קנדלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קַנְדֵלָה (לטינית: Candela; מילולית, נר) היא יחידת מידה פוטומטרית למדידת עוצמת האור הנראה.[1] קנדלה מודדת שטף אור לזווית מרחבית, ומסומנת באותיות . הקנדלה היא אחת משבע היחידות הבסיסיות של מערכת היחידות הבינלאומית.

ההגדרה המדעית של קנדלה אחת, היא עוצמת האור בכיוון נתון ממקור המפיק קרינה מונו-כרומטית בתדר של 540 טרה הרץ בהספק של וואט לסטרדיאן.

התדר 540 טרה הרץ (צבע ירוק) הוא תדר הרגישות המקסימלית של העין האנושית. המקדם נועד על מנת ליצור זהות עם ההגדרה הקודמת של הקנדלה.

הקנדלה כיחידה פיזיקלית עברה מספר שלבים עד להגדרתה הנוכחית: בתחילה הוגדרה על-פי עוצמת ההארה של להבת נר, לאחר מכן על-פי הזהר הנפלט מפלטינה בנקודת ההתכה שלה. כיום, הגדרת הקנדלה נגזרת מהגדרת היחידה המקובלת למדידת הספק חשמלי – הוואט.

פנסים מקצועיים נמדדים על פי תכונת הלומן שלהם שמוגדר כקנדלה כפול סטרדיאן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו מילון מונחים בתוך תאורה יעילה, נוחה ואפקטיבית תוך חיסכון בהוצאות החשמל, חברת החשמל, 2009