הבתים לאחר שבע העפלות רצופות לשמינית הגמר ולראשונה מאז 1978.

כל גביעי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
אורוגוואיאורוגוואי 1930 סיבוב ראשון 3 0 0 3 4 13
הממלכה האיטלקיתהממלכה האיטלקית 1934 לא העפילה
צרפתצרפת 1938 פרשה
ברזילברזיל 1950 סיבוב ראשון 3 0 0 3 2 10
שווייץשווייץ 1954 סיבוב ראשון 2 0 0 2 2 8
שוודיהשוודיה 1958 סיבוב ראשון 3 0 1 2 1 8
צ'ילהצ'ילה 1962 סיבוב ראשון 3 1 0 2 3 4
אנגליהאנגליה 1966 סיבוב ראשון 3 0 2 1 1 3
מקסיקומקסיקו 1970 רבע גמר 4 2 1 1 6 4
גרמניהגרמניה 1974 לא העפילה
ארגנטינהארגנטינה 1978 סיבוב ראשון 3 0 0 3 2 12
ספרדספרד 1982 לא העפילה
מקסיקומקסיקו 1986 רבע גמר 5 3 2 0 6 2
איטליהאיטליה 1990 הושעתה בעקבות זיופים של גילאי שחקנים באליפות נוער
ארצות הבריתארצות הברית 1994 שמינית גמר 4 1 2 1 4 4
צרפתצרפת 1998 שמינית גמר 4 1 2 1 8 7
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית יפןיפן 2002 שמינית גמר 4 2 1 1 4 4
גרמניהגרמניה 2006 שמינית גמר 4 1 1 2 5 5
דרום אפריקהדרום אפריקה 2010 שמינית גמר 4 1 1 2 4 5
ברזילברזיל 2014 שמינית גמר 4 2 1 1 5 3
רוסיהרוסיה 2018 שמינית גמר 4 2 0 2 3 6
קטר (מדינה)קטר (מדינה) 2022 סיבוב ראשון 3 1 1 1 2 3
ארצות הבריתארצות הברית מקסיקומקסיקו קנדהקנדה 2026 העפילה כמארחת
סה"כ 17/22 60 17 15 28 62 101

כל אליפויות CONCACAF/גביע הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
אל סלוודוראל סלוודור 1963 סיבוב ראשון 3 1 1 1 9 2
גואטמלהגואטמלה 1965 מקום ראשון 5 4 1 0 13 2
הונדורסהונדורס 1967 מקום שני 5 4 0 1 10 1
קוסטה ריקהקוסטה ריקה 1969 מקום רביעי 5 1 2 2 4 5
טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו 1971 מקום ראשון 5 4 1 0 6 1
האיטיהאיטי 1973 מקום שלישי 5 2 2 1 10 5
מקסיקומקסיקו 1977 מקום ראשון 5 5 0 0 20 5
הונדורסהונדורס 1981 מקום שלישי 5 1 3 1 6 3
1985 פרשה כדי לארח את מונדיאל 1986
1989 הושעתה
ארצות הבריתארצות הברית 1991 מקום שלישי 5 3 1 1 10 5
ארצות הבריתארצות הברית מקסיקומקסיקו 1993 מקום ראשון 5 4 1 0 28 2
ארצות הבריתארצות הברית 1996 מקום ראשון 4 4 0 0 9 0
ארצות הבריתארצות הברית 1998 מקום ראשון 4 4 0 0 8 2
ארצות הבריתארצות הברית 2000 רבע גמר 3 1 1 1 6 3
ארצות הבריתארצות הברית 2002 רבע גמר 3 2 1 0 4 1
ארצות הבריתארצות הברית מקסיקומקסיקו 2003 מקום ראשון 5 4 1 0 9 0
ארצות הבריתארצות הברית 2005 רבע גמר 4 2 0 2 7 4
ארצות הבריתארצות הברית 2007 מקום שני 6 4 0 2 7 5
ארצות הבריתארצות הברית 2009 מקום ראשון 6 5 1 0 15 2
ארצות הבריתארצות הברית 2011 מקום ראשון 6 6 0 0 22 4
ארצות הבריתארצות הברית 2013 חצי גמר 5 3 0 2 8 5
ארצות הבריתארצות הברית קנדהקנדה 2015 מקום ראשון 6 4 2 0 16 6
ארצות הבריתארצות הברית 2017 חצי גמר 5 3 1 1 6 2
ארצות הבריתארצות הברית קוסטה ריקהקוסטה ריקה ג'מייקהג'מייקה 2019 מקום ראשון 6 5 1 0 16 4
ארצות הבריתארצות הברית 2021 מקום שני 6 4 1 1 9 2
ארצות הבריתארצות הברית קנדהקנדה 2023 מקום ראשון 6 5 0 1 13 2
סה"כ 25/27 123 85 21 17 271 73

קופה אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
1916 עד 1991 לא הוזמנה
אקוודוראקוודור 1993 מקום שני 6 2 2 2 8 7
אורוגוואיאורוגוואי 1995 רבע גמר 4 1 2 1 5 4
בוליביהבוליביה 1997 מקום שלישי 6 2 2 2 8 9
פרגוואיפרגוואי 1999 מקום שלישי 6 3 1 2 10 9
קולומביהקולומביה 2001 מקום שני 6 3 1 2 7 5
פרופרו 2004 רבע גמר 4 2 1 1 5 7
ונצואלהונצואלה 2007 מקום שלישי 6 4 1 1 13 5
ארגנטינהארגנטינה 2011 סיבוב ראשון 3 0 0 3 1 4
צ'ילהצ'ילה 2015 סיבוב ראשון 3 0 2 1 4 5
ארצות הבריתארצות הברית 2016 רבע גמר 4 2 1 1 6 9
ברזילברזיל 2019 לא הוזמנה
ארגנטינהארגנטינה קולומביהקולומביה 2021
ארצות הבריתארצות הברית 2024 העפילה
סה"כ 11/48 48 19 13 16 67 64

גביע הקונפדרציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה השתתפה בתור סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
ערב הסעודיתערב הסעודית 1992 לא העפילה
ערב הסעודיתערב הסעודית 1995 זוכת גביע הזהב 1993 מקום שלישי 3 1 2 0 4 2
ערב הסעודיתערב הסעודית 1997 זוכת גביע הזהב 1996 סיבוב ראשון 3 1 0 2 8 6
מקסיקומקסיקו 1999 מארחת הטורניר, מחזיקת גביע הזהב 1998 מקום ראשון 5 4 1 0 13 6
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית יפןיפן 2001 מחזיקת גביע הקונפדרציות 1999 סיבוב ראשון 3 0 0 3 1 8
צרפתצרפת 2003 לא העפילה
גרמניהגרמניה 2005 זוכת גביע הזהב 2003 מקום רביעי 5 2 2 1 7 5
דרום אפריקהדרום אפריקה 2009 לא העפילה
ברזילברזיל 2013 זוכת גביע הזהב 2011 סיבוב ראשון 3 1 0 2 3 5
רוסיהרוסיה 2017 זוכת גביע הזהב 2015 (ניצחה בפלייאוף את זוכת גביע הזהב 2013) מקום רביעי 5 2 1 2 8 10
סה"כ 7/10 27 11 6 10 44 42

ליגת האומות של CONCACAF[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה דרג סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
ארצות הבריתארצות הברית 2019-2020 א מקום שני 6 4 1 1 15 6
ארצות הבריתארצות הברית 2022-2023 א מקום שלישי 6 3 2 1 9 6
ארצות הבריתארצות הברית 2023-2024 א מקום שני 4 2 0 2 7 6
2024-2025 א
סה"כ 16 9 3 4 31 18

שחקנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאי שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-13 בספטמבר 2023.

שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בנבחרת.

שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרס גוארדאדו שיאן ההופעות (181) בנבחרת מקסיקו בכל הזמנים.
דירוג שחקן שנים בנבחרת הופעות שערים
1 אנדרס גוארדאדו 2005–2022 181 28
2 קלאודיו סוארס 2006-1992 179 6
3 רפאל מארקס 2018-1997 148 18
4 פאבל פארדו 1997–2009 147 11
5 חרארדו טוראדו 1999–2013 146 6
גיירמו אוצ'ואה 2005–הווה 0
7 הקטור מורנו 2007–הווה 132 5
8 חורחה קמפוס 1991–2004 129 0
9 קרלוס סלסידו 2004–2014 124 10
10 רמון רמירז 1991–2000 121 15

מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חאבייר הרננדס שיאן השערים (52) בנבחרת מקסיקו בכל הזמנים.
דירוג שחקן שנים בנבחרת שערים הופעות ממוצע למשחק
1 חאבייר הרננדס 2019-2009 52 109 0.48
2 חארד בורחטי 1997 - 2008 46 89 0.52
3 קוואוטמוק בלנקו 1995 - 2014 39 120 0.33
4 לואיס הרננדס 1995–2002 35 86 0.41
קארלוס הרמוסילו 1997-1984 91 0.38
6 ראול חימנס 2013-הווה 33 105 0.31
7 אנריקה בורחה 1966–1975 31 65 0.48
8 לואיס אלבס 1988–2001 30 84 0.36
9 לואיס גרסיה פוסטיגו 1991–1999 29 79 0.37
10 הוגו סאנצ'ס 1977–1998 28 57 0.49
לואיס פלורס 1993-1983 61 0.46
אנדרס גוארדאדו 2022-2005 181 0.15

סגל הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל השחקנים שזומנו לקראת משחקי מונדיאל 2022

מספר ההופעות והשערים מעודכן ל-16 בנובמבר 2022, אחרי המשחק נגד שוודיה.

מס' עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
1 שוער אלפרדו טלברה 18 בספטמבר 1982 40 0 מקסיקומקסיקו חוארז
12 שוער רודולפו קוטה 3 ביולי 1987 8 0 מקסיקומקסיקו לאון
13 שוער גיירמו אוצ'ואה 13 ביולי 1985 131 0 מקסיקומקסיקו קלוב אמריקה
2 הגנה נסטור אראוחו 29 באוגוסט 1991 63 3 מקסיקומקסיקו קלוב אמריקה
3 הגנה ססאר מונטס 24 בפברואר 1997 30 1 מקסיקומקסיקו מונטריי
5 הגנה יוהאן ואסקס 22 באוקטובר 1998 7 0 איטליהאיטליה קרמונזה
6 הגנה חרארדו ארטאגה 7 בספטמבר 1998 17 1 בלגיהבלגיה גנק
15 הגנה הקטור מורנו 17 בינואר 1988 128 5 מקסיקומקסיקו מונטריי
19 הגנה חורחה סאנצ'ס 10 בדצמבר 1997 26 1 הולנדהולנד אייאקס
23 הגנה חסוס גאיארדו 15 באוגוסט 1994 78 1 מקסיקומקסיקו מונטריי
26 הגנה קווין אלברס 15 בינואר 1999 8 0 מקסיקומקסיקו פאצ'וקה
4 קישור אדסון אלברס 24 באוקטובר 1997 58 3 הולנדהולנד אייאקס
7 קישור לואיס רומו 5 ביוני 1995 27 1 מקסיקומקסיקו מונטריי
8 קישור קרלוס רודריגס 3 בינואר 1997 36 0 מקסיקומקסיקו קרוז אזול
14 קישור אריק גוטיירס 15 ביוני 1995 34 1 הולנדהולנד איינדהובן
16 קישור הקטור הררה 19 באפריל 1990 102 10 ארצות הבריתארצות הברית יוסטון דינמו
17 קישור אורבלין פינדה 24 במרץ 1996 50 6 יווןיוון א.א.ק. אתונה
18 קישור אנדרס גוארדאדו (קפטן) 28 בספטמבר 1986 178 28 ספרדספרד ריאל בטיס
21 קישור אוריאל אנטונה 21 באוגוסט 1997 36 9 מקסיקומקסיקו קרוז אזול
24 קישור לואיס צ'אבס 15 בינואר 1996 9 0 מקסיקומקסיקו פאצ'וקה
25 קישור רוברטו אלברדו 7 בספטמבר 1998 31 4 מקסיקומקסיקו גוודלחרה
9 חלוץ ראול חימנז 5 במאי 1991 95 29 אנגליהאנגליה וולבס
10 חלוץ אלכסיס וגה 25 בנובמבר 1997 22 6 מקסיקומקסיקו גוודלחרה
11 חלוץ רוחליו פונס מורי 5 במרץ 1991 16 6 מקסיקומקסיקו מונטריי
20 חלוץ הנרי מרטין 18 בנובמבר 1992 27 6 מקסיקומקסיקו קלוב אמריקה
22 חלוץ אירווינג לוסאנו 30 ביולי 1995 60 16 איטליהאיטליה נאפולי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
  2. ^ 1 2 החל מאוגוסט 1993 - אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל