קרל פרידריך צלטר

**קרל פרידריך צלטר**
**Carl Friedrich Zelter**
לידה	11 בדצמבר 1758; ברלין, ממלכת פרוסיה
פטירה	15 במאי 1832 (בגיל 73); ברלין, ממלכת פרוסיה
מקום קבורה	Sophienkirche
מוקד פעילות	ממלכת פרוסיה
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	גרמנית
בן או בת זוג	Julie Pappritz (1796–?)

קרל פרידריך צלטר (בגרמנית: Carl Friedrich Zelter;‏ 11 בדצמבר 1758 – 15 במאי 1832)^[1] היה מלחין, מנצח ומורה גרמני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלטר נולד בברלין והכשיר עצמו להיות בנאי כמו אביו, אך כישרונו המוזיקלי התבלט. הוא למד הלחנה אצל קרל פרידריך כריסטיאן פאש והשתלב בסגל ה"אקדמיה לזמרה" (Singakademie) שלו בברלין בשנת 1791. עם מותו של פאש בשנת 1800, התמנה צלטר למנהל האקדמיה.^[2]כמו כן ייסד ב-1808 תזמורת לליווי האקדמיה לזמרה, שנקראה Ripienschule. בשנה שלאחריה התמנה לחבר בסגל המורים של האקדמיה המלכותית לאמנויות בברלין והקים את מקהלת ה"לידרטאפל", בשבילה חיבר מוזיקה כוראלית. בשנת 1822 ייסד את המכון המלכותי למוזיקה כנסייתית.

צלטר התיידד עם יוהאן וולפגנג פון גתה, ובין יצירותיו מוזיקה שכתב לשירים של גתה. במהלך הקריירה שלו חיבר כמאתיים לידר וגם קנטטות, קונצ'רטו לוויולה (שבוצע כבר ב-1779)^[3] ומוזיקה לפסנתר.

בין תלמידיו של צלטר (בתקופות שונות) היו פליקס מנדלסון,^[4] פאני מנדלסון^[5] וג'אקומו מאיירבר. פליקס מנדלסון היה אולי תלמידו הנבחר של צלטר, שהתפעל במכתב לגתה מכשרונותיו של תלמידו בן ה-12. צלטר הנחיל למנדלסון את אהבתו העזה למוזיקה של באך, אהבה שהמריצה את מנדלסון להשקיע מאמצים רבים בהשבתו לחיים של המתאוס פסיון של באך, באקדמיה לזמרה בחסותו של צלטר. ביצוע מחודש זה הביא להערכה מחודשת ולהחייאה של יצירות באך, שעד אז נשכחו ברובן הגדול וההתייחסות אליהן הייתה כאל דבר שאבד עליו הכלח. לאחר מות צלטר קיווה מנדלסון להחליפו בתפקיד מנהל האקדמיה לזמרה, אבל המשרה נמסרה לקרל פרידריך רונגנהאגן.

צלטר נשא לאישה את יוליה ראפריץ בשנת 1798, שנה לאחר מות אשתו הראשונה, סופיה אלאונורה פלריקה. יוליה הייתה זמרת ידועת-שם באופרה של ברלין.

צלטר קבור בכנסיית סופיה בברלין.

צלטר חיבר ביוגרפיה של פאש, שיצאה לאור ב-1801.

האזנה ליצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר של קרל פרידריך צלטר, סרטון באתר יוטיוב
שיר של קרל פרידריך צלטר, סרטון באתר יוטיוב

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Garratt, James (2002). Google books|tiVZrz5g5lkC|Palestrina and the German Romantic Imagination: Interpreting Historicism in Nineteenth-century Music. Cambridge University Press. ISBN 0521807379.
Greene, David Mason (1985). Google books|m3S7PIxe0mwC|Greene's Biographical Encyclopedia of Composers. Reproducing Piano Roll Foundation. ISBN 0385142781.
Grove, George; Fuller-Maitland, John Alexander, ed. Google books|3Qw6AAAAIAAJ|Grove's Dictionary of Music and Musicians. MacMillan Company. Edition of 1910. Volume V.
Tillard, Françoise; Naish, Camille (translator) (1996). Google books|Oou_mpLaf6YC|Fanny Mendelssohn. Hal Leonard. ISBN 0931340969.
Zelter, Carl Friedrich (1801). Karl Friedrich Christian Fasch : Mit 1 Bildn (בגרמנית). Berlin: Unger. OCLC 247485927.

גאראט, ג'יימס (2002), "פלסטרינה והדמיון הגרמני הרומנטי: פרשנות היסטורית במוזיקה של המאה ה-19. הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'.
גרין, דייוויד מייסון (1985). אנציקלופדיה ביוגרפית של מלחינים.
גרוב, ג'ורג'; פולר-מייטלנד, ג'ון אלכסנדר, עורכים. מילון גרוב למוזיקה ומוזיקים, מקמילן, מהדורת 1910, כרך חמישי.
טילאר, פרנסואה; נייש, קאמיל (מתרגמת) (1996). פאני מנדלסון. האל ליאונרד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא קרל פרידריך צלטר בוויקישיתוף

קרל פרידריך צלטר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קרל פרידריך צלטר, באתר Discogs (באנגלית)
קרל פרידריך צלטר, דף שער בספרייה הלאומית
קרל פרידריך צלטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קרל פרידריך צלטר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Grove/Fuller-Maitland, 1910. The Zelter entry takes up parts of pages 593-595 of Volume V.
^ Garratt 2002, page 62.
^ Greene 1985, p. 418
^ Garratt 2002, p. 92 and elsewhere
^ Tillard 1996, p. 54 et seq.

[grove-1] Grove/Fuller-Maitland, 1910. The Zelter entry takes up parts of pages 593-595 of Volume V.

[2] Garratt 2002, page 62.

[3] Greene 1985, p. 418

[4] Garratt 2002, p. 92 and elsewhere

[5] Tillard 1996, p. 54 et seq.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]