פרנצ'סקו אונופריו מנפרדיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנצ'סקו אונופריו מנפרדיני
לידה 22 ביוני 1684
פיסטויה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באוקטובר 1762 (בגיל 78)
פיסטויה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הדוכסות הגדולה של טוסקנה, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Vincenzo Manfredini עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנצ'סקו אונופריו מנפרדיניאיטלקית: Francesco Onofrio Manfredini;‏ 22 ביוני 1684 - 6 באוקטובר 1762) היה מלחין וכנר מטוסקנה, בן זמנם של באך וויואלדי. יצירותיו מלמדות על השפעת האחרון עליו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנפרדיני נולד בפיסטויה לנגן טרומבון. הוא למד נגינה בכינור אצל ג'וזפה טורלי בבולוניה, חלק ממדינת האפיפיור דאז. למד הלחנה אצל ג'אקומו אנטוניו פרטי, מאסטרו די קאפלה בזיליקת פטרוניוס הקדוש, לאחר שתזמורת הכנסייה פוזרה ב-1696.

התמנה לכנר, בסביבות שנת 1700, בכנסיית סן ספיריטו שבפרארה. בשנת 1704 שב לבולוניה והועסק בתזמורת בזיליקת פטרוניוס הקדוש המחודשת. משפרסם את יצירותיו לראשונה מונה חבר באקדמיה פילהרמוניקה

החל מ-1711 בילה ארוכות במונקו, ככל הנראה בשירותו של הנסיך אנטואן ה-I. הנסיך היה תלמידו של לולי ממנו ירש את שרביט המנצח. טיב יחסיו המדויק עם חצר מונקו ומשך שהותו בה אינו ברור. מנפרדיני מוזכר לראשונה ברשומות החצר ב-1712. אחת העדויות לטיב יחסיהם הוא העובדה שהנסיך היה סנדק של אנטואן פרנצ'סקו, בנו של מנפרדיני, ונראה שנקרא על שם סנדקו. במהלך שהותו במונקו נולדו לו ארבעה ילדים נוספים, שנים מהם גדלו להיות מוזיקאים בעלי חשיבות בזמנם, וינצ'נזו היה ל"מאסטרו די קאפלה" האופרה האיטלקית בסנט פטרבורג וג'וזפה לזמר קסטרטו. העובדה שמנפרדיני אינו מוזכר בפרוטוקולי החצר עד 1727 כנראה מעידה על התרצות שני הצדדים מנוכחותו בחצר הנסיך. אותה השנה חזר לעיר הולדתו, פיסטויה, כ"מאסטרו די קאפלה" בקתדרלת סן פיליפ, משרה בה החזיק עד מותו.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שידוע כי הלחין אורטריות כחלק ממשרותיו בכנסייה, לא נותר להן תיעוד וכך כיום רק יצירותיו הכלליות נותרו חלק מרפרטואר הביצוע. יצירתו הראשונה הייתה קובץ של 12 סונטות קאמריות אותן כינה "קונצ'רטיני קאמרה" אופוס 1. ב-1709 הוציא לאור את "סינפונית הכנסייה" (Sinfonie da Chiesa) אופוס 2. מעין השלמה של הסונטות הראשונות שפרסם.

ב-1718 הוציא לאור בבולוניה את שנים-עשר הקונצ'רטי גרוסי לשני כינורות וקונטינואו, אופוס 3, שהוקדשו לפטרונו. בספריית הנסיך נמצאו גם עותקים של אופוס 2 פרי עטו.

מניחים כי מרבית יצירתו אבדה לאחר מותו, רק 43 יצירות שיצאו לאור ומגוון כתבי יד מוכרים. יצירותיו שכן יצאו לאור הן דוגמה, עשויה להפליא לסוגת הקונצ'רטי גרוסי, ראיה לכישרונו בהמצאת מלודיות ללא כל מאמץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]