רוזנות אנו
| |||
.svg) | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | רוזנות | ||
| עיר בירה | מונס | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | הקמת הרוזנות | ||
| תאריך | 900 | ||
| פירוק | הסכם קמפו פורמיו | ||
| תאריך | 1797 | ||
| ישות קודמת |
.svg){kind=small} רוזנות מונס  רוזנות בראבנט  מרקיזות ואלנסיין | ||
| ישות יורשת |
 ארצות השפלה הבורגונדיות | ||
| דמוגרפיה | |||
| דת | נצרות קתולית | ||
  | |||
רוזנות אנו (בצרפתית: Hainaut (אֵנוֹ), בהולנדית Henegouwen, בגרמנית Hennegau) היא רוזנות עתיקה שהתקיימה בגבולותיה של ממלכת צרפת עם האימפריה הרומית הקדושה, וכללה את העיר מונס (כיום בדרום בלגיה) ואת הערים ואלנסיין וקמברה (כיום בצפון צרפת).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרומאים כבשו את האזור מידי הנרווים, שהיו אחד השבטים הבלגים שהתיישבו ממזרח לנהר סכלדה. בשנת 843, בהתאם לחוזה ורדן, נכלל האזור בלותרינגיה, שהייתה בין ממלכת פרנקיה המערבית לבין ממלכת פרנקיה המזרחית. ב-870, על פי הסכם מרסן, עבר האזור לשליטתו של שארל הקירח מלך פרנקיה המערבית, שהכריז עליו כנחלתו העוברת בירושה.
רוזנות אנו הוקמה כדי להתגונן טוב יותר בפני הנורמנים שפלשו לאזור בסוף המאה התשיעית. רנייה, הרוזן הראשון של אנו, לחם בהם. רנייה השני הקים את טירתו במונס על חורבות מבצר ומנזר שנבנו במקום על ידי סנט וודרו במאה השביעית. רנייה השלישי לחם נגד קונראד האדום שנתמך על ידי קיסר האימפריה הרומית הקדושה. הוא הפסיד במערכה ונשלח לגלות בבוהמיה (958). בנו, רנייה הרביעי המשיך במאבקו של אביו, קרא לעזרתו את איג קאפה, מלך צרפת, ונישא לבתו על מנת להתגונן בפני האימפריה הרומית הקדושה, שלבסוף הכירה בריבונותם של דוכסי אינו.
בשנת 1051 עברה רוזנות אנו לחסותו של רוזן פלנדריה. ב-1280 הפכה לחלק של נחלות רוזן הולנד, וב-1345 הפכה לנחלת בית בוואריה. ב-1432 עברה לשלטונו של פיליפ השלישי דוכס בורגונדיה, וב-1477, אחרי נישואיה של מארי מבורגונדיה למקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, עברה רוזנות אנו לידי בית הבסבורג. מכאן ואילך ההיסטוריה של הרוזנות חופפת את זו של ארצות השפלה, שחלקן הדרומי נכלל בבלגיה העצמאית החל ב-1830. כיום קיימת הפרובינציה של אנו במחוז ולוניה שבבלגיה.
