קובי רכט
 | |
| לידה |
20 בספטמבר 1947 (בן 76)  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ישראל |
| סוג קול | בריטון |
| שפה מועדפת |
עברית |
| כלי נגינה | קול, גיטרה, קלידים |
| חברת תקליטים | הד ארצי, NMC, עננה |
| שיתופי פעולה בולטים | סשה ארגוב, עדנה גורן, מישה סגל, קובי אשרת, איריס יוטבת, משה לוי, יושי שדה, הילה רז |
| פרסים והוקרה |
פרס אופיר למוזיקה המקורית הטובה ביותר (1999) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
יעקב (קובי) רכט (נולד ב-20 בספטמבר 1947) הוא מוזיקאי ושחקן ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קובי רכט נולד בשנת 1947, גדל בשכונת צהלה בתל אביב. בגיל תשע החל בקריירת משחק בתיאטרוני ילדים (תילון - תליל) ובגיל שלוש עשרה בתיאטרון הלאומי "הבימה" (במחזה יוליוס קיסר). בשנים 1961–1965 הופיע בהצגות שונות בתאטרוני נוער. בגיל שש עשרה הקים את להקת הקצב (מהראשונות בארץ) - "קובי רכט וכוכבי הלכת", שזכתה להצלחה גדולה במועדונים של אותה תקופה. רכט סיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה גאולה.
את שירותו הצבאי עשה בלהקת פיקוד המרכז, בה הופיע כסולן והתפרסם בשיר גבעת התחמושת. בשיר נשמע קולו של רכט מצטט מתוך התיאורים המונולוגיים של לוחמים שהשתתפו בקרב[1]. בלהקה הכיר את אשתו לעתיד איריס יוטבת[2].
תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1968 מיד לאחר השירות הצבאי הוציא לאור את תקליטו הראשון "שירי סשה ארגוב", יחד עם הזמרת עדנה גורן, חלק מהשירים כתב ארגוב במיוחד לאלבום. מתוכו זכו להצלחה השירים: "אהובתי שלי לבנת צוואר", "זמר מפוחית" ו"לילה בדרום"[3]. את שיתוף הפעולה עם גורן חידש רכט ב-2005, והשניים הופיעו במופע משירי התקליט עד שנת 2020. אחר כך הקליט את שיריו הראשונים "זכרונות", "אולי נתאהב" ו"סוף דבר", ונחשב באותה עת לאריק איינשטיין "החדש", בגלל הקולות הדומים שלהם[2].
ב-1969 השתתף בקברט הסאטירי "קטשופ" של חנוך לוין[4]. באותה שנה גם הוציא לאור תקליטון עם השיר "ליידי מקבת" שהלחין מישה סגל למילים של דודו ברק (התקליטון כלל עוד שלושה שירים: "אהובתי שלי", "אולי במקרה" ו"אולי נתאהב")[5].
בתחילת 1970 השתתף במחזמר "קרחת", מחזמר ברוח "שיער", שכתב יהונתן גפן והלחינו מישה סגל ואלונה טוראל[6]. שם פגש בקובי אשרת והשניים הקימו את הצמד "קוביות" והוציאו לאור תקליטון עם השירים "למה עכשיו" שהיה ללהיט ברדיו, "מי את אליזבט" ו"לילה טוב"[7]. בנוסף כתבו את השיר "לך איתה" שהיה ללהיט של אילנה רובינא ושירים נוספים לאלבום של רובינא "שני הצדדים". בסוף השנה, חברו השניים אל חנן יובל והיו לשלישיית "שובבי ציון"[8]. השלישייה הוציאה אלבום אחד ב-1971[9].
שנות ה-70 וה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנת 1972 נסע לאמסטרדם עם אשתו איריס יוטבת, ואחר כך הצטרף גם קובי אשרת, הם הקימו את ההרכב המוזיקלי "וירגו" והקליטו מספר שירים שזכו להצלחה. אך אשרת חזר לישראל לאחר פחות משנה[10]. ב-1974 כתב והלחין חמישה שירים (חלקם יחד עם איריס יוטבת) לאלבום השני של ששי קשת.
ב-1975 עבר רכט לפריז וחתם על חוזה הקלטות בחברת התקליטים "Barclay Records", של המפיק הצרפתי אדי ברקלי[11]. אחר כך עבר לחברת "CBS Records" והקליט מספר תקליטי דיסקו תחת השם ג'ים מסדה[12]. ב-1977, בעודם בפריז, כתבו רכט ויוטבת מחזמר עתידני[13]. לאחר שחזרו לארץ ב-1978 פנו למנחם גולן לעניין אותו בהפקת המחזמר. גולן התלהב מהמחזמר והחליט לעבד אותו לסרט קולנוע, הוא תורגם לאנגלית, צולם בברלין, ויצא לאקרנים בשנת 1980, תחת השם "התפוח"[14].
ב-1978 השתתף בסרטו של אבי נשר "הלהקה" והקליט את השיר "כמו שזה בא" שזכה להצלחה. בקיץ 1981 הוציא לרדיו את השירים "התקפת לב בגן עדן" ו"רגאי הודי", גרסאות בעברית לשירים מתוך הסרט "התפוח". בסוף אותה שנה השתתף בפסטיגל הראשון בו ביצע שיר שכתב והלחין, "תום", יחד עם מזי כהן, רחלי חיים ודורי בן זאב.
ב-1983 הוציא אלבום סולו ראשון בשם "מסתובבת שמועה", ממנו הצליח במיוחד השיר "רגאיי הבטלן", שהגיע למקום ה-13 במצעד הפזמונים השנתי תשמ"ג של רשת ג'. עוד כלל האלבום את "הכל נמס"[15]. באותה שנה גם שימש כמפיק מוזיקלי של חברת תקליטי NMC ובין השאר עיבד את השיר "ברווזים, ברווזים" של הזמר עובד שהפך ללהיט גדול[16], ושימש כמפיק מוזיקלי בהקלטת האלבום "שבר טראנס גולגולתי" של להקת "היחידה לטיפול נמרץ" (בה היו חברים: דורון אייל, שלמה משיח והדר גולדמן)[17].
ב-1984 הוציא לאור שני שירים כתקליטי שדרים "סלואו איטי" ו"קלי קלות". באותה שנה הלחין ועיבד את "באפלה" לאלבומה של נורית גלרון "נגיעה אחת רכה"[18]. בנוסף התאחדה שלישיית "שובבי ציון" למספר הופעות ב"מועדון החמאם"[19].
ב-1986 עבר רכט ללוס אנג'לס שם עבד כמלחין ומפיק מוזיקלי, בין השאר גם לפסקולי סרטים. במקביל הגיח רכט לישראל מספר פעמים להקלטות של פרויקטים מקומיים.
שנות ה-90 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1992 חזר לישראל, הקים עם יושי שדה את להקת "ההוא", והשניים הקליטו והוציאו אלבום חדש - "נגד הלב"[20]. לאחר יציאת האלבום ב-1993 פירקו את הצמד. ב-1995 הוציא את האלבום "קובי רכט" בהפקת משה לוי. ייחודו של אלבום זה היה שהוא יצא במקור בפורמט CD-ROM: כלומר, הדיסק יועד להתנגן אך ורק במחשב, וכלל קליפים, תפריטים ושאר תוספות, שאינן נהוגות באלבומי מוזיקה מסורתיים.
ב-1999 שיחק בסרטו של ערן ריקליס "צומת וולקן", על להקת רוק מאזור הקריות בשנות ה-70[21], רכט גם השתתף בהלחנת פסקול הסרט שזכה בפרס אופיר למוזיקה המקורית הטובה ביותר.
ב-2003 הוציא את האלבום "הרגע הנכון", בהפקת פיטר רוט וטל שגב, שבשיר הנושא שלו התארח רמי פורטיס[22].
ב-2005 שיחק בעונה השנייה של הסדרה "מעורב ירושלמי".
ב-2008 תבע רכט 12 מיליון דולר מאולפני MGM בגין הפרת זכויות יוצרים, על הפצת ה-DVD של הסרט "התפוח" ללא רשותו[23]. הסרט שלא זכה להצלחה מסחרית במקור הפך עם השנים לסרט פולחן.
ב-2013 שב לשתף פעולה עם קובי אשרת, כאשר השניים הוציאו את האלבום "דברים השתנו", שהורכב מגרסאות כיסוי של שירים לועזיים, בתרגומו של רכט. בשנת 2014 הוציא את הסינגל "האהבה כואבת", שכתב ב-1996 וייעד במקור לאריק איינשטיין.
בשנים 2015–2016 התאחדה שלישיית שובבי ציון לסיבוב הופעות, וכן הוציאה את הסינגל "ועמוק הים" (מילים: נתן יונתן; לחן: רכט ואשרת)[24]. בשנת 2018 שיחק בתפקיד אורח בגרסה הטלוויזיונית של הסדרה "משיח" בתור זיזי עוזיאל.
ב-2018 שיחק בסדרת הטלוויזיה "משיח"[25].
ב-2019 יצא רכט במופע חדש ממיטב להיטיו. למופע קדם הסינגל "אין זכר לאתמול", שעובד והופק מוזיקלית על ידי חן מצגר-אדר. הקאמבק נגדע באיבו, כשרכט חווה בעיות בריאותיות ופיננסיות והפסיק את פעילותו האמנותית - בין היתר אורגן לכבודו ערב הצדעה שנועד להיטיב את מצבו.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1970–1981 היה נשוי לאיריס יוטבת[26], ולהם בן אחד - תום, ד"ר לבלשנות באוניברסיטת ברקלי וסקסופוניסט. רכט היה נשוי החל מאמצע שנות השמונים ועד לתחילת שנות האלפיים להילה רז - פזמונאית ומוזיקאית שהרבתה לשתף עמו פעולה, בין היתר בשירו הידוע "רגאיי הבטלן".
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | שם | תפקיד |
|---|---|---|
| 1967 | הוא הלך בשדות | |
| 1978 | הלהקה | ליכט |
| 1999 | צומת וולקן | איזי ליפשיץ |
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "שירי סשה ארגוב" עם עדנה גורן, 1968, בהוצאה מחודשת 2003
- "ליידי מקבת", 1969
- קובי רכט וקובי אושרת "למה עכשיו", 1970
- "שובבי ציון", 1971
- "מסתובבת שמועה", 1983
- "נגד הלב", 1993
- "קובי רכט", 1995
- "הרגע הנכון", 2003
- "דברים השתנו", עם קובי אשרת, 2013
- "Mexico"
- "The Apple"
- "Non Madame"
- "Lady Love"
- "Enfant de Dieu"
- "Valentine"
- "Merry X-mas Rock"
תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "יוליוס קיסר" (הבימה)
- "קטשופ" של חנוך לוין
- "לא ביום ולא בלילה" (צוותא ת"א)
- "קרחת" של יהונתן גפן
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קובי רכט, סרטונים בערוץ היוטיוב- קובי רכט, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
קובי רכט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- קובי רכט, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- קובי רכט, באתר שירונט
קובי רכט, באתר ספוטיפיי
קובי רכט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קובי רכט, באתר Discogs (באנגלית)- קובי רכט, דף שער בספרייה הלאומית
- קובי רכט, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- נועה הרשקוביץ, קובי אשרת וקובי רכט מספרים על האלבום החדש, באתר וואלה!, 7 במרץ 2013
- מור לוי, קובי רכט מתעורר, באתר הארץ, 6 במרץ 2013 - ריאיון
תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר - קובי רכט (הגרסה הארוכה), סרטון בערוץ "מפעל הפיס", באתר יוטיוב (אורך: 01:21:57), אוקטובר 2017
רז שכניק, "הייתי בייאוש מוחלט, עברו לי בראש מחשבות התאבדות", באתר "ידיעות אחרונות", 26 בנובמבר 2019
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמואליק טסלר, שירים במדים: סיפורן של הלהקות הצבאיות, ירושלים תשס"ז, עמ' 143
- ^ 1 2 ליקי אגינסקי, כמעט ג'יין פונדה, חדשות, 26 ביוני 1991
- ^ תמר אבידר, תקליט להאזנה שנייה, מעריב, 18 בדצמבר 1968
- ^ מירית שם-אור, קטשופ עם כל דבר, דבר, 16 במאי 1969
- ^ מלחין הגל החדש, "העולם הזה", גיליון 1678 מ-26 באוקטובר 1969, עמוד 16
- ^ ערן דינר, פסיכדליה חסידית, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2004
הקרחת של קובי רכט, "העולם הזה", גיליון 1704 מ-29 באפריל 1970, עמוד 36 - ^ מתוך תוכנית הרדיו "למרות הכל" של יואב קוטנר, פרק 31, בין הדקות 4-16
- ^ שרגא הר-גיל, "שובבי ציון" - ברגל שמאל?, מעריב, 29 בדצמבר 1970
- ^ ערן דינר, פסיכדליה חסידית, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2004
- ^ "תקופת המעבר" של קובי רכט, מעריב, 1 בפברואר 1973
- ^ יוסי חרסונסקי, קובי רכט - קאריירה בצרפת, מעריב, 9 בספטמבר 1975
- ^ יוסי חרסונסקי, ישראלים מזמרים פופ צרפתי ־והפעם: קובי רכט, מעריב, 31 בינואר 1977
- ^ רן דביר, אירים וקובי רכט והתפוח שלהם, דבר, 16 בנובמבר 1980
- ^ יוסי חרסונסקי, קובי רכט, ה'בים' והגל החדש, מעריב, 3 בספטמבר 1980
- ^ יוסי חרסונסקי, קובי רכט: אינני חושב שאפסיק להתפרע, מעריב, 30 במאי 1983
- ^ יוסי חרסונסקי, מקרה ברווזים, מעריב, 17 בינואר 1983
- ^ מופע נוסף ל"יחידה לטיפול נמרץ" במוזיאון תל"אביב, דבר, 25 בינואר 1983
יוסי חרסונסקי, התבשיל של שולץ, מעריב, 31 בינואר 1983 - ^ איציק יושע, נוריח גלרון: "השנה היפה שלי", חדשות, 5 באפריל 1984
- ^ איציק יושע, שובבי ציון שבים, חדשות, 20 בספטמבר 1984
הם שוב ביחד, קובי קובי ויובל, "העולם הזה", גיליון 2457 מ-3 באוקטובר 1984, עמוד 26 - ^ עמית שהם, תקליט ישראלי / הולוגרמה רבת חן, חדשות, 3 באוגוסט 1993
- ^ נסים דיין, כולם יודעים למי מתכוונים, באתר גלובס, 23 בדצמבר 1999
- ^ גידי אביבי, מבט מהצד, באתר הארץ, 26 במרץ 2003
- ^ נועם שרביט, המוזיקאי קובי רכט תובע 12 מיליון דולר מאולפני MGM בגין זכויות יוצרים, באתר גלובס, 6 במאי 2008
- ^ דפנה ארד, שלישיית "שובבי ציון" מתאחדת, באתר הארץ, 19 באפריל 2015
- ^ איתי שטרן, "משיח": כמה כבר אפשר לירוק לפוליטיקלי קורקט בפרצוף?, באתר הארץ, 24 ביוני 2018
- ^ מחתנים: השחקן־זמר קובי רכט עם שחקנית הסרט הוא הלך בשדות איריס יוטבת, "העולם הזה", גיליון 1706 מ-13 במאי 1970, עמוד 4