נחמיה בן כהן צדק
רב נחמיה בן כהן צדק גאון היה גאון ישיבת פומבדיתא בין השנים 968-960.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו של רב כהן צדק בן יוסף שכיהן כגאון פומבדיתא בין השנים 922-917 וביצר את מעמדה ומרכזיותה של ישיבת פומבדיתא.
כשבגר והצטרף לשורות הישיבה, נוצרו בישיבה שני מחנות: מחנה אחד של משפחות הגאונים יצחק צדוק ופלטוי בן אביי (רב חנניה גאון, רב שרירא גאון, רב עמרם בן מישוי, רב מבשר גאון ותומכיהם) ומחנה של משפחת רב כהן צדק (האחים רב נחמיה וחפני ותומכיהם). שני המחנות היו מסוכסכים ושררה ביניהם יריבות עמוקה[1]. שיאה של המחלוקת היה כאשר התמנה לגאון רב אהרן בן יוסף הכהן מבבל, שלא נמנה עם משפחות החכמים ונסמך על ידי רב מבשר גאון. רב נחמיה קיבל את מרותו של רב אהרן בתחילה, אך לאחר זמן מה הכריז על עצמו כגאון[2]. רב שרירא סבר שרב אהרן עדיף מרב נחמיה, ובהשפעתו תמכו רוב החכמים ברב אהרן, אך רב נחמיה הוסיף לראות את עצמו כגאון הישיבה, מינה בעלי תפקידים (בין השאר מינה את חפני למשרת אב בית הדין, בעוד שאב בית הדין של רב אהרן היה רב שרירא) ושלח אגרות לקהילות התפוצות שיפנו את שאלותיהם ותרומותיהם אליו.
אחד ממכתביו ייחודי במיוחד, בשל סגנונו ומועד פרסומו. הוא נמצא באוספי הגניזה הקהירית ונחקר על ידי אוניברסיטת קיימברידג'.[3] זהו מכתב שאליו נלווה טביעת חותמו בחמר (בולה),[4] ושנשלח באופן חריג עוד במהלך חייו של רב אהרן (לפני אוגוסט 960).[5][6] הבולה המצורפת לא שגרתית, משום שנאסר על יהודים ונוצרים להשתמש בחותמות, ולפיכך סביר שניתן לו אישור מהח'ליף.[7] כמו כן, המכתב נכתב בהידור על נייר יקר.[8] במכתב הוא מגייס תמיכה מיהודי מצרים למינויו לראש ישיבת פומבדיתא,[7] ותוקף בחריפות רבה את יריביו: על רב אהרן הוא כתב ”אשר רעותיו מפורסמים וכחשו וכזבו מגולה לכל... שגזל לעצמו נדבה שהיא באה לחכמים... אוכל קדשי היתומים והעניים... מטה משפטים” את סיעת רב שרירא הוא מכנה ”בחורים עזי פנים”[5].
לאחר פטירת רב אהרן, קיבלו החכמים את מרותו, והוא נשא בתואר גאון פומבדיתא. למרות זאת הוא הוסיף לתקוף את סיעת רב שרירא במכתביו, ומכנה אותם: ”הנערים הכלבים העזים”[9]. בימיו היה מצבה של ישיבת פומבדיתא מדולדל. רב נחמיה שלח מספר אגרות לקהילות התפוצות שיסייעו לישיבה בתרומות. נפטר בשנת 968, ולאחר מותו עלה על כס הגאונות רב שרירא גאון.
דברי תורתו לא נשתמרו.
אחיינו, רב שמואל בן חפני גאון היה גאון ישיבת סורא ומחותנו של יריבו רב שרירא גאון.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה גיל, עיונים בתולדות יהודי עראק במאה העשירית, תעודה י (ה'תשנ"ו), עמ' 81–153.
- מרדכי מרגליות (עורך), רב נחמיה בר רב כוהן צדק בתוך: "אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים" חלק ב'.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחמיה בן כהן צדק גאון, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו אצל גיל, עמ' 24
- ^ אגרת רב שרירא גאון חלק ג סוף פרק ח
- ^ Discarded history: Cairo Genizah treasures, University of Cambridge, 2022-05-31 (באנגלית)
- ^ Cambridge University Library Jacques Mosseri Genizah Collection, Mosseri VIII.479.
- ^ 1 2 משה גיל (תשנ״ו), עמוד 147.
- ^ משה גיל, במלכות ישמעאל בתקופת הגאונים, כרך ב׳, אוניברסיטת תל אביב, 1997, עמ' 51–53. (בעברית)
- ^ 1 2
A thousand year old seal from the Cairo Genizah, סרטון בערוץ "Cambridge University Library (the UL)", באתר יוטיוב (אורך: 02:21)
- ^ Ben Outhwaite, Limn: A Hoard of Hebrew MSS, Limn, 2016-03-04 (באנגלית אמריקאית)
- ^ #משה גיל (תשנ״ו), עמ' 148.
