סופי שול - הימים האחרונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סופי שול - הימים האחרונים
Sophie Scholl – Die letzten Tage
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי מארק רוטמונד עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי פרד בריינרסדורפר
סוון בורגמייסטר
כריסטוף מילר
תסריט פרד בריינרסדורפר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה האנס פונק עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים יוליה ינטש
פביאן היינריך
מוזיקה ריינולד הייל
צילום Martin Langer עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Goldkind Film, Südwestrundfunk, הרדיו של בוואריה, Broth Film, ארטה (ערוץ טלוויזיה) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה X Verleih AG
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 13 בפברואר 2005
משך הקרנה 116 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט ביוגרפי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו sophiescholl
פרסים
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לשחקנית הטובה ביותר (יוליה ינטש)
  • פרס ג'יימסון לשחקנית הטובה ביותר של האקדמיה האירופית לקולנוע (יוליה ינטש)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע - בחירת הקהל לבמאי הטוב ביותר (מארק רוטמונד) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.sophiescholl-derfilm.de
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סופי שול - הימים האחרוניםגרמנית: Sophie Scholl – Die letzten Tage) הוא סרט גרמני המתאר את תפיסתה, משפטה, והוצאתה להורג של סופי שול. הסרט מבוסס על ראיונות עם מקורבים לקבוצה ששרדו ועל פרוטוקולים שנותרו בארכיבים בגרמניה המזרחית. הסרט הוצג בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין ב-2005 והיה מועמד לפרס האוסקר כסרט הזר הטוב ביותר בשנת 2006.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1943 סופי שול ואחיה הנס שול חולקים דירה במינכן. הם לומדים יחד באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן וחברים שניהם בקבוצת מחתרת הקרויה "הוורד הלבן" אשר מתנגדת לשלטון הנאצי בצורות לא-אלימות. חברי הקבוצה מסיימים להדפיס את העלון השישי שלהם, אולם הם הדפיסו יותר עלונים משהם יכולים להפיץ באמצעות הדואר. הנס מציע לפזר את העלונים באוניברסיטה, וסופי מתנדבת לסייע לו. למחרת בבוקר, הם מתחבקים ואז הולכים אל האוניברסיטה. הם מפזרים את העלונים ליד חדרי ההרצאות. הנס מניח ערימת עלונים על המעקה, אולם סופי דוחפת אותם והם מתפזרים. בזמן שהיא עושה זאת, שרת באוניברסיטה רואה אותם וממהר להסגירם לגסטאפו. הם מובלים למעצר ונחקרים. סופי אמנם טוענת שהם רק דחפו את העלונים מהמעקה ולא כתבו אותם, ושהם נושאים מזוודה ריקה כיוון שהם מתכננים לבקר את הוריהם ורוצים לקחת עמם בגדים בחזור, אולם ראיות חדשות שמתקבצות מצביעות בבירור על כך שהם מתנגדי המשטר וכתבו את העלונים. חברם ושותפם לקשר כריסטוף פרובסט נעצר גם הוא. שלושתם עומדים למשפט בפני בית הדין העממי, וראש בית הדין, רולנד פרייזלר, דן אותם לעונש מוות. הוריהם של הנס וסופי מורשים לבקר אותם טרם ביצועו, ומביעים תמיכה במעשיהם. ראשיהם של שלושתם נערפים בגיליוטינה. הסרט מסתיים כאשר מטוסי חיל האוויר הבריטי מנחיתים אלפי עותקים מעלוני הוורד הלבן בשמי מינכן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.