עכבה סמויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עכבה סמויהאנגלית: LI - latent inhibition) היא היכולת להוציא מהמחשבה המודעת גירויים שנחוו בעבר כלא רלוונטיים[1], או היכולת של המוח לסנן גירויים לא רלוונטיים[2].

העכבה הסמויה היא מנגנון של אינהיביציה קוגניטיבית[1].

במסגרת של התניה קלאסית העכבה הסמויה משקפת תהליך למידה שבו גירוי נייטרלי מוצג ללא תוצאות חיוביות או שליליות. בפרדיגמה של עכבה סמויה, הצגתו של גירוי בודד ללא גירויים נוספים מעכבת את יצירתם של קשרים עתידיים בין גירוי זה לגירויים אחרים[3].

הנמכה בעכבה הסמויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להנמכה ביכולת העכבה הסמויה[5] יכולים להיות ביטויים שונים.

למשל, הנמכה ביכולת העכבה הסמויה קשורה ליצירתיות גבוהה[1] משום שהיא מאפשרת זרימה חופשית של רעיונות המובילה לחשיבה מסתעפת[6]. הנמכה בעכבה הסמויה יכולה להגביר את החשיבה המסתעפת על ידי הרחבה והגמשה של הרשת האסוציאטיבית, אשר תורמת להגברת היצירתיות[2]. בהתאם לכך, אנשים יצירתיים אכן מראים קשיים בעכבה סמויה[3].

במצבים של פסיכוזה ניתן לראות הנמכה בעכבה הסמויה, אשר נוטה להעלות בעקבות שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות[2]. אף על פי שהנמכה בעכבה הסמויה מקושרת עם נטייה לפסיכוזה[1], חוסר היכולת לסנן גירויים לא רלוונטיים יכול גם לתרום לחשיבה מקורית, במיוחד במקרים בהם ישנה מנת משכל גבוהה[1]. זאת משום שאינטליגנציה גבוהה יכולה לשמש כגורם ממתן מועיל עבור הביטוי שלה כליקוי בתפקודי הקשב או כגורם המעודד יצירתיות[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Carson, S. H., Peterson, J. B., & Higgins, D. M. (2003). Decreased latent inhibition is associated with increased creative achievement in high-functioning individuals. Journal of personality and social psychology, 85(3), 499.
  2. ^ 1 2 3 Faust‐Socher, A., Kenett, Y. N., Cohen, O. S., Hassin‐Baer, S., & Inzelberg, R. (2014). Enhanced creative thinking under dopaminergic therapy in Parkinson disease. Annals of neurology, 75(6), 935-942.
  3. ^ 1 2 Schmajuk, N., Aziz, D. R., & Bates, M. B. (2009). Attentional-Associative Interactions in Creativity. Creativity Research Journal, 21(1), 92-103.
  4. ^ https://d1wqtxts1xzle7.cloudfront.net/41420668/36_2003_Carson_SH_Peterson_JB_Higgins_DM_Decreased_LI_creativity_JPSP.pdf?1453467119=&response-content-disposition=inline%3B+filename%3DDecreased_Latent_Inhibition_Is_Associate.pdf&Expires=1610231142&Signature=Kc1ruN3IYtwycRcnDsi05jD1ovvQ3eqJ4AIPQzI4j0wSBQZcylNPMnNq5AgxlBAa0CsmvNJ5oLXgICvsrC1VdzXmuL-rhhtMRMyzV-Vnfb6Cb2ZateNDhOZRzSoHMarYZswv0FR0UFMSjjRMOGrIf4jl18ui0z3vmHvPyOC0-4lQg5LglgBqYWYDkIS0Fhuu125FzLxSf9AGndqMfT-KEp3cELwHnSxz-L4Z99rY~fKcTQoWwBX87tcg2Ro5RTRPWwVjSWZotanFpsVpdld3NTF-OR4OspCVtfVQZi9o1yzAIj3J6aaWTtxkYv-v5j2MS9E558Z3KkZxtpjeD26KJQ__&Key-Pair-Id=APKAJLOHF5GGSLRBV4ZA
  5. ^ נקראת גם "מיעוט מעצורים סמויים[4]
  6. ^ Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.