פלורין רדוצ'ויו

פלורין רדוצ'ויו
Florin Răducioiu

רדוצ'ויו, 2015
מידע אישי
לידה	17 במרץ 1970 (בן 54) בוקרשט שברומניה
שם מלא	פלורין ולריו רדוצ'ויו
גובה	1.85 מטר
עמדה	חלוץ
מועדוני נוער
1978–1986 דינמו בוקרשט
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1986–1990 1990–1991 1991–1992 1992–1993 1993–1994 1994–1998 1996–1997 1997–1998 1998–2000 2000–2001 2001–2002 2004 סך הכול: דינמו בוקרשט בארי הלאס ורונה ברשה מילאן אספניול ←וסטהאם יונייטד ←שטוטגרט ברשה דינמו בוקרשט מונקו קרטיי 76 (29) 30 (5) 30 (2) 29 (13) 7 (2) 56 (19) 11 (2) 19 (4) 37 (5) 8 (1) 12 (2) 11 (0) 326 (84)
נבחרת לאומית כשחקן
1990–1996 רומניה 40 (21)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

פלורין ולריו רדוצ'ויו (ברומנית: Florin Valeriu Răducioiu; נולד ב-17 במרץ 1970 בבוקרשט) הוא כדורגלן עבר רומני ששיחק בעמדת החלוץ.

קריירת המשחק הענפה של רדוצ'ויו החלה ברומניה, לאחר מכן עבר בין הליגות הבכירות באיטליה, ספרד, אנגליה, גרמניה וצרפת, והיה לכדורגלן הראשון בהיסטוריה ששיחק בכל חמש הליגות האירופיות הבכירות ביותר. לרדוצ'ויו ארבעים הופעות ו-21 שערים במדי נבחרת רומניה, אותה ייצג בין היתר בשני טורנירי מונדיאל ובטורניר יורו 1996.

קריירת משחק

רדוצ'ויו החל את קריירת המשחק בקבוצת הנוער של דינמו בוקרשט. במהלך עונת 1985/1986, בגיל 16 בלבד, ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת תחת המאמן מירצ'ה לוצ'סקו, שהאמין בקידום שחקנים צעירים והעניק לרדוצ'ויו את ההזדמנות הראשונה. הופעת הבכורה שלו נערכה ב-10 במאי 1986, לקראת סיום העונה, בניצחון 1–2 על פוליטכניקה טימישוארה. הייתה זו הופעת הליגה היחידה שלו באותה העונה.

לאחר שערך ארבע הופעות ליגה עונה לאחר מכן, החל רדוצ'ויו להשתלב טוב יותר בסגל הקבוצה בעונת 1987/1988. הוא העפיל עם קבוצתו לגמר הגביע הרומני מול סטיאווה בוקרשט, שם עלה כמחליף בדקה ה-82. חמש דקות אחר כך כבש רדוצ'ויו את שער השוויון, אך בתוך תוספת הזמן ספגה דינמו פעם נוספת. השער לא אושר, וכמחאה החליטו שחקני סטיאווה לרדת מהמגרש. הגביע הוענק לדינמו, אך למחרת החליט הדיקטטור ניקולאה צ'אושסקו, המזוהה עם סטיאווה, כי השער יאושר והגביע עבר לסטיאווה.

עונה לאחר מכן כבר היה לשחקן הרכב פותח בקבוצתו של לוצ'סקו, והפגין יכולת כיבוש מרשימה עם 12 שערי ליגה ב-29 הופעות. באותה עונה סייע לקבוצתו להעפיל עד לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע. עונת השיא שלו הגיעה שנה לאחר מכן, בעונת 1989/1990. הוא זכה עם קבוצתו באליפות רומניה תוך שהוא כובש 14 שערי ליגה, כבש שלושער בגמר הגביע בו זכתה קבוצתו עם ניצחון 4–6 על סטיאווה, וכבש ארבעה שערים בגביע אירופה למחזיקות שם הגיעה הקבוצה עד לחצי הגמר.

לאחר עונת השיא של רדוצ'ויו, ובעקבות המהפכה הרומנית שהביאה למעברים רבים של שחקנים בכירים ברומניה לליגות הבכירות באירופה, החל רדוצ'ויו את הקריירה שלו מחוץ לרומניה. הוא הצטרף לבארי מהסרייה א', ושרד עמה בליגה הבכירה עם חמישה שערים בשלושים הופעות ליגה. עונה אחר כך הצטרף להלאס ורונה, אך התקשה להביא לידי ביטוי את יכולתו. ורונה הייתה לקבוצת ההתקפה החלשה בליגה, עם 24 שערי זכות בלבד, וגם תרומתו של רדוצ'ויו להתקפת הקבוצה הייתה מזערית, כשכבש פעמיים בלבד בשלושים הופעות. הקבוצה ירדה לסרייה ב' בתום העונה.

לקראת עונת 1992/1993 עבר קבוצה פעם נוספת. הוא התאחד עם מאמנו מדינמו בוקרשט, מירצ'ה לוצ'סקו, שהיה המנהל המקצועי של ברשה, העולה הטרייה לסרייה א'. רדוצ'ויו היה אחד משלושה שחקנים רומנים אותם צירף לוצ'סקו באותה עונה, יחד עם גאורגה חאג'י ויואן סבאו. לראשונה מאז עבר לאיטליה הפגין רדוצ'ויו את יכולת הכיבוש שלו, והיה למלך שערי הליגה של הקבוצה באותה העונה, עם 13 שערים. ברשה התקשתה באותה העונה, וסיימה אותה צמודה לאודינזה עם מספר נקודות זהה, מה שהוביל למשחק פלייאוף לקביעת זהות היורדת הרביעית לסרייה ב'. רדוצ'ויו לא הצליח לעזור לקבוצתו שנוצחה 1–3 וירדה לאחר עונה אחת לליגת המשנה.

לקראת עונת 1993/1994 הצטרף רדוצ'ויו לתחנה הבכירה ביותר שלו בתקופתו באיטליה, האלופה מילאן של פאביו קאפלו. רדוצ'ויו הגיע כגיבוי בלבד בסגל, בו שיחקו שחקני התקפה בכירים כמו מרקו ואן באסטן, ז'אן-פייר פאפן, דניאלה מסארו ודיאן סביצ'ביץ', מה שהגביל משמעותית את דקות המשחק של רדוצ'ויו. על אף דקות המשחק המוגבלות שלו, היה שותף רדוצ'ויו לעונה מוצלחת של מילאן שהסתיימה עם זכייה באליפות איטליה ובליגת האלופות. חוקי אופ"א הגבילו את הקבוצות המופיעות בגמר לשלושה שחקנים זרים בלבד, ורדוצ'ויו, שלא היה משחקניה הבכירים של מילאן, לא נכלל בסגל הקבוצה למשחק הגמר בו הביסה מילאן 0–4 את ברצלונה. הקדנציה הקצרה של רדוצ'ויו במילאן הסתכמה בעונה אחת, בה כבש ארבעה שערים ב-14 הופעות (שני שערים בשבע הופעות בליגה).

בתום ארבע עונות בסרייה א' במדי ארבע קבוצות שונות, עבר רדוצ'ויו לליגה הספרדית והצטרף לאספניול של המאמן חוסה אנטוניו קמאצ'ו. העונה הראשונה בקבוצה הייתה מוצלחת יותר מבחינתו של רדוצ'ויו, שהיה לשחקן הרכב קבוע עם שלושים הופעות ליגה ותשעה שערים, שסייעו לקבוצתו לסיים את העונה במקום השישי בטבלה. רדוצ'ויו החל היטב את עונת 1995/1996, הפעם הראשונה בה פתח עונה שנייה ברציפות באותה הקבוצה מאז עזב את דינמו בוקרשט. הוא כבש צמד במחזור הפתיחה וארבעה שערים בארבעת המחזורים הראשונים, וסייע לקבוצתו לפתוח את העונה היטב עם חמישה ניצחונות רצופים. ב-8 באוקטובר 1995, במסגרת המחזור השביעי בליגה מול ספורטינג חיחון, סבל רדוצ'ויו מפציעה קשה כבר בדקה השישית, כששבר את מרפקו השמאלי. הוא נעדר למשך חודשיים מהמגרשים. בהמשך העונה סבל מפציעה נוספת, הפעם בקרסולו השמאלי, שגרמה לו להיעדר למשך שלושה חודשים. עד לסיום העונה לא הצליח רדוצ'ויו לחזור לכושר משחק, ומאז הפציעה הראשונה רשם תשע הופעות ליגה נוספות בלבד, מתוכן אחת בהרכב. בסך הכול רשם באותה העונה 16 הופעות ליגה, מתוכן שמונה בהרכב הפותח.

לאחר שחזר לכושר והפגין יכולת טובה ביורו 1996, הושאל רדוצ'ויו לקבוצת וסטהאם יונייטד, תחת המאמן הארי רדנאפ. התקופה של רדוצ'ויו בפרמייר ליג הייתה קצרה ורצופת פציעות, מה שהוביל אותו ל-11 הופעות ליגה בלבד, מתוכן שש בהרכב הפותח, בהן כבש פעמיים. רדוצ'ויו התקשה להתאקלם לסגנון המשחק ולקצב בליגה האנגלית, ולאחר חצי עונה שבמהלכה גם הסתכסך עם מאמנו רדנאפ, חזר לאספניול. עד לסיום העונה הוסיף רדוצ'ויו חמישה שערי ליגה בעשר הופעות במדי קבוצתו, שסיימה את העונה במקום ה-12.

לקראת עונת 1997/1998 הושאל רדוצ'ויו לשטוטגרט של המאמן יואכים לב. בשטוטגרט שימש רדוצ'ויו בעיקר כמחליף לצמד החלוצים פרדי בוביץ' וג'ונתן אקפובורי. הוא כבש את שערו הראשון בקבוצה כבר במשחק הבכורה שלו, ב-23 באוגוסט 1997, במשחק החוץ מול דיסבורג במסגרת המחזור הרביעי של הבונדסליגה. רדוצ'ויו עלה מהספסל וכבש את שערה השלישי של קבוצתו, שניצחה 0–3 בסיום. באותה עונה שותף רדוצ'ויו ב-19 משחקי ליגה, שישה מהם בהרכב, וכבש ארבעה שערים. הוא אף העפיל עם קבוצתו לגמר גביע אירופה למחזיקות, בו נוצחה 0–1 על ידי צ'לסי, אך לא שותף במהלך משחק הגמר.

בתום תקופת ההשאלה שלו, לקראת עונת 1998/1999 חזר אוטומטית לאספניול, שיחק פעמיים וכבש שער אחד במסגרת גביע האינטרטוטו, אך עם תחילת העונה שוחרר מהמועדון על ידי המאמן החדש מרסלו בייאלסה. עם שחרורו חזר רדוצ'ויו לקדנציה שנייה בברשה האיטלקית, היורדת הטרייה לסרייה ב'. הוא שיחק בקבוצה במשך שתי עונות, ובשנייה שבהן סיים עמה במקום השלישי שהבטיח את חזרתה לסרייה א' לאחר שנתיים.

בתום עשור מאז עזב את דינמו בוקרשט, חזר רדוצ'ויו למועדון נעוריו לקראת עונת 2000/2001. הוא שיחק במועדון חצי שנה בלבד, במהלכה רשם שמונה הופעות ליגה וכבש פעם אחת, לפני שעזב פעם נוספת את הקבוצה והצטרף למונקו הצרפתית של המאמן קלוד פואל. עד לסיום העונה ערך תשע הופעות, בהן כבש פעמיים. עונה אחר כך, תחת דידייה דשאן, הייתה לא מוצלחת עבור רדוצ'ויו אישית וקבוצתית. הקבוצה סיימה רק במקום ה-15, ורדוצ'ויו עצמו כמעט ולא שותף, וערך שלוש הופעות ליגה בלבד באותה העונה. בסיום העונה, עם תום חוזהו, שוחרר מהקבוצה.

רדוצ'ויו נותר מחוץ למגרשים במשך שנה וחצי, עד שהצטרף בינואר 2004 לקרטיי מליגת המשנה הצרפתית. בתום העונה פרש ממשחק פעיל בגיל 34.

נבחרת רומניה

רדוצ'ויו החל את דרכו בנבחרת רומניה תחת המאמן אמריך יניי, וערך את הופעת הבכורה שלו ב-25 באפריל 1990 במשחק ידידות מול ישראל באצטדיון קריית אליעזר בחיפה. הוא זומן לסגל הנבחרת לקראת טורניר מונדיאל 1990 באיטליה, אליו הגיע כשבמאזנו שלוש הופעות בינלאומיות בלבד - כולן בחודשיים שלפני הטורניר. רדוצ'ויו פתח בהרכב נבחרתו בניצחון 0–2 על ברית המועצות ובהפסד 1–2 לקמרון, ולא שותף במשחק השלישי בשלב הבתים שהסתיים בשוויון 1-1 עם ארגנטינה. בשמינית הגמר פתח רדוצ'ויו במשחק מול אירלנד, שהסתיים בניצחונם של האירים בדו-קרב בעיטות עונשין.

רדוצ'ויו היה לשחקן הרכב משמעותי במהלך מוקדמות יורו 1992, מהם לא הצליחה רומניה להעפיל. במוקדמות מונדיאל 1994 היה רדוצ'ויו לכובש השערים המצטיין בנבחרת, עם סדרת הופעות מרשימה. הוא כבש בכל חמשת משחקי המוקדמות בהם שותף, כולל צמד בניצחון החוץ 2–5 על צ'כוסלובקיה, ורביעייה לרשתה של איי פארו בניצחון החוץ של רומניה 0–4. הוא כבש גם מול בלגיה, ויילס וקפריסין.

רדוצ'ויו זומן לסגל הנבחרת של אנגל יורדנסקו לקראת מונדיאל 1994 בארצות הברית. במשחק הראשון מול קולומביה עלה רדוצ'ויו בהרכב וכבש צמד בניצחון נבחרתו 1–3. הוא פתח גם בתבוסה 1–4 לשווייץ ובניצחון 0–1 על המארחת ארצות הברית. רומניה עלתה מהמקום הראשון בבית, ובשמינית הגמר פגשה את ארגנטינה. רדוצ'ויו נאלץ להחמיץ את המשחק ההיסטורי של נבחרתו, שניצחה 2–3 והעפילה לרבע הגמר, בגלל צבירת כרטיסים צהובים. הוא שב להרכב ברבע הגמר מול שוודיה, וראה את תומאס ברולין מעלה את שוודיה ליתרון 12 דקות לסיום. שתי דקות בלבד לסיום המשחק, מצא רדוצ'ויו את שער השוויון, כשהשתלט ראשון על כדור חופשי שנבלם, וברגל ימין כבש מקרוב. המשחק הלך להארכה, ובדקה ה-101 כבש רדוצ'ויו את השני שלו במשחק, כשבעט כדור חזק ושטוח לפינה בנגיעה אחת מ-16 מטרים. שוודיה הצליחה להשוות בדקה ה-115, והמשחק הלך להכרעה בדו-קרב פנדלים. רדוצ'ויו כבש את הבעיטה הראשונה של רומניה, אך בסיום הייתה זו שוודיה שניצחה 4–5 ועלתה לחצי הגמר. רדוצ'ויו סיים את הטורניר במקום השלישי בטבלת מלך השערים, עם ארבעה כיבושים.

במסגרת מוקדמות יורו 1996 כבש רדוצ'ויו חמישה שערים בשישה משחקים בהם שותף, כולל שלושער לרשתה של אזרבייג'ן בניצחון נבחרתו 1–4. הוא זומן לטורניר יורו 1996 באנגליה על ידי יורדנסקו, רדוצ'ויו פתח בכל שלושת משחקיה של רומניה, שסיימה את הטורניר ללא נקודות. במשחק האחרון שלה בטורניר, שהיה למשחקו האחרון של רדוצ'ויו במדי רומניה, פגשה רומניה את ספרד. בדקה ה-29 כבש רדוצ'ויו שער שוויון לזכות נבחרתו, לאחר שקיבל כדור עומק שהותיר אותו לפרוץ לבד מול השוער. רדוצ'ויו חדר לרחבה והכניע את השוער בבעיטה שטוחה שקבעה שוויון 1-1, אך רומניה הפסידה בסיום 1–2. היה זה שערה היחיד של רומניה בטורניר.

לאחר הטורניר סיים רדוצ'ויו את דרכו הבינלאומית עם 21 שערים בארבעים הופעות.

תארים

תארים כשחקן

דינמו בוקרשט

• אליפות רומניה: 1989/1990
• הגביע הרומני (2): 1985/1986, 1989/1990

מילאן

• ליגת האלופות: 1993/1994
• אליפות איטליה: 1993/1994
• הסופר קאפ האיטלקי: 1993

סטטיסטיקות

מועדונים

עונה	קבוצה	ליגה	בליגה
			הופעות	שערים
1985/1986	דינמו בוקרשט	ליגת העל הרומנית	1	0
1986/1987			4	0
1987/1988			18	3
1988/1989			29	12
1989/1990			24	14
1990/1991	בארי	סרייה א'	30	5
1991/1992	הלאס ורונה	סרייה א'	30	2
1992/1993	ברשה	סרייה א'	29	13
1993/1994	מילאן	סרייה א'	7	2
1994/1995	אספניול	ליגת העל הספרדית	30	9
1995/1996			16	5
1996/1997	וסטהאם יונייטד	פרמייר ליג	11	2
1996/1997	אספניול	ליגת העל הספרדית	10	5
1997/1998	שטוטגרט	בונדסליגה	19	4
1998/1999	ברשה	סרייה ב'	24	4
1999/2000			13	1
2000/2001	דינמו בוקרשט	ליגת העל הרומנית	8	1
2000/2001	מונקו	ליגת העל הצרפתית	9	2
2001/2002			3	0
2003/2004	קרטיי	הליגה הצרפתית השנייה	11	0
סך הכול בקריירה			326	84

נבחרת לאומית

נבחרת רומניה
שנה	הופעות	שערים
1990	10	1
1991	5	1
1992	2	1
1993	4	8
1994	12	5
1995	3	4
1996	4	1
סך הכול	40	21

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פלורין רדוצ'ויו בוויקישיתוף

• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• פרופיל, באתר Soccerway
• פרופיל, באתר BDFutbol
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• הופעות בינלאומיות באתר RSSSF