סוואימוארה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סוואימוארה (סְוָויָמְוָורָה בסנסקריט: स्वयं‍वर) היה טקס בהודו הוודית, בו בחרה אישה בגיל הנישואין את מי שיהיה לבעלה. אבי הכלה היה בוחר את הזמן והמיקום ומזמין לטקס גברים מהסביבה הקרובה והרחוקה. לרוב לא היה מדובר בגברים שנבחרו במיוחד למטרה זו אלא כל מי שרוצה להינשא לבתו.

מנהיגים (ששלטו על פנצ'איאטס – Panchayats) היו שולחים שליחים לבשר על הטקס גם לממלכות שכנות.

ביום המתאים היו מגיעים מחזרים לבית הכלה להציע עצמם. הכלה ובני משפחתה היו לעיתים מטילים על המחזרים מטלות שונות, כמו למשל ארגון תחרויות בהן השתתפו המחזרים.

כאשר הייתה האישה בוחרת מי יהיה בעלה, היא הייתה מקשטת אותו בפרחים וכך הוכרזו הנישואין.

לא ידוע מאותה תקופה על טקס מקביל בו היה גבר בוחר מבין מספר מועמדות ולא על תחרות בין מועמדות לנישואין שתכליתן למצוא חן בעיני גבר.

אזכור תרבותי של המנהג נמצא בראמאיאנה, שם סִיטָה בחרה בראמה שהיה היחיד שהיה חזק מספיק לדרוך את קשתו של שיווה.

במהאבהארטה מסופר כי ארג'ונה זכה בדראופאדי, בתו של דראופאד, מלך פאנצ'אלא אחרי שניצח בתחרות קליעה למטרה בחץ וקשת, כשהשתמש בקינדהארה (הקשת הכבדה ביותר) והצליח לפגוע במטרה בצורת דג שהייתה תלויה על התקרה מבלי שהתבונן במטרה עצמה אלא רק בהשתקפותה בבריכת מים[1]. גם דמיינטי (אנ') בחרה את נלה כבעל כנגד רצון האלים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו צ'יטרה בנרג'י דיוואקרוני, ארמון האשליות הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2009, תרגום צילה אלעזר, ייעוץ מונחים הודיים דניאלה פתיה, עמ' 71 ואילך