צורת הקטנה

צורת הקטנה היא מילה במשקל מסוים או מוספית המציגה דרגה מוקטנת של משמעות יסודית כלשהי, גרסה מוקטנת יותר של אובייקט או תכונה, ולעיתים גרסה אינטימית או גרסת-חיבה למילה המקורית.

בעוד שבשפות רבות ייתכנו צורות הקטנה רק לשמות עצם, הרי שבשפות מסוימות, בהן עברית, ניתן לייצר צורות הקטנה גם לשמות תואר ואף לחלקי דיבר אחרים.

צורות הקטנה בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשמות עצם מקובל להוסיף סיומת Xון למילה ממין זכר כגון: דובון, דגלון, ספרון, גגון, חדרון

והסיומת Xונת (צורת הנקבה של Xון) היא עבור מילה ממין נקבה כגון: ילדונת, פצפונת

וגם הסיומת Xית עבור מילה ממין נקבה כגון: שקית, כפית, צנונית, מפית, כוסית

בשמות העצם קיימים גם משקלים שמאפיינים צורת הקטנה, כגון:

קְטַלְטַל	הקטנה	חֲלַקְלַק, שְמַנְמַן
קְטַלְטֹל	הקטנה	קְטַנְטֹן
קְטַלְטֹלֶת	הקטנה	שְמַנְמֹנֶת
קַטְלִיל	הקטנה וחיבה	שַבְרִיר

דוגמאות בשמות עצם:

חתול← חתלתול (גרסה מוקטנת)
כלב ← כלבלב (גרסה מוקטנת)
ילד ← ילדון (גרסת-חיבה), ילדונת

דוגמאות בשמות תואר:

קטן ← קטנטן (גרסה מוקטנת)
שמן ← שמנמן (גרסה מוקטנת/חיבה)
אדום ← אדמדם (גרסה מוקטנת)
שביר ← שברירי (גרסה מוקטנת)

בשפת הדיבור יש שימוש במוספית "-צ'יק" בהשפעת שפות לועזיות כדי לתת משמעות של הקטנה/חיבה, כגון: קטנצ'יק, בחורצ'יק, צופצ'יק.

בנוסף, במיוחד בשמות פרטיים, יש שימוש במוספיות "-ל'ה" ו-"-וש", כגון: שרהל'ה, רחלוש. יש גם שימוש בסיומת לא מוטעמת "-י", כגון: קטני, חמודי.

צורות הקטנה בשפות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בערבית נהוג להשתמש במשקל פֻעַיְל (فُعَيل) לצורך הקטנת השם. לדוגמה, מן השם "חסן" (حسن) נגזר השם "חוסיין" (حسين).

בפרסית ניתן להוסיף מספר סיומות לשם לצורך הקטנה. הנפוצות הן:

ـچه: باغ، باغچه (גן, גינה); كو، كوچه (רחוב, סמטה)
ـَک: مرد، مردك (איש, אישון); دختر، دخترك (ילדה, ילדונת)

באנגלית מספר סיומות מקטינות כמו ing: Darling הגזור מ-dear, או duckling הגזור מ-duck. סיומת ie כמו doggie מ-dog. סיומת let כמו piglet מ-pig או ringlet מ-ring.

ביידיש הסיומת "-ל" היא צורת הקטנה (לדוגמה: מיידל לילדה או נערה)

באספרנטו נעשה השימוש במוספית et להקטנה. לדוגמה: hundeto - כלב קטן (hundo - כלב),varmeta - פושר (varma - חם)

ספרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרדית הן רבות, והן מתווספות לשמות עצם, תארים ולעיתים רחוקות יותר, שמות תואר. הסיומות משתנות בדרך כלל בהתאם למילה, לאזור הניב ולמדינה.

אנדלוסיה, אראגון, נווארה, קולומביה, קוסטה ריקה, קובה וונצואלה. בניב של מקומות אלו לרוב מועדפת הסיומת ico- (ica- לנקבה). לדוגמה: Carterica "נרתיק קטן", gatico "חתול קטן". לפעמים זו לובשת צורות של ececico, -ecico, -cico-; לדוגמה: Piececico "רגל קטן", huevecico "ביצה קטנה", resplandorcico "אור". עם זאת, בקולומביה, קוסטה ריקה, קובה ובונצואלה היא מצטרפת רק לרדיקלים שנגמרים ב־t-; לדוגמה: Ratico. לעתים קרובות הוא משולב עם הסיומת ito- (ita- עבור הנקבה); לדוגמה: Ahoritica ”כבר עכשיו”.
הסיומת ito- (ita- לנקבה) היא הנפוצה ביותר בכל סוגי הספרדית; לדוגמה: hermanita ”אחותי קטנה” . במקרים מסוימים הוא מקבל את הצורות ecito, -ececito, -cito-; לדוגמה: solecito ”שמש קטנה”, piececito ”רגל קטן”, corazoncito ”לב קטן” (או ”מתוק”), mujercita ”אישה/ילדה קטנה”.
הסיומת uelo- (uela- לנקבה) היא סיומת נוספת המסמנת צורה מזערית. היא משמשת בעיקר בטקסטים כתובים, אם כי היא נשמעת לעתים קרובות בדיבור רגיל בספרד, אך לעתים רחוקות מאוד באמריקה הלטינית; לדוגמה: Arroyuelo ”נחל קטן”. לפעמים זו לובשת צורות של ecezuelo, -ezuelo, -zuelo-; לדוגמה: piecezuelo ”רגל קטן”, pecezuelo ”דג קטן”, jovenzuelo ”נעיר קטן”. אחרי מילים המסתיימות בתנועות זה מקבל את הצורה huelo- (huela- לנקבה); לדוגמה: Aldehuela ”כפר קטן”.