פרננדו דה לה רואה
 | |||||
| פרננדו דה לה רואה | |||||
| לידה |
15 בספטמבר 1937 קורדובה, ארגנטינה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
9 ביולי 2019 (בגיל 81) בואנוס איירס, ארגנטינה | ||||
| מדינה | ארגנטינה | ||||
| מקום קבורה |
Cementerio Memorial  | ||||
| השכלה |
האוניברסיטה הלאומית של קורדובה | ||||
| מפלגה | הברית לעבודה, לצדק ולחינוך | ||||
| בן או בת זוג |
Inés Pertiné Urien | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
פרננדו דה לה רואה (בספרדית: Fernando de la Rúa; 15 בספטמבר 1937 – 9 ביולי 2019) היה עורך דין ופוליטיקאי ארגנטינאי, שכיהן כראש הממשלה של מחוז בואנוס איירס וכנשיא ארגנטינה בין 10 בדצמבר 1999 ל-21 בדצמבר 2001.
דה לה רואה נבחר ב-1999 לנשיאות ארגנטינה עם סיום כהונתו של קרלוס מנם. היה נציג המפלגה השמאלנית-מרכזית "אליאנס". דה לה רואה התפטר ב-2001, לאחר שנתיים בתפקיד, בעקבות המשבר הכלכלי הכבד שפקד את המדינה.
במשך השנים דה לה רואה נרדף על ידי חיובים ותביעות רבות, והואשם ברצח של השופט קלאודיו בונאדיו במרץ 2007, בפסק הדין שבוטל כעבור שנה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרננדו נולד לאלאונורה ברונו ואנטוניו דה לה רואה בעיר קורדובה, ולמד בגימנסיה הצבאית המקומית לפני הכניסה לאוניברסיטה הלאומית של קורדובה, שממנה השיג את התואר שלו במשפטים. הוא בנו של שופט ותומך ותיק באיחוד האזרחי הרדיקלי (UCR), דה לה רואה היה מעורב בפוליטיקה כבר מגיל צעיר, ולשירות הציבורי נכנס בשנת 1963 כיועץ לשר לענייני הפנים של הנשיא ארטורו איליה. הוא התחתן עם אגנס פרטינה בשנת 1970, ונולדו לו שלושה ילדים, ביניהם אנטוניו דה לה רואה, יזם שהיה מאורס לכוכבת הפופ המפורסמת שאקירה.
דה לה רואה הופיע לראשונה בזירה הפוליטית הלאומית בשנת 1973, כשנבחר לסנאט הארגנטיני, בתור המייצג של העיר בואנוס איירס. כמה חודשים לאחר מכן הוא רץ למשרת סגן הנשיא כשותף לפעיל ה-UCR הוותיק - הפוליטיקאי ריקרדו בלבין, בבחירות בחודש ספטמבר של אותה השנה. הם הובסו על ידי המנהיג חואן פרון ברוב מוחץ. ריצתו לסגן הנשיא בגיל 36 (גיל צעיר יחסית), זיכו אותו בכינוי גנאי של אחד שעדיין עם מוצץ או בובה ביד[1].
הוא למד משפט פלילי באוניברסיטה של בואנוס איירס לאחר שהושעה מהקונגרס בהפיכה הארגנטינאית של 1976[2], וכתב ארבעה ספרים על התאוריה המשפטית. מוקדם יותר למרות התמיכה שהעניק לו ריקרדו בלבין, דה לה רואה הובס על ידי ראול אלפונסין בבחירות על המועמדות לנשיאות UCR בשנת 1983.
פרננדו נבחר לבית התחתון על ידי בוחריו בעיר בואנוס איירס בשנת 1991, והוחזר שוב לסנאט בבחירות מיוחדות ב-1992, מה שהביא אותו לכותרות העיתונים[3]. הוא הפך לראש העיר הראשון שנבחר בבחירות בעיר בואנוס איירס ב-30 ביוני 1996.
עקב טיפולו המסור בהעלמות מס הרכוש הכרוניות בעירו, דה לה רואה זכה למוניטין של בן אדם יעיל בעירו, ולכן פיטוריו של הנשיא קרלוס מנם באותה התקופה סייעה לו בריצתו לנשיאות ארגנטינה שבה גם זכה בבחירות שהתקיימו ב-24 באוקטובר 1999, שבהן הביס בלי בעיות את מועמד מפלגת השלטון, הנגיד אדוארדו דודאל. פרננדו דה לה רואה התמנה לנשיא ארגנטינה ב-10 בדצמבר 1999.
בשנת 2000, פרננדו פרסם התנצלות ממלכתית רשמית על תפקידה של ארגנטינה בסיוע לבריחתם של פליטים נאצים.
פרננדו נפטר בבואנוס איירס ב-9 ביולי 2019. הותיר אחריו אישה - אגנס פרטינה, ושלושה ילדים - אגוסטינה, אנטוניו ופרננדו.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצטיינות חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרננדו דה לה רואה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ New York Times (September 26, 1999)
- ^ International Who's Who. 2004. Europa Publications, 2003.
- ^ Noticias, September 6, 1991.
- ^ Slovak republic website, State honours : 1st Class in 2001 (click on "Holders of the Order of the 1st Class White Double Cross" to see the holders' table)
