סאמיה יוסוף עומאר
 | |
| לידה |
25 במרץ 1991 מוגדישו, סומליה  |
|---|---|
| נהרגה |
2 באפריל 2012 (בגיל 21) הים התיכון, ספרד |
| מידע כללי | |
| מדינה |
סומליה |
| משקל |
54 ק"ג |
| גובה | 1.62 מטרים |
| ספורט | |
| ענף ספורט | אתלטיקה |
  | |
סאמיה יוסוף עומאר הידועה גם כסאמיו עומאר (בסומלית: Saamiya Yuusuf Cumar, בערבית: سامية يوسف عمر) (25 במרץ 1991 – אפריל 2012) הייתה אצנית סומלית. היא הייתה אחת משני ספורטאים סומלים שהתחרו באולימפיאדת 2008 בבייג'ינג, סין. עומאר גדלה במוגדישו, והתאמנה שם במהלך מלחמת האזרחים הסומלית למרות הטרדות נשנות מצד המיליציות המקומיות. הסיפור שלה באולימפיאדה סוקר בתקשורת, והיא התקבלה שם בהתלהבות מצד הקהל.
אחרי האולימפיאדה, נמנעה מאתלטיקה במשך תקופה בעקבות איומים על חייה מצד הקבוצה המיליטנטית א-שבאב. בסופו של דבר, ב-2010, היא מצאה את עצמה חייה במחנה עקורים של ארגון מהפכני אסלאמי (חיזבול אסלאם), והחליטה לעזוב את סומליה ולמצוא מאמן באירופה כדי שתוכל להתחרות באולימפיאדת 2012. היא נמלטה לאתיופיה, ומשם שילמה למבריחים, איתם חצתה את סודאן והגיעה לצפון לוב מתישהו ב-2011, שם נכלאה תקופה קצרה. במשחקים האולימפיים של 2012, נחשף כי עומאר טבעה מול חופי לוב בניסיון לחצות את הים התיכון ולהגיע לאיטליה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סאמיה יוסוף עומאר נולדה בסומליה ב-25 במרץ 1991,[1] להורים עומאר יוסוף ודהאבו עלי, והייתה הבכורה מבין שישה ילדים.[2] אמה הייתה אתלטית שהתחרתה בתחרויות ספורט לאומיות בסומליה. המשפחה הייתה חלק מקבוצת מיעוט אתנית.[3]
אביה ודודה של עומאר נהרגו בהתקפת פצמ"רים על שוק בקארה, בו הם עבדו. עומאר הייתה אז בכיתה ח', ונאלצה לנשור מן הלימודים כדי לסייע לאמה לכלכל את המשפחה. בעידוד אמה, היא התחילה להתאמן בריצה. למשפחה, שחיה בעוני מרוד וחיה בצריף, לא היו אמצעים לסייע לאימונים, ובמוגדישו המוחרבת ממלחמות לא היו מתקנים זמינים, כך שעומאר הייתה רצה במסלול החצץ באצטדיון, הכתוש מפיגועי מרגמות ממלחמת האזרחים הסומלית. כשהייתה רצה מחוץ לאצטדיון, ברחובות מוגדישו, הייתה חווה הטרדה מחברי מיליציות חמושים שהיו מכריחים נשים ללבוש כיסויים כבדים וניסו לאסור כל פעילות ספורטיבית לנשים.
קריירת הספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]
עומאר השתתפה באליפות אפריקה באדיס אבבה, אתיופיה, באפריל 2008. אף על פי שהיא סיימה אחרונה במירוץ בו השתתפה, עומר נבחרה על ידי הוועד האולימפי הסומלי לייצג את מדינתה באולימפיאדת הקיץ של 2008 בבייג'ינג, ולהתחרות בריצת 200 מטר. היא הייתה מופתעת לקבל את ההזמנה, הן בגלל גילה הצעיר (16), וגם בהיותה מקבוצת מיעוט אתנית.
בשל חוסר מימון, עומר השתתפה באולימפיאדה עם נעליים שנתרמו לה דקות ספורות לפני התחרות על ידי הנבחרת הסודנית, ובביגוד דל לעומת המתחרות האחרות. עומאר סיימה הרבה מאחורי האצניות האחרות, עם זמן של 32.16.[4] אך כשהקהל באצטדיון ראה את נחישותה, החל להריע לה ולעודד אותה. העיתונאי צ'ארלס רובינסון כתב, "זה פשוט עשה לי צמרמורת. הם פשוט דחפו אותה להמשיך עד הסוף." בעיתון הגרדיאן דווח שהיא קיבלה תרועות רמות יותר מזוכת מדליית הזהב, ורוניקה קמפבל-בראון הג'מייקנית.[5] סיפורה של הנערה מסומליה היה לסיפור מתוקשר עוד לפני המירוץ, אך לאחר מכן הסיפור שכך, הן בגלל פער השפות בין עומאר והכתבים, והן בגלל חוסר העניין שלה בפרסום עצמי.
בסומליה עצמה, השתתפותה באולימפיאדה קיבלה סיקור מועט, ובקושי עורר עניין. המירוץ עצמו התקיים בשעת חצות המקומית, ולא שודר בטלוויזיה או ברדיו, כך שבני משפחה לא זכו לצפות בה. אך חברי הארגון האסלאמי המיליטנטי, א-שבאב, שבו להתעמת איתה והיא חיה בפחד והפסיקה להזדהות כספורטאית. בדצמבר 2009, היא ומשפחתה נאלצו לעקור למחנה שהוקם על ידי המורדים האסלאמים "חיזבול אסלאם", הממוקם כ־20 ק"מ מחוץ למוגדישו. אל-שבאב אסרו על נשים להשתתף או לצפות בספורט.
ב-2011, עומאר הצליחה להימלט מאזורי הלחימה של מלחמת האזרחים, והגיעה לאדיס אבבה, כשהיא משאירה מאחור את משפחתה, בין היתר כדי להגשים את החלום שלה להתחרות באולימפיאדת קיץ 2012 בלונדון. באדיס אבבה היא הייתה אמורה להתחיל אימונים עם הספורטאי האולימפי אשטו טורה, והיא קיבלה רשות להתאמן עם הנבחרת האתיופית לריצה בינונית. הזמן הטוב ביותר שלה בריצת 1500 מטר כאשר נפגשה עם הנבחרת האתיופית הייתה כ-5 דקות, והובהר לה כי תצטרך להגיע לזמן 4:20 כדי להשתתף בתחרויות.
בינתיים, מחנה האימונים האתיופי עדיין לא הוקם, ועומאר האמינה שכדי להשתפר מספיק כדי להתחרות באולימפיאדה, עליה להגיע לאירופה ולמצוא שם מאמן. חבריה ומשפחתה ניסו להניא אותה מכך, אך היא הייתה נחושה בדעתה.[6] היא שילמה למבריחים לקחת אותה ללוב, שם נכלאה למשך תקופה.[7]
מותה [עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 2012, בזמן האולימפיאדה, התחילו לצאת דיווחים לא מאושרים על מותה של עומאר, על טביעתה בספינה בדרך מלוב לאיטליה. ב־21 באוגוסט דווח ב־BBC שהתקבל אישור על דבר מותה (שאירע באפריל של אותה שנה) מאת הוועד האולימפי של סומליה.[8][9]
הפרטים לא איחרו לבוא: עומאר, בת ה־21, עלתה על ספינה קטנה וצפופה עם עוד כשבעים פליטים בניסיון לחצות את הים התיכון לאיטליה. בדרך, אזל הדלק בספינה והספינה צפה ללא כיוון לא רחוק מחופי לוב. כשהגיעה למקום ספינה של הצי האיטלקי, המלחים השליכו חבלים לעבר הפליטים כדי לסייע להם לעלות על סיפון אנייתם. בכאוס שנוצר כאשר הפליטים נלחמו להשיג חבלים, עומאר נחבטה ונפלה למים. עדים ראו אותה שוחה במקום במשך זמן מה, אך לבסוף היא טבעה למוות.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיפורה נכתב בספר Non dirmi che hai paura ("אל תאמרי לי שאת פוחדת"[10]), של ג'וספה קטוצלה, ויצא באנגלית בהוצאת ספרי פינגווין.[11] ב-2015, הסופר הגרפי הגרמני ריינהרד קלייסט הפך את הסיפור לרומן גרפי, בשם Der Traum von Olympia – Die Geschichte von Samia Yusuf Omar ("חלום אולימפי – סיפורה של סאמיה יוסוף עומאר"). הספר נבחר כספר השנה של לוכס לשנת 2015,[12] ויצא בתרגום לאנגלית ב-2016.[13]
קבוצת ספורטאים בסומליה שאבו השראה מסיפורה, וב-2014 החלו לפעול בדרישה לתנאים טובים יותר כדי שסיפור כמו של עומאר לא יחזור על עצמו. לא ברור שישנם נכון לאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו השגים לפעולות אלו, וספורטאים נוספים ממשיכים לברוח מסומליה, לפעמים גם בדרכים דומות לאלו בהם נקטה עומאר.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סאמיה יוסוף עומאר, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- סאמיה יוסוף עומאר, באתר olympedia.org
- סאמיה יוסוף עומאר, באתר התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Samiya Yuusf Omar". International Association of Athletics Federations.
- ^ Krug, Teresa (20 באוגוסט 2012). "Somali inspiration battles against the odds". Al Jazeera.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Against the Odds: Samiya Yuusf Omar". BBC News. 21 ביולי 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "200 Metres – W". International Association of Athletics Federations. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Krug, Teresa (3 באוגוסט 2016). "The story of Samia Omar, the Olympic runner who drowned in the Med". The Guardian.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Krug, Teresa (27 באוגוסט 2012). "Grieving for Somali Olympian Samia Omar". Al-Jazeera.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Brundu, Rina. "A Rosebud Exclusive: Samia Yusuf Omar's Italian dream. An interview with Teresa Krug of Al Jazeera". Rosebud.
- ^ "Somalia Olympic runner 'drowns trying to reach Europe'". BBC News. 21 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Samia Yusuf Omar Dead: Somalia Track Star Drowned In Boat Accident Ahead Of London Olympics". The Huffington Post. 21 באוגוסט 2012. אורכב מ-המקור ב-16 במרץ 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ ג'וזפה קטוצלה, תרגום: עתליה זילבר, אל תאמרי לי שאת פוחדת, תל אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2016
- ^ ""Non dirmi che hai paura", la storia di Samia Yusuf Omar raccontata in un libro". il Bo. 19 במרץ 2014. אורכב מ-המקור ב-2017-04-09. נבדק ב-2017-02-23.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Brever, Ariane (31 במרץ 2016). "Helden in Grautönen". Die Zeit (בגרמנית).
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "An Olympic Dream: The Story of Samia Yusuf Omar". Publisher's Weekly.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "סאמיה יוסוף עומאר".