סירת נתב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סירת נתב "ליזי מאי", ברסט (צרפת), 2008
סירות נתב

סירת נתב היא כלי שיט ממונע שבאמצעותו מגיע הנתב לכלי השיט המנותב אזרחי או צבאי, בעת כניסתו לנמלי ים או אזורים בעלי תנאי ניווט קשים (מיצרים וכו'). לאחר שהאוניה יוצאת לים, סירת הנתב מחזירה את הנתב לנמל או למקום בו הוא יכול להמתין לספינה הבאה.

בנוסף להשטת הנתב, סירת הנתב יכולה לשמש למטרות עזר נוספות בנמל.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סירות נתב הם בעלות כושר תמרון גבוה ויכולת שייט בים סוער מאוד.

לסירות יש סיפון פתוח בחרטום כדי להקל על נתבים בעליה ובירידה מאוניות.

לסירות האלה אין חלקים בולטים, והם בעל הפגושים רכים בדפנות.

גשר הפיקוד בסירה מאפשר שדה ראייה 360 מעלות וגם שדה ראייה אנכי.

סירות נתב צבועות בדרך כלל בצבעים בולטים בים: כתום, צהוב וכד'.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הדחק - מ 10 עד 120 טון
  • אורך - מ-10 עד 25 מטר
  • רוחב - מ-3.5 עד 6 מטרים
  • גובה הדפנות - מ-1.5 עד 3.5 מטר
  • קיבולת - מ-1 עד 15 נתבים
  • צוות - מ-2 עד 5 אנשים
  • מהירות - 13 עד 14 קשר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סירת נתב בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא כלי שיט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.