פרנקיה התיכונה
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה |
| שפה נפוצה |
הולנדית עתיקה פריזית עתיקה צרפתית עתיקה סקסונית עתיקה גרמנית עילית עתיקה איטלקית עתיקה |
| עיר בירה | אאכן |
| גאוגרפיה | |
| יבשת |
אירופה  |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| חוזה ורדן | 843 |
| פירוק | |
| חוזה פרום | 855 |
| ישות קודמת | האימפריה הפרנקית |
| ישות יורשת |
ממלכת איטליה ממלכת ארל לותרינגיה |
| שליטים בולטים | לותאר הראשון (843–855) |
| דמוגרפיה | |
| דת |
נצרות קתולית (רשמית) גרמאנית |
| כלכלה | |
| מטבע | דינאר צרפתי |
  | |
פרנקיה התיכונה (בלטינית: Francia media) הייתה ממלכה פרנקית קצרת ימים שנוצרה בשנת 843 בעקבות חוזה ורדן שחילק את האימפריה הפרנקית בין בניו של לואי החסיד. פרנקיה התיכונה שכנה בין שתי אחיותיה המערבית והמזרחית, והתחומה נכללו האזור שבין נהרות הריין והסכלדה, בנוסף ללותרינגיה, החוף הפריזי של הים הצפוני, שטחי ממלכות בורגונדיה (אנ'), פרובאנס ואיטליה.
את שטחי פרנקיה התיכונה ירש לותאר הראשון, בנו הבכור של לואי החסיד, לאחר מלחמת אזרחים קצרה עם אחיו הצעירים לודוויג הגרמני וקרל הקירח. הממלכה של לותאר כללה ערים חשובות מאוד באותה התקופה - אאכן, שהייתה מושבו של קרל הגדול, ורומא. לפרנקיה התיכונה לא הייתה שום זהות היסטורית או אתנית שקשרה את אנשיה יחד. גם הגאוגרפיה פגעה בסיכוייה להתפתח לישות אחידה ויציבה, צורתה, כרצועה צרה יחסית הנמתחת מצפון לדרום, יצרה לה גבולות ארוכים וקשים להגנה, ובנוסף שרר נתק בין חלקיה הדרומיים לצפוניים, שביניהם חצצו הרי האלפים.
בשנת 855, על ערש דווי, חילק לותאר הראשון את ממלכתו בין בניו בשנית. הוא הוריש את איטליה ואת רומא לבנו הבכור לודוויג. רוב האדמות שמצפון לאלפים (שנקראו לותרינגיה, על שמו) ניתנו לבנו לותאר השני, ופרובנס ובורגונדיה ניתנו לבנו קרל, עד למותו בשנת 863, עת חולקה ממלכתו בין אחיו. לאחר מותו של לותאר השני בשנת 869, חולקו אדמותיו בין דודיו.
שלא כמו אחיותיה המערבית והמזרחית שיצרו את צרפת וגרמניה המודרניות, בהתאמה, נותרה פרנקיה התיכונה על תילה למשך תקופה קצרה מאוד. במהלך השנים שולבו אדמות הממלכה באימפריה הרומית הקדושה - תחילה לותרינגיה בשנת 880, לאחר מכן איטליה בשנת 952 ובורגונדיה ב-1033. במאה ה-15 רכשו דוכסי בורגונדיה אדמות של האימפריה הרומית הקדושה וצרפת בשטח שבין בורגונדיה לארצות השפלה בניסיון ליצור ממלכה פרנקית תיכונה חדשה, אולם אמביציות אלו של שארל הראשון התנפצו בשנת 1477, בקרב נאנסי.