נתן פרידלנד
 | |
| לידה |
1808 ה'תקס"ח ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
1883 (בגיל 75 בערך) י"ח באדר ב' תרמ"ג ארץ ישראל, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מדינה |
האימפריה הרוסית |
| תקופת הפעילות |
?–1883 |
| רבותיו |
יוסף זונדל מסלנט |
  | |
הרב נתן פרידלנד (תקס"ח - י"ח באדר ב' תרמ"ג ; 1808–1883) היה רב, דרשן, סופר ופעיל למען רעיון יישוב ארץ ישראל בתקופת מבשרי הציונות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת 1808 בערך בעיר טאורגה בליטא, ושימש בה כדרשן. היה תלמידו של ר' יוסף זונדל מסלנט. הוא הגיע בדרך עצמאית לעיסוק ביישוב ארץ ישראל ובדרכי הגאולה, וסבר כי הגאולה תבוא בדרך הטבע, כאשר השלב הראשון יהיה 'קיבוץ ראשון' של לומדי תורה שיעלו לארץ כדי לשבת וללמוד, ו'קיבוץ שני' יהיה כאשר מלכי הגויים יתעוררו לשלוח את היהודים לארצם. היה מסתובב בערים ובעיירות, ובדרשותיו עורר את שומעיו לעודד עלייה לארץ ישראל ולרכוש שם קרקעות. במסגרת מסעותיו כדי להשיג הסכמות לספרו הראשון "כוס ישועה ונחמה" ביקר ב-1858 בעיר טורון ופגש את ר' צבי הירש קלישר. הרב קלישר מצא בו שותף לדעה ולדרך. גם המקורות בדברי חז"ל עליהם התבססו השניים היו דומים. הרב קלישר נתן לו הסכמה נלהבת לספרו, ומאז הפך פרידלנד לשותפו ולשליחו של הרב קלישר בפעולות השונות למען יישוב ארץ ישראל.
ב-1860 נסע לפריז ושם פנה לאלברט כהן, מנהל ענייני הצדקה של משפחת רוטשילד, כדי שיתמוך ברעיון יישוב ארץ ישראל. הוא אף יעץ לרב קלישר לשלוח לכהן עותק מספרו דרישת ציון שהיה אז עדיין בכתב יד. בפריס הוא נפגש גם עם אדולף כרמייה, ממייסדי חברת כל ישראל חברים, ועורר גם אותו לעסוק ביישוב ארץ ישראל. שני האישים נטו לדעתו בשאלת ארץ ישראל. לאחר הצלחותיו אלה בפריס העז פרידלנד להגיש מכתב בקשה לקיסר נפוליאון השלישי, שהיה ידוע כתומך נלהב בשחרור עמים מדוכאים. למכתבו צירף גם מכתב מאת הרב קלישר. הוא התקבל לראיון אצל הקיסר וביקש ממנו שישתדל שהמדינות תמסורנה את ארץ ישראל ליהודים. הקיסר ענה לו במכתב בו טען כי היחסים עם האימפריה העות'מאנית אינם מאפשרים לפעול למען ארץ ישראל כעת, אולם כשיישתפרו היחסים ישתדל לעשות זאת. עם המכתב הזה נסע ללונדון ופגש במשה מונטיפיורי בניסיון לרתום אותו לעניין, אך משה מונטיפיורי דחה את פנייתו.
ב-1866 הוציא את המהדורה השנייה של "דרישת ציון". הוא הרבה להסתובב בקהילות ישראל, דרש בענייני הגאולה, קרא לעלייה וגייס כספים ליושבי ארץ ישראל. לאחר מות הרב קלישר ב-1874 ניסה לגייס כספים לפיתוח החלקה שרכש הרב קלישר מול קבר רחל, "נחלת צבי" אולם הדבר לא עלה בידו והחלקה נשארה שוממה.[1] הוא עלה ארצה בסוף ימיו ונפטר בי"ח באדר ב' תרמ"ג (1883) ונטמן בהר הזיתים.
משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב פרידלנד אמר על עצמו: "מחצית שנות חיי הקדשתי לטיפוחה של ארץ ישראל".[2]
בספרו "יוסף חן" הביא את דברי רבו רבי זונדל מסלנט שבעצמו עלה לארץ ישראל, וטען כי אין הגאולה תלויה בתשובה, אלא בפעולת עם ישראל לעלות לארץ וליישב אותה.
"אחרי המחלוקת הנ"ל (האם גאולה תלויה בתשובה) חתמה הגמרא שם "ושתק רבי אליעזר". ואמר לי מו"ר (ר' יוסף זונדל) תנצב"ה כי שתיקה כהודאה דמיא, דאל"כ למה צריכה הגמרא דווקא פה לסיים "שתק ר"א" דלא כהרגיל, אלא רק להודיע שהודה לר"י (שגאולה לא תלויה בתשובה) והראה לי ב'פרקי דר"א' שהודה ר' אליעזר בפירוש, נמצא רב יחידאי שהדבר תלוי בתשובה [עיי' סנהדרין צז:], ואחרי תיבות "ושתק רבי אליעזר" הביאה הגמרא תכף ומייד על זה "ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא", היינו על כל הנ"ל, כאומר: אין תשובה מעכבת ואין קץ מעכב, כי אין קץ בדבר רק זה הקץ המגולה, כאשר בכל זמני הכושר יתקרבו ישראל לבוא אל ארץ הקדושה של נחלת שדה וכרם והארץ תתן להם יבולה בשפע רב זה הוא הקץ המגולה, וזה הוא דור שבן דוד בא (כי סתמא דגמרא כתבה שם "ואמר רבי אבא" בוא"ו אף שלא נזכר שם ר' אבא מקודם, לומר שר' אבא סובב הולך על כל דברי התנאים והאמוראים שם)"
— יוסף חן, דף כ"ז
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כוס ישועה ונחמה - חלק א', ברסלויא תרי"ט
- קול צופייך, המבורג תרכ"ד
- סולו סולו המסילה, לעסלא תרכ"ו
- יוסף חן - חלק א', ורשה תרל"ח
- יוסף חן - חלק ב', ורשה תרל"ט
- קול אבירי הרועים
כתבי הרב פרידלנד בתוספת מבוא הערות וביאורים מאת ד"ר ישראל קלוזנר, ראו אור בהוצאת מוסד הרב קוק בשנת תש"מ.
