פיליפ השלישי, דוכס בורגונדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיליפ השלישי, דוכס בורגונדיה
Philippe III de Bourgogne
לידה 31 ביולי 1396
דיז'ון, דוכסות בורגונדיה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 ביוני 1467 (בגיל 70)
ברוז', בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Champmol עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Michelle of Valois (14091422)
Bonne of Artois (1424–?)
Isabella of Portugal, Duchess of Burgundy עריכת הנתון בוויקינתונים
Marie de Belleval
NN
Catherine of Thieffries
Jeanne de Presles
Céline de Harlay עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת House of Valois-Burgundy
אב ז'אן הראשון, דוכס בורגונדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Margaret of Bavaria עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים שארל הראשון, דוכס בורגונדיה
Mary of Burgundy
Baudouin de Bourgogne
Cornelia of Burgundy
Jodocus of Burgundy
Catherine bâtarde de Bourgogne
Raphael de Mercatellis
Corneille of Burgundy
David of Burgundy
Anna of Burgundy
Anthony, bastard of Burgundy
Philip of Burgundy
Yolande bâtarde de Bourgogne עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
אביר במסדר גיזת הזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיליפ השלישי "הטוב" (31 ביולי 1396 - 15 ביוני 1467), דוכס בורגונדיה מ-1419 עד מותו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיליפ נולד ב-31 ביולי 1396, לז'אן הראשון, דוכס בורגונדיה ולמרגרטה מבוואריה, בתם של אלברכט הראשון, דוכס בוואריה ומרגרטה מבריג. כשהיה בן 13 שנה בלבד השיא אותו אביו למישל מוולואה, בתם של שארל השישי, מלך צרפת ושל איזבו מבוואריה.

בשנת 1419 אביו נרצח ופיליפ הפך לדוכס בורגונדיה ורוזן פלנדריה ופראנש קומטה, בשם פיליפ השלישי. ב-1422 אשתו נפטרה וב-1424 הוא נישא לבון מארטואה, שגם היא נפטרה כעבור שנה. ב-1430 נישא לאיזבל מפורטוגל שילדה לו שני בנים שמתו בינקותם, ואת שארל שירש את דוכסות בורגונדיה אחרי מותו ב-1467.

פיליפ השלישי האשים ברצח אביו את שארל יורש העצר של צרפת (שארל השביעי מלך צרפת לעתיד). ב-21 במאי 1420 בהסכם טרואה, פיליפ השלישי כרת ברית עם הנרי החמישי מלך אנגליה נגד שארל יורש העצר. בהסכם זה הוכר הנרי החמישי כיורש העצר החוקי של ממלכת צרפת. אך ב-31 באוגוסט 1422 נפטר הנרי החמישי, וב-21 באוקטובר של אותה שנה נפטר גם שארל השישי מלך צרפת. שארל יורש העצר ירש את הכתר בשם שארל השביעי, אולם ממלכת אנגליה ופיליפ השלישי סירבו להכיר בו. אנגליה הכריזה על הנרי השישי, בנו התינוק של הנרי החמישי, כמלך צרפת על פי הסכם טרואה. ב-1423 השיא פיליפ השלישי את אחותו לג'ון הראשון, דוכס בדפורד, אחיו של הנרי החמישי, ששימש כעוצר וכמושל צרפת בשם הנרי השישי מלך אנגליה.

ב- 1422 נבחר פיליפ השלישי לחבר מסדר הבירית האנגלי, אך סירב להצטרף למסדר זה וב- 1430 הקים את מסדר גיזת הזהב של בורגונדיה לרגל נישואיו עם הנסיכה הפורטוגלית איזבל מאביז.

ב-24 במאי 1430 כוחותיו של פיליפ השלישי תפסו את ז'אן ד'ארק בעיר קומפיין שמצפון לפריז. היא נמכרה לאנגלים שהעלו אותה על המוקד ב-30 במאי 1431. שארל השביעי מלך צרפת המשיך במלחמתו נגד האנגלים, וב-1435 פיליפ השלישי חתם על הסכם שלום נפרד עם צרפת. הוא תקף את העיר קאלה שלחופי התעלה, שהייתה בידי האנגלים, אך נאלץ לסגת לפלנדריה. ב-1440 תמך באצילים שמרדו בשארל השביעי מלך צרפת, ונתן מחסה ליורש העצר לואי (לואי האחד עשר מלך צרפת לעתיד) שמרד באביו.

ב- 1439 חתם על הסכם שלום עם ממלכת אנגליה כדי לחדש את המסחר שהתבסס בעיקר על יבוא צמר אנגלי ועל יצוא אריגים לאנגליה. ב- 1464, בתגובה על איסור שהטילה אנגליה על יבוא אריגים מאירופה, פיליפ השלישי הטיל איסור על יבוא אריגים מאנגליה. הוא נקט בצעדים כדי לחזק את הצי המסחרי של פלנדריה ואת תעשיית הדייג (בעיקר יצוא של הרינג), עודד את התחרות עם ברית ערי הנזה ואת פיתוח נמל אנטוורפן שהחל לתפוס את מקומה של ברוז' כמרכז הסחר הבינלאומי.

פיליפ השלישי דאג להרחיב את נחלותיו. ב-1429 קנה את רוזנות נאמור, ב-1430 ירש את דוכסות בראבנט ולימבורג, וב-1432 הפך לרוזן הולנד, זילנד ופריזלנד. ב-1443 קנה את דוכסות לוקסמבורג. הוא דאג להאדיר את שמה של דוכסותו, ובנוסף על העיר דיז'ון בירת בורגונדיה, קבע את מושבו לסירוגין בערים בריסל, ברוז' וליל. הוא הזמין מרבדים מצוירים ועבודות אמנות אחרות עבור ערי הבירה שלו בצרפת ובפלנדריה. בין הציירים שנהנו מחסותו היו: יאן ואן אייק, רוג'ר ואן דר ויידן והאנס ממלינג. כאשר פיליפ השלישי נפטר ב-1467 הייתה דוכסות בורגונדיה בשיא עוצמתה והשתוותה במעמדה לממלכות מערב אירופה. בנו שארל "האמיץ" ירש את דוכסות בורגונדיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]