סופת רעמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ענן מדף מתחבר עם סופת רעמים מעל אנסחדה, הולנד.
השמש השוקעת מאירה ראש ענן סופת רעמים קלאסי בצורת סדן, מזרח נברסקה, ארצות הברית.

סופת רעמים (גם סופת ברקים או סופת רעמים וברקים) היא מזג אוויר סוער, המאופיין בברקים ורעמים הנלווים לסערה, הנוצרת בענני קומולונימבוס.

הברק הוא תופעה אקלימית שבמהלכה נפרק חשמל סטטי הנמצא בעננים. הוא נראה לעין כפרץ אור עז ובעודו מחמם במהירות את האוויר סביבו, לטמפרטורה של למעלה מ-27,000 מעלות צלזיוס, הוא יוצר גל קול חזק המכונה רעם. הברק והרעם נוצרים יחדיו, אבל הרעם נע באוויר במהירות הקול שהיא קצת יותר מ-1,200 קילומטרים בשעה. הברק, לעומת זאת, הוא גל אור שנע במהירות הגבוהה ביותר בטבע – 300 אלף קילומטרים בשנייה! ההבדל הגדול שבין מהירות האור למהירות הקול, גורם לכך שהרעם מגיע אל הצופה זמן מה לאחר הופעת הברק. משך הזמן שבין הברק לרעם גדל ככל שהברק נוצר רחוק יותר מהצופה.

סופת רעמים מתרחשת רק כאשר האוויר אינו יציב. בדרך כלל הן מלוות בגשם כבד ולעיתים גם ברוח, ברד וטורנדו חזקים. בחודשי החורף, ירידת שלג יכולה להתרחש בעת סופת רעמים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סופת רעמים בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.