סקילה (עונש מוות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
   המדינות בהן סקילה ציבורית היא שיטה חוקית להוצאה להורג ונמצאת בשימוש
   המדינות בהן סקילה ציבורית היא שיטה חוקית להוצאה להורג אך לא נמצאת יותר בשימוש
   אזורים בהן סקילה ציבורית היא שיטה חוקית להוצאה להורג אך לא נמצאת יותר בשימוש[1]

סקילה או סקילה באבנים היא שיטה להוצאה להורג באמצעות רגימת אדם כפות באבנים עד להמתתו.

הסקילה היא פעולת הריגה איטית, מכאיבה ומשפילה ביחס לשיטות הריגה אחרות. היא מתבצעת על ידי קבוצה של בני אדם באופן שבו לא ניתן לייחס את ההריגה לאדם מסוים.

קיימים הבדלים בין שיטות הסקילה בתקופות שונות ובין עמים ותרבויות שונים. בחלק מהתרבויות נוהגים לקבור את הנידון בבור עד למותניו או עד לחזהו כך שפלג גופו העליון יזדקר מהקרקע ויהיה חשוף לפגיעת אבנים שיושלכו אליו. בחלק מהתרבויות נהוג לקבוע את גודל האבנים שישמשו לסקילה בהתאם למהירות ההמתה הנדרשת. בחלק מהשיטות מנוהל תהליך הסקילה על ידי איש דת, שמפקח שהעונש יבוצע על פי הכללים. בחלק מהתרבויות נהוג להלביש את הנידון למוות בלבוש מסורתי.

הסקילה ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקושש העצים נסקל בידי ההמון. ציור מאת ג'יימס טיסו, סוף המאה ה-19
ערך מורחב – ארבע מיתות בית דין

על פי התורה וההלכה היהודית, אנשים העוברים עברות מסוימות נענשים בסקילה. לדוגמה: מחללי שבת חייבים סקילה על פי ההלכה. כך גם דינם של עובדי עבודה זרה, מכשפים, עוברי עברות אישות מסוימות וחוטאים נוספים. כך למשל נגזר דינו של מקושש העצים:

”וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כָּל-הָעֵדָה אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וַיָּמֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה” (ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ו).

ושל עכן בן כרמי ומשפחתו בספר יהושע:

”וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ, יַעְכָּרְךָ ה' בַּיּוֹם הַזֶּה; וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל-יִשְׂרָאֵל, אֶבֶן, וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ, וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים.” (ספר יהושע, פרק ז', פסוק כ"ה)

על פי ההלכה במסכת סנהדרין, הסקילה היהודית מתבצעת בשלושה שלבים: בשלב הראשון הנידון נזרק ממקום גבוה; אם לא מת בכך, זורקים עליו אבן גדולה; ורק לאחר מכן, רוגמים אותו כל העדה באבנים[2].

על פי ההלכה היהודית צריך לבצע את הסקילה כך שהמוות יהיה מהיר ויסב כמה שפחות צער לנסקל. לפי זה עיקר המשמעות של עונש הסקילה זה היותו של המעמד אירוע ציבורי שבו הציבור לוקח חלק בהוקעת החוטא. יש לציין שלפי הדעה המקובלת בין התנאים, סקילה היא העונש החמור ביותר בתורה. בהתאם לכך- עונש זה מגיע רק כאמצעי להוקעת חטאים חמורים במיוחד שפוגעים ביסודות העולם הערכי של התורה.

הסקילה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקילה עודנה משמשת כשיטה חוקית להוצאה להורג בכמה שלטונות מוסלמיים ברחבי העולם: איראן, סומליה, קטר, מאוריטניה, ערב הסעודית, סודאן, תימן, פקיסטן ומחוזות מסוימים של ניגריה, מלזיה ואינדונזיה.

יחד עם זאת, רק באיראן וסומליה שיטה זו מתבצעת בפועל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סקילה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Emma Batha, Stoning - where does it happen? Thomson Reuters Foundation, September 29, 2013
  2. ^ משנה, מסכת סנהדרין, פרק ו'
ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.