סייסמולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סייסמולוגיהיוונית: סייסמוס (σεισμός) – "רעידת אדמה", לוגיה (λογία) – "תורה") הוא תחום מדעי החוקר רעידות אדמה והתפשטות של גלים אלסטיים (סייסמיים) בכדור הארץ ובכוכבי לכת אחרים. התחום כולל גם מחקרים על השפעות סביבתיות הנגרמות בעקבות רעידות אדמה כגון התפרצות גלי צונאמי, ואת המקורות של הרעשים, למשל גורמים געשיים, טקטוניים, אוקייניים, אטמוספיריים ומלאכותיים (כמו פיצוצים).

רישום של רעשי אדמה במהלך זמן נקרא סייסמוגרמה והוא מבוצע באמצעות מכשיר הסייסמוגרף הממוקם בתחנה סייסמוגרפית. בתעשיית הנפט והגז משתמשים בסייסמולוגיה על מנת לזהות סוגי שכבות וסלעים בקרקעית כדור הארץ המעידים על הימצאות מאגרי פחמימנים.

בכוכב הלכת מאדים מתבצעים מחקרים סייסמולוגיים באמצעות הגשושית InSight, החל מסוף נובמבר 2018.

סוגי גלים סייסמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גלים סייסמיים

גלי לחץ (P waves)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלי לחץ (או: גלי דחיסה; באנגלית: Pressure waves) הם גלי אורך העוברים באמצעות דחיסה והרחבה בכיוון בו הגל נע כך שכיוון תנודת החלקיק זהה לכיוון התקדמות הגל. אלה הם הגלים הסייסמיים המהירים יותר, והם מסוגלים לנוע הן דרך תווך מוצק והן דרך תווך נוזלי ומהירותם בסלע משתנה בין 4 ק"מ לשנייה בפני השטח ל־15 ק"מ לשנייה במרכז כדור הארץ.

גלי גזירה (S waves)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלי גזירה (באנגלית: Shear waves) נעים בגוף כדור הארץ במסלול דומה לזה של גלי P, אלא שכיוון תנודת החלקיקים ניצב לכיוון התקדמות הגל (גלי רוחב). החשיבות בכיוון התנודה נובע מהעובדה שנוזל אינו יכול להעביר גלי רוחב, ומהירות גלי הגזירה בנוזל מתאפסת. עיקר הנזק לבניינים נגרם מגלי גזירה. גלים אלה איטיים יותר מגלי לחץ לכן הם מופיעים מאוחר יותר בסייסמוגרפה.

גלי שטח (surface waves)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלי שטח הם גלים סייסמיים המוגבלים בתנועתם בקרבה לפני השטח של כדור הארץ. גלים אלה נעים לאט יותר מגלי לחץ וגלי גזירה. עם זאת, העובדה שהם עוברים על פני השטח והאנרגיה שלהם נשארת על פני כדור הארץ הופכת אותם לגלים ההרסניים ביותר ברעידות אדמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.