סדיגורה

**סאדיגורה** (פרוור)
**Садгора, Чернівці**
	סמל סדיגורה
	בית המדרש בעיירה
	בית המדרש בעיירה
מדינה	אוקראינה
אובלסט	צ'רנוביץ
חבל ארץ	בוקובינה
ראש העיר	מיקולה פדורוק (Mykola Fedoruk)
עיר אם	צ'רנוביץ
תאריך ייסוד	1770
אוכלוסייה	‏
‑ בפרוור	28,227 (2004)
קואורדינטות	48°21′00″N 25°58′00″E / 48.35°N 25.96666667°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.city.cv.ua
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אוקראינה רגילה) קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים; השחור; ים; אזוב; קרים סדיגורא

סדיגורה, כמקובל בשפת יהודי המקום (באוקראינית: Садгора סדהורה; ברומנית: Sădăgura סדגורה; בפולנית: Sadagóra סאדגורה) - היא פרוור של עיר המחוז צ'רנוביץ שבאוקראינה, כ-6 קילומטר ממרכז העיר. בעבר הייתה סדיגורה עיירה עצמאית.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חסידות סדיגורה

האוכלוסייה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נוסדה ב-1769 ומיד נמשכו אליה יהודים לרוב. הייתה בתחום הקיסרות האוסטרית, המתיישבים היהודים היו ברובם המכריע חסידים.^[1]

יהודים ישבו במקום במאה ה-17. ב-1775 נמנו בסאדאגורה 45 משפחות יהודיות מכלל 180 המשפחות בעיר, ובתחילת המאה ה-19 - מאה משפחות. בית-הכנסת המרכזי הוקם ב-1770 לערך. יהודים מיישובי הסביבה היו מסופחים לקהילת סאדאגורה.

יהודי סאדאגורה עסקו במסחר ובמלאכה, ובין יהודי הסביבה היו גם בעלי-קרקעות עשירים. יהודים מדלת העם מצאו את פרנסתם בדוחק בהובלת מים בחביות מבארות מרוחקות.

במשך המאה ה-19, הייתה סדיגורה עיירה יהודית. רוב תושביה היו יהודים, שפת המסחר והתרבות הייתה יידיש, ובשבתות וחגים יהודיים לא התקיים בה בפועל מסחר. הקהילה היהודית התארגנה ומספר היהודים בעיר הלך ועלה. ערב מלחמת-העולם הראשונה הייתה הקהילה בשיא פריחתה, ומנתה 10,000 נפש, מהם 3,000 יהודים ביישובים הסמוכים.

קהילת סאדאגורה הייתה מעוז חסידי רוז'ין, אחרי שהאדמו"ר ר' ישראל פרידמן קבע בה את מושבו באמצע המאה ה-19. התקיימה יריבות בין חסידיו לחסידי צאנז והייתה מתיחות בין הקהילות.

אחרי מלחמת העולם הראשונה ירד מאוד מספר היהודים בעיר. בין שתי מלחמות-העולם התנהלה בקהילה פעילות ציונית ערה, ונציגים יהודים ישבו במועצת העיר. ערב מלחמת העולם השנייה נמנו בסאדאגורה כ- 1,700 יהודים.

במהלך מלחמת העולם השנייה עבר אזור סאדאגורה לשליטת הסובייטים ואחרי מתקפת גרמניה על ברית המועצות בקיץ 1941 נמסר שוב לידי רומניה, אז בת ברית של גרמניה הנאצית. עם השתלטות הגרמנים והרומנים על סאדאגורה נרצחו 186 יהודים בעיר עצמה, ויתרם, כ-1,500, שולחו למחנות בטראנסניסטריה. מהם רק מעטים שבו.

במהלך השואה נרצחו רוב יהודי העיירה בבורות ירי. לאחר השואה נשארו בסדיגורה רק 5 משפחות יהודיות. הנאצים והמקומיים מבצעי הרצח לא הותירו ממצאים על פני השטח; ואף השלטונות הסובייטים ששלטו במקום בהמשך לא ציינו את העבר ולא הותירו רישומים מדויקים על הנרצחים. רק שנים לאחר השואה, כשהורם מסך הברזל, החלו להתברר ממדי הרצח. בשנת 2019 הוקמה בעיירה מצבה שהוקמה בסיוע מרכז רבני אירופה, על קבר אחים ענק בו טמונות גופותיהם של לפחות 1,200 ילדים, נשים וגברים יהודיים מהעיירה ומהסביבה, שנרצחו בבורות ירי, חלקם כפי הנראה נקברו בקבר האחים בעודם בחיים.^[2]

רבני חסידות סדיגורה עלו לארץ ישראל לפני השואה.

ממשיך השושלת של אדמו"רי רוזין וסדיגורה היה רבי ישראל משה פרידמן – האדמו"ר השישי מסדיגורה, שהתגורר בישראל.

בשנות ה-2000 סאדאגורה היא פרוור של העיר צ'רנוביץ. בסדיגורה נותר בית הכנסת של הצדיק, האדמו"ר מסדיגורה. בית העלמין היהודי בעיר מוקף גדר, אולם אינו מטופל. במקום ישנו אוהל על קברי הצדיקים מסדיגורה.^[3]

הנתונים מתוך "פנקס הקהילות רומניה"

האוכלוסייה היהודית בין השנים 1774–1945
שנה	נפשות	% מתוך האוכלוסייה
1774	103	-
1776	186	-
1873	3,591	-
1880	3,888	80.4
1910	3,410	74.0
1914	5,060	-
1919	900	-
1930	1,459	-
1941	654	-
1945	5 משפחות	-