נבסנרע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נבסנרע
קנקן שהכיל את שמו של נבסנרע
קנקן שהכיל את שמו של נבסנרע
קנקן שהכיל את שמו של נבסנרע
מדינה מצרים העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
השושלת ה-14 במצרים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שמו של נבסנרע[1] בכתב חרטומים
M23
t
L2
t
<
N5nbsn
Z2
>

נבסנרעמצרית עתיקה: "אדונם הוא האל רע"[2]) היה פרעה ששלט בדלתא של הנילוס (לפחות על צדה המזרחי אם לא גם על המערבי) במצרים במהלך המאה ה-17 לפנה"ס, היא תקופת הביניים השנייה של מצרים העתיקה.

לפי פפירוס רשימת המלכים מטורינו נבסנרע נזכר בטור התשיעי בשורה 14 ושלט במשך מספר לא ידוע של שנים (הפפירוס קרוע בחלק זה), 5 חודשים ו-20 ימים. במידה והשתייך לשושלת ה-14 של מצרים העתיקה שהורכבה מאישים ממוצא כנעני שעלו לכוח במצרים התחתונהחיקסוס) הרי שהיה יריבם של אחרוני השושלת ה-13 שהתקיימה במקביל ומלכה במצרים העליונה מהעיר מוף.

נסבנרע הוא אחד מ-4 מלכי השושלת ה-14 היחידים[3] שנמצא ממצא ארכאולוגי המתעד את שמם, וממצא זה נתגלה לא בחפירה ארכאולוגית מסודרת אלא באוסף פרטי של עשיר בשם מיכלידיס שקנה אותו מסוחר ושודד עתיקות מצרי[4][5].

ישנה מחלוקת במחקר ההיסטורי-ארכאולוגי האם נבסנרע היה השליט ה-14 מתוך 50 מלכים שפפירוס טורינו מימי רעמסס השני מייחס לשושלת ה-14 (שהתקיימה בערך בין 1700-1650 לפנה"ס) כפי שמציעים האגיפטולוגים קים ריולט (שמציע לתארך את ראשית השושלת הזו חמישה מלכים יותר מוקדם מהמקובל במחקר)[6] ודריל בייקר, או שמא היה חלק מהשושלת ה-15 כפי שהציע יורגן ואן-בקרת'[7].

שמו של יורשו של נבסנרע הוא wsf[8] שבמצרית עתיקה מביע: "חסר", ומעיד על כך שמחברי הפפירוס בימי רעמסס השני העתיקו רשימות אלה מרשימות קודמות שבהן שם היורש אבד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Baker 2008, pp. 247–248.
  2. ^ Leprohon, Ronald J. (2013). The great name: ancient Egyptian royal titulary. Writings from the ancient world, no. 33. Atlanta: Society of Biblical Literature. ISBN 978-1-58-983736-2.
  3. ^ Bourriau, Janine (2003). "The Second Intermediate Period (c. 1650–1550 BC)". In Shaw, Ian. The Oxford History of Ancient Egypt (new ed.). Oxford: Oxford University Press. ISBN 978-0-19-280458-7.
  4. ^ Kaplony, Peter (1973). Beschriftete Kleinfunde in der Sammlung Georges Michailidis: Ergebnisse einer Bestandsaufnahme im Sommer 1968. Uitgaven van het Nederlands Historisch-Archaeologisch Instituut te İstanbul, 32. Istanbul: Nederlands Historisch-Archeologisch Instituut in het Nabije Oosten. OCLC 1064212.
  5. ^ Baker, Darrell D. (2008). The Encyclopedia of the Egyptian Pharaohs. Volume I: Predynastic to the Twentieth Dynasty (3300–1069 BC). London: Bannerstone Press. ISBN 978-1-905299-37-9.
  6. ^ Ryholt, Kim (1997). The Political Situation in Egypt during the Second Intermediate Period, c. 1800–1550 B.C. CNI publications, 20. Carsten Niebuhr Institute of Near Eastern Studies, University of Copenhagen : Museum Tusculanum Press. ISBN 978-87-7289-421-8.
  7. ^ von Beckerath, Jürgen (1999). Handbuch der ägyptischen Königsnamen (in German). Münchner ägyptologische Studien, Heft 49, Mainz : Philip von Zabern. ISBN 978-3-8053-2591-2.
  8. ^ Ryholt, Kim (2012). "The Royal Canon of Turin". In Hornung, Erik; Krauss, Rolf; Warburton, David. Ancient Egyptian Chronology. Handbook of Oriental Studies. Leiden, Boston: Brill. pp. 26–32. ISBN 978-90-04-11385-5. ISSN 0169-9423.