נציבות האו"ם לפליטים

נציבות האו"ם לפליטים
Office of the United Nations High Commissioner for Refugees
מידע כללי
סוכנות אם	האומות המאוחדות
תאריך הקמה	14 בדצמבר 1950
מנהל	פיליפו גרנדי
מטה מרכזי	ז'נבה, שווייץ
	www.unhcr.org

גרסת סמליל נוספת של ה-UNHCR; נציבות האו"ם לפליטים

הנציבות העליונה של האומות המאוחדות לפליטים (באנגלית: United Nations High Commission for Refugees; ראשי תיבות: UNHCR) היא גוף מרכזי של האומות המאוחדות שעוסק בשמירת זכויותיהם וביטחונם של פליטים, שמספרם ברחבי העולם הוערך ב-21.3 מיליון ב-2015.^[1] הנציבות גם מטפלת במבקשי מקלט ומחוסרי אזרחות. הנציבות, שמשרדה הראשי ממוקם בעיר ז'נבה שבשווייצריה, ממלאת את תפקידה בהתאם לאמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 והפרוטוקול שנוסף לה בשנת 1967. הנציבות זכתה בפרס נובל לשלום ב-1954 ושוב ב-1981.

נכון לשנת 2023, תקציב הנציבות הוא 10.7 מיליארד דולר,^[2] והיא מעסיקה כ-21 אלף עובדים. מתוכם כ-90% הם עובדי שדה.^[3] הסוכנות מטפלת בכ-35 מיליון פליטים ברחבי העולם,^[3] וכן ב-65 מיליון עקורים ו5.4 מיליון מבקשי מקלט.^[3] עוד כ-5.9 מיליון פליטים פלסטינים מטופלים באופן נפרד ובלעדי על-ידי אונר"א (UNRWA) שמפעילה קריטריון רחב יותר לזכאותם למעמד של פליט.

בראש הנציבות עומד הנציב העליון שאותו בוחרת העצרת הכללית של האו"ם. החל מ-1 בינואר 2017 עומד בראש הנציבות הדיפלומט האיטלקי, פיליפו גרנדי (אנ').

הסיבות להקמת הנציבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נציבות האו"ם לפליטים נוסדה ב-14 בדצמבר 1950, מתוקף החלטה של עצרת האו"ם והיא החליפה את ארגון הפליטים הבינלאומי שהוקם ב-1946 לפתרון בעיית פליטי מלחמת העולם השנייה.

מטרות הנציבות נגזרות מהאמנה לזכויות הפליט שנחתמה באותה שנה ומפרוטוקול שנחתם בשנת 1967,^[4] המרחיב את האמנה לקבוצות חדשות של פליטים.

נציבות האו"ם לפליטים אינה מטפלת בבעיית הפליטים הפלסטינים, עבורה הוקם גוף נפרד של האו"ם - אונר"א (UNRWA), שלו יש הגדרות שונות, רחבות אף יותר, לפליט ומטרות ושאיפות שונות כלפי הפליטים בהם היא מטפלת.

ישראל ונציבות הפליטים של האו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל חתומה על האמנה בדבר מעמדם של פליטים של האו"ם משנת 1951 ועל הפרוטוקול משנת 1967^[5].

על סמך דברי נציב האו"ם לפליטים, אוגוסט לינדט, בשנת 1957, בשתי הזדמנויות שונות, מעמדם של הפליטים היהודים ממדינות ערב (והאסלאם) - עולה בקנה אחד עם הגדרת הפליט של נציבות האו"ם לפליטים, ועל כן יש לנציבות את ייפוי הכוח לטפל בעניינם^[6]:

"Jews fleeing from Arab countries were indeed ‘bona fide’ refugees who “fall

under the mandate of my (UNHCR) office”.

נציגות של נציבות הפליטים פועלת גם בישראל והיא מתמקדת בסוגיית דורשי מקלט מדיני בישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא נציבות האו"ם לפליטים בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של נציבות האו"ם לפליטים (באנגלית, בצרפתית, בספרדית ובערבית)
נציבות האו"ם לפליטים, באתר פרס נובל (באנגלית)
השוואה בין ארגון אונר"א - UNRWA לבין ארגון UNHCR . שני ארגונים מטעם האו"ם - UN המטפלים בפליטים, באתר יוטיוב.
נציבות האו"ם לפליטים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
האומות המאוחדות, הנציבות לפליטים. ישראל, דף שער בספרייה הלאומית

נציבות האו"ם לפליטים, ברשת החברתית פייסבוק
נציבות האו"ם לפליטים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
נציבות האו"ם לפליטים, ביישום טלגרם
נציבות האו"ם לפליטים, ברשת החברתית אינסטגרם
נציבות האו"ם לפליטים, ברשת החברתית טיקטוק
נציבות האו"ם לפליטים, ברשת החברתית VK
נציבות האו"ם לפליטים, ברשת החברתית LinkedIn
נציבות האו"ם לפליטים, סרטונים בערוץ היוטיוב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ על פי נתוני הנציבות
^ על פי נתוני הנציבות, נכון לשנת 2023
^ ¹ ² ³ https://www.unhcr.org/about-unhcr/who-we-are/figures-glance
^ "סיכום האמנה והפרוטוקול לענייני הפליטים".
^ [1] States Parties to the 1951 Convention relating to the Status of Refugees and the 1967 Protocol
^ Jewish Refugees from Arab Countries: The Case for Rights and Redress, Co-authored by: The Hon. Irwin Cotler, David Matas, Stanley A. Urman, NOVEMBER 5, 2007, P-3,4,21

[1] על פי נתוני הנציבות

[2] על פי נתוני הנציבות, נכון לשנת 2023

[נתוני_בסיס-3] ¹ ² ³ https://www.unhcr.org/about-unhcr/who-we-are/figures-glance

[4] "סיכום האמנה והפרוטוקול לענייני הפליטים".

[5] [1] States Parties to the 1951 Convention relating to the Status of Refugees and the 1967 Protocol

[jjac-6] Jewish Refugees from Arab Countries: The Case for Rights and Redress, Co-authored by: The Hon. Irwin Cotler, David Matas, Stanley A. Urman, NOVEMBER 5, 2007, P-3,4,21

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925	דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
1926–1950	בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975	ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000	ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, קונגרס פגוואש בנושא מדע ועניינים בינלאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך	האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד (2019) • תוכנית המזון העולמית (2020) • מוראטוב, רסה (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי, (2023)