פרידריך וילהלם פון לינדאיינר-וילדאו
 | |
| לינדאיינר-וילדאו ב-1940 | |
| לידה |
12 בדצמבר 1880 גלאץ, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
22 במאי 1963 (בגיל 82) פרנקפורט, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית לופטוואפה |
| תקופת הפעילות |
1898–1919 1937 – 1945 |
| דרגה |
 אוברסט |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד מחנה סטלאג לופט III | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מרד המאג'י מאג'י מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
 צלב הברזל דרגה ראשונה צלב הברזל דרגה שנייה | |
פרידריך וילהלם פון לינדאיינר-וילדאו (בגרמנית: Friedrich Wilhelm von Lindeiner-Wildau; 12 בדצמבר 1880 – 22 במאי 1963) היה אוברסט בלופטוואפה שבזמן מלחמת העולם השנייה פיקד על "מחנה סטלאג לופט III". התפרסם כמפקד צודק שהתייחס אל שבוייו בהגינות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לינדאיינר-וילדאו, נולד בעיר גלאץ שבקיסרות הגרמנית, כיום שם העיר קלודצקו, והיא נמצאת בתחומי פולין המודרנית. הוא התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית בשנת 1898, ובשנת 1902 הועבר למזרח אפריקה הגרמנית שם שרת בשוצטרופה המקומי. הוא היה שלישו של המושל גוסטב אדולף פון גצן ולחם במסגרת מרד המאג'י מאג'י. על גבורתו במהלך הקרבות, הוענק לו אות "מסדר הכתר". ביולי 1908 הוא עזב את השוצטרופה וחזר לשרת בגרמניה. הוא הועלה לדרגת אובר-לויטננט.
ביולי 1912, הועלה לדרגת האופטמן, וניתן לו לפקד על רגימנט. הוא לקח חלק בקרבות מלחמת העולם הראשונה, ואף נפצע במהלך קרב איפר הראשון בנובמבר 1914. הוא אושפז בבית חולים, והחלים רק באפריל 1915. הוא נפצע עוד פעמיים באותה שנה. ביולי 1918, הועלה לדרגת מיור, עם כניעת גרמניה בתום המלחמה, היא ממונה על איסוף יחידות גרמניות מהגבול הצרפתי-גרמני. הוא פרש משירות צבאי, נישא, וקיבל אישור לשמור את המדים שלו. בשנת 1937 הצטרף ללופטוואפה, ושימש כאחד מיועציו האישיים של הרמן גרינג. הוא מונה כמפקד "מחנה סטלאג לופט III", מחנה מעצר שהקים הלופטוואפה עבור קצינים בריטיים. הוא נודע כמפקד הוגן שכיבד את דיני המלחמה, וזכה להערכת שבוייו. למרות זאת ב-24 במרץ 1944, עשרות אסירים בהנהגת רוג'ר בושל, ברחו מהמחנה דרך מנהרה שחפרו, מאורע שתואר בסרט "הבריחה הגדולה". מרבית הבורחים נלכדו והוצאו להורג, אולם המאורע גרם לכך שסר חינו של לינדאיינר-וילדאו בעיני המטכ"ל הגרמני, והוא הוחלף באריך קורדס. הוא היה אמור לעמוד למשפט, אולם העמיד פנים של חולה נפש וכך ניצל.
הוא נכנע לכוחות הבריטיים בשנת 1945, ונכלא בבית כלא שזכה לשם "כלוב לונדון". הוא שוחרר בעקבות עדויות של אסירים על היחס הטוב שזכו לו ממנו, ועל כן שוחרר. הוא חי בפרנקפורט עד מותו בשנת 1963 בגיל 82.
בסרט "הבריחה הגדולה", הוא מגולם בידי האנס מאסמר, אם כי שמו שונה ל"קולונל פון לוגר".[1]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Great Escaper: The Life and Death of Roger Bushell - Love, Betrayal, Big X and the Great Escape by Simon Pearson, published by Hodder & Stoughton (15 Aug 2013)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זיכרונות שבוי במחנה סטלאג לופט באתר World War II Living Memorial
