נח זבולוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נח זבולוני
נח זבולוני 1965
נח זבולוני 1965
לידה 1910
בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 במרץ 2004 (בגיל 94 בערך)
ירושלים, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי רנ"ז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מעסיק דבר, המשקיף, מעריב, חרות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נח זבולוני (זבילביץ') (1910 - י"ג באדר ה'תשס"ד, 5 במרץ 2004) היה עיתונאי ישראלי. נודע בשם העט רנ"ז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זבולוני נולד ב-1910 בקאמינקה שברוסיה הלבנה. בגיל 13 הבריח את הגבול לפולין, שם למד עד שנת 1934 בישיבות ובין השאר למד אצל הרבנים אהרן קוטלר, ברוך בר ליבוביץ, יעקב ישראל קניבסקי (הסטייפלר) ויוסף רוזין (רוגצ'ובר). בשנת 1934 עלה לארץ ישראל ושינה את שמו לזבולוני.

בירושלים למד בישיבת מרכז הרב, ובמקביל ניהל את העיתון המקומי "המשקיף". היה פעיל באצ"ל למען אסירי המחתרת, ואף נעצר על ידי המשטרה הבריטית[1], יחד עם דניאל ינובסקי, ושוחרר לאחר מספר ימים[2]. במסגרת פעילותו באצ"ל היה מבאי ביתו של הרב אריה לוין ("אבי האסירים"), קשר שנשמר גם לאחר הקמת המדינה. בין השנים 19481965 ניהל בירושלים את העיתון "חרות" וכן כתב לעיתון.

בשנת 1948 נשא לאשה את אסתר זקס. לבני הזוג נולדו שני ילדים, עו"ד יהודית שפר צור ואלי זבולוני.

בשנת 1958 הוסמך לרבנות על ידי הרב יהודה גרשוני, אך למעט מקרים בודדים לא השתמש בתואר זה.

זבולוני היה חבר הוועידות הארציות של מפלגת "חרות" וחבר בית הדין העליון של "הסתדרות העובדים הלאומית". לאחר איחוד "חרות" עם "הליברלים" פרש עם שמואל תמיר למפלגת המרכז החופשי, לאחר מכן לד"ש, וסיים את דרכו במפלגת "העבודה".

בין השנים 19661976 היה דובר המועצה הדתית של ירושלים.

זבולוני נהג לשהות שעות רבות בספריית ישיבת מרכז הרב וללמוד עם תלמידיה. מספר מאמרים תורניים פרי עטו פורסמו בכתב העת "טורי ישורון"[3].

רוב חייו התגורר בשכונת קריית משה בירושלים.

נפטר בשנת 2004 ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

כתיבה עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך כ-45 שנות קריירה עיתונאית כתב למעלה מ-4,500 כתבות ומאמרים[4] בעיתונים "חרות", "מעריב" ו"דבר". כתיבתו עסקה בנושאים מגוונים, תוך התמקדות בידיעות מחוגי "נטורי קרתא", שאותם השיג גם מהרב עמרם בלוי ומ"שר החוץ" שלה, הרב משה הירש, ובידיעות מסביבתו של מנהיג הליטאים הרב אלעזר מנחם מן שך, שאיתו למד בפולין.

תחילת כתיבתו העיתונאית הייתה במאמרי ביקורת וסאטירה בעיתון "חרות", ומאוחר יותר עסק גם בדיווחים חדשותיים. בעיתון דבר שימש ככתב לענייני דת וסיפק כתבות רקע בנושאים דתיים, חגים, אנקדוטות וסיפורי הווי מהעולם החרדי.

הוא כתב בעיתון "חרות" משנת 1948 עד לסגירתו בשנת 1965, ובעיתון "דבר", משנת 1980 עד סגירתו בשנת 1995.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]