קבוצת פנים וקבוצת חוץ
בסוציולוגיה ופסיכולוגיה חברתית קבוצות פנים (באנגלית - ingroup) וקבוצות חוץ (באנגלית - outgroup) הן סוגים מנוגדים של קבוצות חברתיות. לקבוצת פנים אדם מרגיש שייכות, מגדיר את חברי הקבוצה כ"אנחנו", ואילו לקבוצת חוץ אדם מרגיש ריחוק, התנגדות ורצון להתחרות. את חברי קבוצת החוץ מגדירים כ"הם".[1]
החלוקה של קבוצת פנים מול קבוצת חוץ היא הבסיס לדעות קדומות, סטריאוטיפים, וקונפליקטים.
מקור המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור המושג הוא מתיאורית הזהות החברתית של הנרי טז'פל וג'ון טרנר (Henri Tajfel & John Turner). בסוף שנות השבעים הם עשו סדרה של מחקרים שבהם חולקו נסיינים לקבוצות מינימליות.[1][2] הניסויים האלה הראו שאנשים נוטים להעדיף את חברי הקבוצה שלהם (לחלק להם יותר כסף למשל) ולפגוע בקבוצה אחרת. תוצאות אלו חזרו על עצמן בכל התנאים האפשריים, גם כאשר חלוקה לקבוצות נערכה באופן אקראי או אם חברי קבוצת חוץ לא היו ידועים. עדיין הנסיינים העדיפו את קבוצת הפנים שלהם, גם על חשבון הטובה האישית שלהם.[1]
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאוריית השליטה החברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תאוריית השליטה החברתית
תאוריית השליטה החברתית (באנגלית: Social Dominance Theory) היא תאוריה בפסיכולוגיה חברתית העוסקת ביחסים הבין-קבוצתיים בחברה ומתמקדת במנגנוני שימור ויציבות של מדרג חברתי קיים. לפי תיאוריה זו, היעדר שוויון בין הקבוצות השונות בחברה נשמר באמצעות שלוש התנהגויות בין-קבוצתיות עיקריות: אפליה ממוסדת, אפליה אישית מצטברת וא-סימטריה התנהגותית.[3]
תאוריית הצדקת המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – תאוריית הצדקת המערכת
תאוריית הצדקת המערכת (באנגלית: System justification theory) היא תאוריה בפסיכולוגיה חברתית לפיה ישנן הצדקות רבות לשמירת המערכת החברתית במצב הקיים תוך מניעת שינויה. זאת, גם אם המערכת מיטיבה רק עבור חלק מהאנשים, ולאחרים לא, כאשר אחד המניעים הבסיסיים ששמירת המערכת כפי שהיא משרתת, הוא הצורך ביציבות וסדר.[4] הצדקת המערכת משרתת את הצורך האנושי לשכך את אי-הודאות ותחושת האיום הכרוכים בשינוי המערכת הקיימת, כמו גם את הצורך להאמין ב"השערת העולם הצודק" ("כל אחד מקבל מה שמגיע לו").[5]
העדפת קבוצת הפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיה לטובת הקבוצה - אנו נוטים תמיד להעדיף לטובה את חברי קבוצות הפנים, יש לנו רגשות טובים יותר לגבי קבוצת הפנים, ואנו נוטים לתת יחס לא הוגן לחברי קבוצת החוץ, מה שהומחש בפרדיגמת הקבוצה המינימלית. טז'פל טען כי הסיבה לכך היא השאיפה לקבל הערכה, הערכה העצמית גוברת על ידי הזדהות עם קבוצה ותפיסת הקבוצה הזאת כנעלית על קבוצות אחרות.
הומוגניות של קבוצת החוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הומוגניות של קבוצת חוץ
את קבוצת הפנים אנו תופסים כמורכבת מאינדיבידואלים, ומזהים שונות רחבה בין חברי הקבוצה. אך את קבוצת החוץ אנו תופסים כהומגנית, ולא מזהים הבדלים בין-אישיים בין חבריה. הסיבה לכך היא שאת הקבוצה שלנו אנו מכירים יותר ויש לנו יותר יכולת לתפוס כל אדם בפני עצמו.[6]
טעות הייחוס המוחלטת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיית ייחוס הדומה לטעות הייחוס הבסיסית מופיעה בהקשר של קבוצת חוץ ומהווה מקור להיווצרות סטריאוטיפים, כאשר אנו שופטים אדם מקבוצת חוץ אנו נוטים לייחס את מעשיו לתכונה פנימית, ואז להכליל את התכונה הפנימית הזו על כל הקבוצה שאליה הוא משתייך.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הטיית קבוצת פנים (In-group–out-group bias)
- דמוניזציה
- אפקט "נשים הן נפלאות"
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Brewer, M.B. (1979) Ingroup bias in the minimal intergroup situation: A cognitive motivational analysis. Psychological Bulletin, 86, 307-324
- H. Tajfel (Ed.), Differentiation between social groups: Studies in the social psychology of intergroup relations. London: Academic Press
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דרק סיברס: איך להתחיל תנועה – כיצד מנהיגות חברתית יכולה לשנות את קבוצת הפנים וקבוצת החוץ. הרצאה מאתר TED עם כתוביות בעברית
סמדר רייספלד, חשבתם שבבתי ספר דו-לשוניים יהיו יותר קשרי יהודים-ערבים? טעיתם, באתר הארץ, 11 ביולי 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Henri Tajfel, Experiments in Intergroup Discrimination, Scientific American 223, 1970-11, עמ' 96–102 doi: 10.1038/scientificamerican1170-96
- ^ Henri Tajfel, M. G. Billig, R. P. Bundy, Claude Flament, Social categorization and intergroup behaviour, European Journal of Social Psychology 1, 1971, עמ' 149–178 doi: 10.1002/ejsp.2420010202
- ^ Jim Sidanius, Social dominance : an intergroup theory of social hierarchy and oppression, 1st pbk. ed, Cambridge, U.K.: Cambridge University Press, 2001, ISBN 0-521-80540-6
- ^ John T. Jost, Mahzarin R. Banaji, Brian A. Nosek, A Decade of System Justification Theory: Accumulated Evidence of Conscious and Unconscious Bolstering of the Status Quo, Political Psychology 25, 2004-12, עמ' 881–919 doi: 10.1111/j.1467-9221.2004.00402.x
- ^ John T. Jost, Mahzarin R. Banaji, The role of stereotyping in system-justification and the production of false consciousness, British Journal of Social Psychology 33, 1994-03, עמ' 1–27 doi: 10.1111/j.2044-8309.1994.tb01008.x
- ^ George A. Quattrone, Edward E. Jones, The perception of variability within in-groups and out-groups: Implications for the law of small numbers., Journal of Personality and Social Psychology 38, 1980-01, עמ' 141–152 doi: 10.1037/0022-3514.38.1.141