סונאטת קרויצר (טולסטוי)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | לב טולסטוי |
| שפת המקור | רוסית |
| סוגה |
נובלה  |
| נושא |
מוזיקה, אהבה |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1889 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002372878, 002543034, 003699982, 003828275, 001764078, 001764076, 001764077, 001040294, 001764079, 002141771 |
  | |
סונטת קרויצר היא נובלה מפורסמת מפרי עטו של טולסטוי, שיצאה לאור ב־1889, והכתה גלים בחברה הרוסית עם צאתה.
העלילה מתרחשת בתוך קרון רכבת נוסעים, בו פוגש המספר בנוסע זר המציג עצמו כבעל שרצח את אשתו לאחר שזו בגדה בו. הנוסע מגולל באוזניו של המספר את סיפור נישואיו, עד לסופם הטראגי.
הנובלה מציגה תפיסות עולם חדשניות ומהפכניות, שחלקן היו אופנתיות מאוד בקרב האינטליגנציה הרוסית בשלהי המאה ה-19.
ערכיה של החברה המערבית, בכל הנוגע ליחסים שבין המינים, מביאה, לפי השקפה זו, לטראגדיה המנציחה את עצמה. הגברים, המצויים במאבק קבוע בין יצריהם ובין תחושות המוסר שלהם, נידונים לבלבול ולצער מתמיד כבר משחר התבגרותם המינית, ומוסד הנישואים משמש מסווה לדיכויה האלים של האישה לטובת סיפוק דחפיו של הגבר. ביומניה, מתייחסת רעיתו של טולסטוי, הרוזנת סופיה טולסטוי, פעמים רבות ליצירה זו.
בשיאו של הסיפור, מתוארת, בצורה חיה וסוחפת, הקינאה המעוורת את עיניו של הבעל הנבגד. עומק הבנתו של טולסטוי את נפש האדם משתקפת היטב בחלק הזה.
שם הנובלה לקוח מ"סונאטת קרויצר" - כינויה של הסונאטה לכינור ופסנתר מס' 9 מאת בטהובן. גיבור הנובלה מתמלא קנאה למשמע היצירה אותה מנגנים בסיפור אשתו ומאהבה הכנר.
הנובלה ראתה אור בעברית בתרגומו של פטר קריקסונוב בקובץ 'איוואן איליץ' ואחרים', הספריה החדשה, 1999. נוסח מעודכן של התרגום ראה אור ב-2006 בסדרת הספרייה הקטנה.
ב-2010 העלה תיאטרון גשר את העיבוד לסיפור זה כהצגת יחיד בביצועו של משה איבגי.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הטקסט המלא של סונטת קרויצר בעברית (תרגום של צבי ארד), פרויקט בן יהודה
- הטקסט המלא של סונטת קרויצר באנגלית
- הטקסט המלא של סונטת קרויצר וסיפורים אחרים, מתורגמים לאנגלית
- הטקסט המלא בשפת המקור (ברוסית)
- אילת שמיר, כוחה המעורר של מוזיקה גדולה, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2006
- "חפצים", ד"ר יואל גרינברג, על הנובלה ועל כוחה של המוזיקה
