ספרי הקודש של האסלאם
ספרי הקודש של האסלאם הם הספרים הכוללים, על פי המסורת האסלאמית, את דברו של אללה לשליחיו.
על פי האמונה האסלאמית, הציוויים והעצות שבספרי הקודש מהווים הדרכה לחיים, שמי שמקיים אותה זוכה לחיי אושר, בעולם הזה ובעיקר בעולם הבא[1]. חובתו של המאמין היא לקבל את תוכנם של הספרים ללא פקפוק, מפני שתוכנם נמסר מאללה לנביאים, וכל דבריהם מצדיקים זה את זה. בפסוק 25 מ"סורת אל-אנביאא" (פרק 21, "הנביאים") נאמר: "לא שלחנו לפניך שליח בלי שגילינו לו לאמור: אין אלוה זולתי, על כן עבדוני". עם זאת, ישנם הבדלים בין זרמים שונים באסלאם בפרשנות של ההלכות ותקנות הדת[2].
ספרי הקודש הנזכרים בקוראן[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרי אברהם[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי המסורת, ספרים אלה נמסרו לאברהם אבינו. אלה היו ספרי משלים ועצות להדרכת בני האדם. בפסוקים 16-19 מ"סורת אל-אעלא" (פרק 87, "העליון") נאמר: "ואולם אתם מחשיבים את העולם הזה, אף שהעולם הבא עדיף ונשאר לתמיד. אכן (נזכר) בספרי הקודש הקודמים המקוריים, ספרי אברהם ומשה".
התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר התורה נמסר למשה, וכולל ההלכה וציוויים. בפסוק 44 מ"סורת אל-מאידה" (פרק 5, "השולחן הערוך") נאמר: "אנחנו הורדנו את התורה, ובה הדרכה ואור".
המזמורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – זבור
מזמורי דוד, ספר שמסר אללה לדוד, הנחשב באסלאם לנביא מנביאי בני ישראל. בפסוק 55 מ"סורת אל-איסראא" (פרק 17, "המסע הלילי") נאמר: "ולדוד נתנו את הזאבור".
הבשורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – בשורות
זה הספר שמסר אללה לישוע בן מרים, שגם הוא נחשב באסלאם לנביא (ושמו בערבית עיסא). על פי האמונה, מסר אללה בקוראן חלק מהצווים וההלכות שנמסרו ב"בשורה", ושבאו כמתקנים או משלימים לדיני והלכות התורה. אללה אמר בפסוק 50 מ"סורת אל עמראן" (פרק 3, "בית עמראן"): "ומאשר את מה שבין ידי מהתורה (שנמסרה לנביא משה), והתיר לכם חלק ממה שנאסר עליכם".
הקוראן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הקוראן
על פי אמונת האסלאם, הקוראן כולל את דברי אללה שנמסרו לשליחו מוחמד על ידי המלאך גבריאל בשפה ערבית צחה מאוד. הוא כולל פסוקים רבים המתארים אותות וניסים, דברי מדע, מספרים וביטויי קודש. על פי האמונה, מי שקורא פסוקים ממנו, ואפילו אותיות בודדות, אללה משלם לקורא כגמולו בעבור קריאתו. הקוראן נחשב כטקסט שהועבר באופן מסודר ומדויק מדור לדור. הקוראן מתחיל ב"סורת אל-פאתיחה", ומסתיים ב"סורת אל-נאס". בקוראן 114 סורות.
ניתן לסכם את הקשר של הקוראן לספרי הקודש הקודמים לו בנאמר בפסוק 48 מ"סורת אל-מאידה" (פרק 5, "השולחן הערוך"): "והורדנו אליך (מוחמד) את הספר (הקוראן), עם הצדק, והוא מאשר את הספרים (המקוריים) שהורדו לפניו ומכיל אותם"[3]. כך, הקוראן מאשר את אשר נמסר בספרים לפניו, מכחיש את הזיופים ואת השינויים, וכן הוסיף ושינה חלק מההלכות בספרי הקודש השונים, כדי שיתאימו לכל זמן ולכל מקום[4].
תכליתם של ספרי הקודש[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי התפיסה האסלאמית, התכלית של ספרי הקודש היא:
- להדריך את בני האדם לדרך הישר
- לתמוך בדברי השליחים
- להסביר את דרכו של אללה, דרך הישר
- להגשים את אושר האנושות בעולם הזה ובעולם הבא
- שלא יהיו לבני האדם תירוצים ותוכחה כלפי אללה ביום הדין[5]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופ' יעקב שביט, ד"ר דפנה מוסקוביץ, צאלח סואעד. כתבי הקודש באסלאם - הקוראן וספרות החדית' [6]
- Ashqar, Umar Sulayman. The world of the noble angels: in the light of the Quʼran and Sunnah [7]. Riyadh, Saudi Arabia, English 2nd ed.
- El-Zein, Amira. Islam, Arabs, and the intelligent world of the jinn [8]. Syracuse, N.Y.: Syracuse University Press, 1st ed, 2009
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ashqar, Umar Sulayman. The messengers and the messages: in the light of the Quʼran and Sunnah [1]. Riyadh, Saudi Arabia: International Islamic Pub. House, English ed. 3., 2005
- ^ Ashqar, Umar Sulayman. The world of the jinn and devils [2]. Boulder, CO: Al-Basheer Company, 1998
- ^ Zino, Muhammad bin Jamil. Islamic creed based on Qurʼan and Sunna [3], Riyadh, Saudi Arabia: Maktaba Dar-us-Salam, 1995
- ^ Catlos, Brian A. Kingdoms of faith: a new history of Islamic Spain [4]. First edition, New York, N.Y
- ^ Irwin, Robert, 1946-. Ibn Khaldun: an intellectual biography [5]. Princeton, New Jersey