פרובולונה
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג | גבינה |
| אזור מוצא | דרום איטליה |
| מוצא |
 איטליה |
| מרכיבים עיקריים |
חלב פרה  |
| גבינות | |
| סוג חלב | פרות |
  | |
פרובולונה (באיטלקית: Provolone) היא גבינה איטלקית אשר מקורה בדרום איטליה, שם היא מעוצבת במגוון צורות, בהן צורת אגס שאורכו 10–15 ס"מ, נקניק, או קונוס. גרסאות מקומיות של גבינת פרובולונה מיוצרות במדינות רבות. בתחילת המאה ה-21 רוב גבינות הפרובולונה מיוצרות בצפון איטליה.
היסטוריה וגרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור הגבינה, לפי מקורות כתובים באזור לוקאניה שבדרום איטליה. בתקופת הרנסאנס הגיעה הגבינה גם לצפון איטליה. המונח פרובולונה (משמעותו "פרובולה" (Provola) גדולה) נטבע בשלהי המאה ה-19, כאשר החל יצור גבינה זו באזוריה הדרומיים של איטליה בגרסת האריזה הגדולה של הגבינה. הגבינה בגרסה קטנה נקראת פרובולה ומיוצרת בשני טעמים: מעושנת וזו שאינה מעושנת.
בימינו גבינת פרובולונה מיוצרת מחלב פרות מלא ועיקר התוצרת מקורה במחלבות בעמק הפו במחוזות ונטו ולומברדיה. צורות העיצוב העיקריות של הגבינה הם: צורת נקניק גדול שקוטרו עד 30 ס"מ ואורכו כ-90 ס"מ, צורת אבטיח, צורת בקבוק קצר, או צורת אגס שבראשו לולאה המאפשרת את תלייתו על אונקל. הגבינה משווקת בדרך כלל במשקל של כ-5 ק"ג.
פרובולונה היא גבינה חצי-קשה המיוצרת במגוון טעמים, החל מפרובולונה "חריפה" (Provolone Piccante) המיושנת כארבעה חודשים, ועד פרובולונה "מתוקה" ( Provolone Dolce) שטעמה עדין מאוד. טעמה העז של הפרובולונה החריפה נוצר מהוספת אנזים ליפאז המופק מעיזים, בעוד שבתהליך הייצור של הפרובולונה המתוקה מוסף ליפאז המופק מעגלים.
שני סוגי פרובולונה - פרובולונה ואלפדנה (Provolone Valpadana) ופרובולונה דל מונקו (Provolone del Monaco) המיוצרות בנפת נאפולי - זכו להגנת כינוי מקור של הקהילה האירופית[1][2].
בישראל מיוצרת גרסה מקומית של גבינת פרובולונה בשם "בשן" על ידי תנובה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Provolone Valpadana, הקונסורציום להגנת פרובולונה ואלפדנה (באנגלית) (באיטלקית)
- Provolone del Monaco(הקישור אינו פעיל), הקונסורציום להגנת פרובולונה דל מונקו (באיטלקית)
- פרובולונה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| גבינות איטלקיות | |
|---|---|
|