קריס אלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריס אלן
Kristopher Neil Allen
לידה 21 ביוני 1985 (בן 38)
ג'קסונויל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Kristopher Neil Allen עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Wilbur D. Mills University Studies High School, אוניברסיטת מרכז ארקנסו עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק אלטרנטיבי, פופ רוק עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, פסנתר, ויולה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים 19 רקורדינגס, ג'ייב רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.krisallenofficial.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
live in New York

קריסטופר ניל אלןאנגלית: Kristopher Neil Allen; נולד ב-21 ביוני 1985) הוא זמר-יוצר וגיטריסט אמריקאי, הזוכה בעונה השמינית של תוכנית המציאות "אמריקן איידול".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלן נולד בג'קסנוויל וגדל בקונוויי, שתיהן ערים בארקנסו. בנעוריו ניגן בוויולה בתזמורת בית ספרו, וב-2003 החל לנגן גם בתזמורת של מדינת ארקנסו. כמו כן, למד אלן בעצמו לנגן בגיטרה בגיל 13. בשנת 2007 הוציא אלבום בשם "Brand New Shoes", עם חבריו מאוניברסיטת מרכז ארקנסו, שבה למד מנהל עסקים. אלן נשוי מאז 2008 לקייטי אוקונל.

אמריקן איידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2009 התקבל אלן לתוכנית המציאות "אמריקן איידול". הופעותיו לאורך שלבי התוכנית התאפיינו בשילוב של פולק ופופ.

לאורך התוכנית התבלט אלן בזכות ביצועים כמו "To Make You To Feel My Love" משבוע הקאנטרי, "Ain't No Sunshine" משבוע "הורדות פופולריות" אותו שחזר מאוחר יותר בשלב הגמר, "Falling Slowly" משבוע "מוזיקה מהסרטים" ו-"Heartless" בשלב שלושת האחרונים, עליו הגיב השופט רנדי ג'קסון ש"הוא היה יותר טוב מהמקור ומכל גרסת כיסוי אחרת שנעשתה לו". הביצוע "Heartless" נחשב לביצוע הנמכר ביותר מהעונה, עם מכירות של כ-286,000 עותקים דיגיטליים.

לכל אורך הדרך היה אלן בצלו של אדם למברט, שנחשב למועמד המוביל לניצחון. השניים העפילו לשלב הגמר, ויש הטוענים שהתחרות ביניהם, מעבר להיבט המוזיקלי, הפכה למאבק בין זהויות: אלן הנוצרי האדוק, הנשוי, מול למברט היהודי בעל המיניות המעורפלת, שלימים יצא מהארון. הימין הנוצרי אימץ את אלן, וקריאות לתמוך בו נשמעו בדרשות יום ראשון, בעוד העיתונות הליברלית תמכה בלמברט. למרות המאבק בין שני הצדדים, היחסים בין השניים היו טובים.

בשלב הגמר ביצע אלן את השירים "Ain't No Sunshine" של ביל וית'רס ו-"What's Going On" של מרווין גיי. בשלב הגמר השופטים אמרו שקריס "מוכן לדבר האמיתי", "מצליח ליצור תחושה מיוחדת אצל הקהל" ו"הגיע לו להגיע למעמד זה". זכייתו בתוכנית התקבלה בהפתעה - מנחה התוכנית, ראיין סיקרסט, הכריז כי "האנדרדוג ניצח", ואף אלן עצמו נראה המום מזכייתו. המשפט הראשון של אלן, אחרי הזכייה, היה: "זה הגיע לאדם, אני מצטער. אני לא יודע מה להרגיש עכשיו".

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הזכייה הוציא אלן את "No Boundaries", סינגל הניצחון, אותו כתבה השופטת קארה דיאגוורדי. בהמשך השנה הוציא אלבום הנושא את שמו. האלבום הגיע למקום ה-11 במצעד בילבורד 200 עם מכירות של מעל 80,000 עותקים. בספטמבר 2009 הוציא את הסינגל הראשון שלו, "Live Like We're Dying" שנכתב על ידי להקת "The Script". השיר הגיע למקום ה-18 במצעד הבילבורד, ולמעמד פלטינה לאחר שמכר יותר מ-1,000,000 עותקים דיגיטליים. לאחר מכן הוציא את הסינגל השני מהאלבום, "The Truth". הגרסה שהופצה לרדיו אינה הגרסה המקורית מהאלבום, אלא דואט עם אחד מכותבי השיר, פאט מונטן מלהקת Train. אלן הופיע עם השיר לבדו בגמר אמריקן איידול 2010. הסינגל השלישי שהוציא מהאלבום היה Alright With Me. בסוף שנת 2010 ערך אלן מסע הופעות עם הלהקה שלו. בזמן מסע ההופעות הופיע קריס עם להקות וזמרים כמו מארון 5,קית' אורבן, לייפהאוס ו-Green River Ordinance.

אלבומו השני, "Thank You Camellia", יצא ב-22 במאי 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קריס אלן בוויקישיתוף