קרל אנדרה
 | |
| לידה |
16 בספטמבר 1935 קווינסי, מסצ'וסטס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
24 בינואר 2024 (בגיל 88) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
אקדמיית פיליפס |
| תקופת הפעילות |
1957–1999 (כ־42 שנים) |
| תחום יצירה |
פיסול, שירה |
| זרם באמנות |
מינימליזם |
| הושפע על ידי |
הוליס פרמפטון |
| פרסים והוקרה |
מלגת גוגנהיים (1984) |
| בן או בת זוג |
אנה מנדייטה (?–8 בספטמבר 1985) |
|
www | |
  | |
קרל אנדרה (באנגלית: Carl Andre; 16 בספטמבר 1935 – 24 בינואר 2024) היה אמן מינימליסטי אמריקאי. הוא נודע בזכות פסליו המורכבים מעשרות אלמנטים זהים המסודרים במבנים גאומטריים. בשנת 1988 נשפט וזוכה מאשמת רצח אשתו, האמנית אנה מנדייטה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בקווינסי שבמסצ'וסטס. הוא למד באקדמיית פיליפס בין השנים 1951 ל-1953. באקדמיה התחבר עם הוליס פרמפטון, קולנוען ויוצר אקספרימנטלי רדיקלי, שהיה להשפעה על גישתו הייחודית לאמנות בעתיד. אנדרה שירת בצבא האמריקאי בצפון קרוליינה בין השנים 1955–1956.
בשנת 1957, לאחר שהשתחרר נסע לניו יורק, שם הכיר לו פרמפטון את הפסל המפורסם קונסטנטין ברנקושי וגם את האמן פרנק סטלה, עמו חלק סטודיו בין השנים 1958–1960. באותה תקופה אנדרה כתב שירה.
אנדרה החשיב את עצמו כאמן מרקסיסטי, אולם יותר בכיוון התרבותי מאשר הפוליטי.
בשנת 1985 נרצחה אשתו השלישית, האמנית אנה מנדיטה. אנדרה היה חשוד ברצח, נשפט באשמה זו ויצא זכאי בשנת 1988, אולם מאז אירוע זה היה כצל על חיו האישיים ועל המוניטין שלו כאמן.
אנדרה היה נשוי ברביעית לאמנית מליסה קרטשמר (Melissa Kretschmer).
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירותיו הראשונות של אנדרה היו פסלי עץ אשר הושפעו מברנקוזי. עם הזמן התפתח לפיסול בעזרת קבוצות של אלמנטים זהים ממגוון חומרים כמו גרניט, אבן, ברזל, נחושת ועוד.
תצוגת היחיד הראשונה של אנדרה נערכה ב-Tibor de Nagy Gallery בניו יורק בשנת 1965. בשנת 1970 נערכה לו תערוכת רטרופרספקטיבה במוזיאון סולומון ר. גוגנהיים בניו יורק.
בין יצירותיו המוכרות נכללות Lament for the Children, משנת 1976. היצירה מורכבת ממאות גושי בטון הניצבים בשורות אנכיות של עשר בשורה כך שהוא יוצרים תבנית של רשת. היצירה הוצגה לראשונה בגן ילדים נטוש לכבוד חנוכת תערוכה חדשה ב-Contemporary Art Center. היצירה נהרסה לאחר מכן ונוצרה מחדש בשנת 1996 בעבור תערוכה בגרמניה ומשנת 2004 מוצגת ב־Paula Cooper Gallery בניו יורק. היצירה משרה תחושה קודרת בעקבות הדמיון של הגושים למצבות. השם של הפסל לקוח משיר סקוטי מהמאה ה-17 העוסק במותם של חמישה ילדים בשריפה מאת ג'יימס מק'קול.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קרל אנדרה (באנגלית)- For Carl Andre, Less Is Still Less, באתר הניו יורק טיימס, 17 ביולי 2011
- קרל אנדרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
