ניקולאוס השלישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקולאוס השלישי
Nicolaus III
לידה 1225
רומא, מדינת האפיפיור מדינת האפיפיורמדינת האפיפיור
פטירה 22 באוגוסט 1280 (בגיל 55 בערך)
ויטרבו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מדינת האפיפיור
מקום קבורה מערת הוותיקן עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת משפחת אורסיני
אב Matteo Rosso Orsini, Lord of Mugnano, Monterorondo, Galeria and San Angelo עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Gemma di Monticelli עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־188
25 בנובמבר 127722 באוגוסט 1280
(שנתיים ו־38 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שלט האצולה האפיפיורי של ניקולאוס השלישי

ניקולאוס השלישילטינית: Nicolaus III;‏ 122522 באוגוסט 1280) היה האפיפיור מ-25 בנובמבר 1277 עד מותו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג 'ובאני ג'אטנו אורסיני נולד בשנת 1225 ברומא, למתאו רוסו אורסיני, והשתייך למשפחת אורסיני המפורסמת. בשנת 1241 הוא מונה לסנאטור רומאי לכל חייו על ידי האפיפיור גרגוריוס התשיעי, ובשנת 1244 מונה לקרדינל ולעוזרו של האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי, ואף ליווה אותו בעת שברח מפני פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בשנת 1262 הוא מונה לראש האינקוויזיציה, ובשנת 1263 מונה למגן המסדר הפרנציסקני וקלריסה הקדושה.

שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של קודמו יוחנן העשרים ואחד, התעכבה בחירת האפיפיור הבאה במשך שמונה חודשים, ורק ב-25 בנובמבר 1277 נבחר ג'ובאני לאפיפיור בשם ניקולאוס השלישי. ניקולאוס היה יריב של שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה, וניסה לצמצם את השפעתו על איטליה. לכן הוא סירב להמשיך לו את מעמדו כסנאטור רומי, וב-16 בספטמבר 1278, אחרי עשר שנים, ויתר המלך שארל על מעמדו כסנאטור. מעמד זה נלקח לראשונה על ידי האפיפיור עצמו כאזרח פרטי, ולאחר מכן הוחזק בידי אחיו. ניקולאוס גם ניהל משא ומתן קשוח עם רודולף הראשון, מלך גרמניה, והסכים להכתירו כקיסר, רק בעד ויתורו על העיר רוונה והבטחה להחזרת התרומות כבימי לואי החסיד, אולם לבסוף לא יצאה אל הפועל הכתרתו של רודולף כקיסר.

אפילו יותר מאשר הכנסייה והדת, הכוח והמעמד של ביתו של אורסיני היו חשובים לאפיפיור ניקולאוס. הוא דאג בראש ובראשונה להרחבת התהילה והרכוש שלו ושל משפחתו, ואף מינה חמישה מאחייניו לקרדינלים. ב-22 באוגוסט 1280 מת ניקולאוס משבץ, ובמקומו נבחר לאפיפיור מרטינוס הרביעי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקולאוס השלישי בוויקישיתוף


הקודם:
יוחנן העשרים ואחד
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
מרטינוס הרביעי