פחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
פחיות
פחית שהושלכה מחלידה ומזהמת
שימוש חוזר בפחיות
מיחזור פחיות
ראש פחית שתייה עם פותחן חד פעמי המקובע אליה

פחית היא כלי קיבול ממתכת דקה לשימושים שונים בתעשייה, בעיקר לקיבול משקאות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה הראשונית ביותר של הפחית הייתה עשויה מפלדה (בדומה לקופסת שימורים). לא הייתה לה לשונית פתיחה, ופתחו אותה על ידי שני חורים משולשים שנחתכו עם פותחן מיוחד הדומה לפותחן בקבוקים, עם ראש משולש מחודד וחד. בגרסאות המאוחרות יותר, הפחית יוצרה מאלומיניום במקום פלדה.

בשנת 1959 המציא אראל קלואן פרייז את לשונית הפתיחה, ורשם את הפטנט. הלשונית הייתה מחוברת על ידי טבעת לפחית, ומשיכה בטבעת הייתה מורידה את המכסה. ב-1963 הוא מכר את הפטנט לענקית האלומיניום אלקואה ולחברת פיטסבור ברואינג.

המשקה הקל הראשון שנמכר בפחית אלומיניום היה RC קולה ו"דיאט רייט", גם הוא של אותו יצרן, בשנת 1964. הלשונית עוררה כמה בעיות. בין היתר, לשוניות שהושלכו באזורי נופש, כגון חופי ים, דקרו את רגלי הנופשים. בנוסף, הלשונית הייתה נופלת תדיר לתוך הפחית עצמה ואז השותה הסתכן בבליעת הלשונית או בפציעה.

הלשונית הנפוצה כיום (נקראת "הלשונית הקבועה") הוצגה בשנת 1975 והומצאה על מנת לסלק את הסכנות הכרוכות בשימוש בלשונית הישנה. עד שנת 1980 רוב מכריע של הפחיות יוצר עם לשונית קבועה.

בישראל, כמו בהודו וברוב אירופה פחית משקה סטנדרטית מכילה 330 מ"ל. בצפון אמריקה גודל פחית סטנדרטי הוא 355 מ"ל. בחלק ממדינות אירופה פחית שתייה סטנדרטית מכילה 500 מ"ל. באוסטרליה הגודל הוא 375 מ"ל ואילו בדרום אפריקה 340 מ"ל הוא הגודל הסטנדרטי לפחית שתייה.

הרכב המתכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב פחיות המשקה עשויות המתכת שמיוצרות בארצות הברית מיוצרות מאלומיניום. בעוד שבכמה חלקים באירופה ואסיה, בערך 55 אחוזים מהפחיות מיוצרות מפלדה ורק 45 אחוזים מהפחיות עשויות אלומיניום.

פחית אלומיניום ריקה שוקלת בערך 15 גרם ויש בערך 70 פחיות ריקות בקילוגרם.

מידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פחיות מגיעות בגבהים וקטרים שונים, על מנת לכלול את טווח הקיבולות שנמצאות בשימוש. למרות זאת, הקוטר הוא בדרך כלל אחד משני גדלים.

קנדה, ארצות הברית, אוסטרליה וניו זילנד כמעט כל הזמן משתמשות בקוטר קצת יותר גדול מ-65 מ"מ. במדינות אלו, הגודל הזה כולל כמעט את כל המשקאות הקלים והבירות.

מדינות אירופאיות משתמשות בדרך כלל בגודל צר יותר של 52 מ"מ למשקאות קלים וחלק מהבירות. בזמן האחרון, הגודל האירופאי החלק להופיע בשווקים בארצות הברית ואוסטרליה, במשקאות אנרגיה כמו רד בול (Red Bull).

מיחזור פחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלומיניום הוא אחד מהחומרים החסכוניים ביותר במחזור. כשהוא ממוחזר, בלי שמתכות אחרות יעורבבו, מכסה הפחית עשוי חומר מושלם לייצור מלאי חדש של החלק העיקרי בפחית- איבוד המגנזיום בתהליך ההתכה מפוצה על ידי כמות המגנזיום הגדולה במכסה הפחית. בנוסף, הפחתת מחצבים כמו בוקסיט לתוך האלומיניום דורשת כמות גדולה של חשמל שגורמת למחזור להיות זול יותר מיצור חומר חדש.

השפעה כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערך 280 מיליארד (280,000,000,000) פחיות מיוצרות כל שנה ברחבי העולם, לכל מיני סוגים של משקאות, כולל בירה, משקאות קלים ומיצים.

כמות גדולה זו של פחיות תורמת לכלכלה בצורה ניכרת. בארצות הברית למשל, יש למעלה מ-170 מפעלי יצור ברחבי המדינה, שמעסיקים 26,000 עובדים ומייצרים כ-131 מיליארד פחיות בשנה, תעשיית הפחיות תורמת יותר מ-15 מיליארד דולר לכלכלה על ידי סיפוק עבודות, מיסים, רכישת טובין ושירותים מקומיים.

גודלי פחיות סטנדרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פחיות בנפח 250 מ"ל במכונת משקאות ביפן

במדינות שונות מקובלים כמה גודלי פחיות סטנדרטיים:

  • אוסטרליה - הגודל הסטנדרטי הוא 375 מ"ל.
  • אירופה - הגודל הסטנדרטי הוא 330 מ"ל. בכמה מדינות באירופה יש גודל סטנדרטי נוסף: 500 מ"ל, שמשמש לרוב בבירה, סיידר ומשקאות אנרגיה. בנוסף, באנגליה 440 מ"ל, לרוב משמש בפחיות של בירה
  • הודו - הפחית הסטנדרטית היא בגודל 330 מ"ל.
  • יפן - הגדלים השכיחים ביותר הם 350 מ"ל ו-500 מ"ל. נמכרות גם פחיות גדולות או קטנות יותר.
  • קוריאה - 250 מ"ל הוא הגודל השכיח ביותר בשביל משקאות קלים. למרות זאת, משתמשים בפחית של 245 מ"ל משמשת בתוספת לאוכל מהיר. בזמן האחרון, החל שימוש של פחיות בגודל 355 מ"ל, אך בעיקר לקוקה קולה וד"ר פפר. לבסוף, פחיות בירה באות גם בגודל של 500 מ"ל.
  • צפון אמריקה - פחיות מגיעות בגודל של 355 מ"ל.
  • דרום אפריקה - פחיות בגודל של 330 מ"ל או 440 מ"ל. פחיות קטנות יותר בגודל 200 מ"ל, משמשות בעיקר בשילובים כדוגמת: טוניק וסודה.
  • סין - השכיח ביותר הוא 330 מ"ל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים שמואלי, "האבולוציה של פחית המשקה", פי האטום ו-31, יולי 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פחית בוויקישיתוף