רועי אסף

רועי אסף
לידה	2 בינואר 1979 (בן 45); ראשון לציון, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1997
פרסים והוקרה	פעמיים פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר; פרס התיאטרון הישראלי
	האתר הרשמי
	פרופיל ב-IMDb

רועי אסף (נולד ב-2 בינואר 1979) הוא שחקן קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה ישראלי. זכה פעמיים בפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר ובפרס התיאטרון הישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסף החל ללמוד משחק בגיל צעיר בסדנת התיאטרון של הבמאית והמורה למשחק ד"ר דבורה מילר. למד בתיכון הגימנסיה הריאלית בראשון לציון. התקבל לתיאטרון צה"ל ושירת כשחקן וכמפקד התיאטרון. בתום השירות למד משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב בתל אביב. במהלך לימודיו זכה במלגת הצטיינות מ"קרן התרבות אמריקה-ישראל".

מתגורר בתל אביב עם בת זוגו, השחקנית אורנלה בס.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתפקידו הראשון בתיאטרון גילם את ארלקינו בהצגה "איזאבלה" מאת ובבימוי יעל רונן בתיאטרון באר שבע. על תפקידו זה היה מועמד לפרס התיאטרון הישראלי.

בתיאטרון הבימה שיחק בהצגה "המדריך לחיים הטובים".

בתיאטרון הקאמרי של תל אביב בהצגות: "ע' 17" ובהצגת היחיד "הילד", שגם ביים. ההצגה "הילד" שהחלה להציג ב-2002 ללא הפסק, ועלתה גם בפסטיבל תיאטרונטו 2007. ההצגה זכתה לביקורות משבחות ותיאטרון הקאמרי אימץ אותה. על תפקידו בהצגה זו זכה בפרס התיאטרון הישראלי בתור "השחקן המבטיח של השנה".

שיחק בהצגה "יחיד במינו", שזכתה בפרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל חיפה להצגות ילדים 2005.

בתיאטרון צוותא שיחק בהצגה "מחזמר" (בתפקיד הראשי), על פי 'נמר חברבורות' של יעקב שבתאי. ההצגה, שביים משה נאור עלתה כהצגת הסיום של תלמידי ניסן נתיב בת"א ואומצה על ידי צוותא. שיחק בהצגה "קופסת התכשיטים של לי הו" (שזכתה לציון לשבח בפסטיבל תיאטרון קצר 2006) ובהצגה "ילדות" בפסטיבל תיאטרון קצר 2009. בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, בהצגת היחיד "להיות או לא להיות שחקן". בפסטיבל ישראל 2010 ובתיאטרון גשר בהצגה "רומיאו ויוליה" (בתפקיד מרקוציו).

ב-2011 הופיע בהאנגר תיאטרון גשר בהצגה "מיין קאמפף" בתפקיד אדולף היטלר. ההצגה עלתה בבכורה בפסטיבל עכו 2011. על תפקידו זכה בפרס המשחק הטוב ביותר בפסטיבל וגם בפרס קיפוד הזהב - 'השחקן הראשי הטוב ביותר', לשנת 2012.

בנוסף, מופיע בתפקיד המנחה בקברט הסאטירי "הפסקת אש" של קבוצת "בורדל טוטאל". ההצגה זכתה בפרס 'הצגת השנה' בטקס פרסי קיפוד הזהב 2016^[1]. הופיע בהצגה 'החייל הרזה' מאת חנוך לוין שעלתה בפסטיבל עכו 2016, בתפקיד החייל הרזה. ההצגה, שביימה טל ברנר, מציגה בתיאטרון הקאמרי. לאחר מכן שיחק בתיאטרון באר שבע בהצגות: 'גן הדובדבנים' ו'דונה פלור נשואה לשניים'.

באפריל 2018 החל לשחק במחזה "רומיאו ואמא" מאת גור קורן וגלעד קמחי בתיאטרון הקאמרי.

טלוויזיה וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבכורה הקולנועית של אסף הגיעה בשנת 2009, כאשר לוהק לתפקיד מרכזי בסרטה של קרן ידעיה - "כלת הים". שם שיחק לצד רונית אלקבץ, מוני מושונוב ודאנה איבגי. בשנת 2010 שיחק בסדרת הדרמה של Yes, "בלו נטלי" בתפקיד אשר, סרסור אלים, ובשנת 2013 שב לגלם את אותה דמות בעונה השנייה. באותה שנה שיחק בסדרה הקומית של ערוץ 10, "פרופיל 64" בתפקיד אבנר, קצין הצנחנים המורעל, תפקיד עליו היה מועמד לפרס השחקן הקומי של השנה בפרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה.

בשנת 2012 גילם את התפקיד הראשי (אבי בכר) בסרט הקולנוע "המשגיחים" בבימויו של מני יעיש, תפקיד עליו זכה בפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר בטקס פרסי אופיר לשנת 2012 ובפרסים נוספים בארץ ובעולם. שיחק תפקיד אורח בסרט של דובר קוסאשווילי, "רווקה פלוס" בכיכובה של יעל טוקר. באותה שנה שיחק בסדרת הדרמה של ערוץ 10, "אלנבי" בבימויו של אסף ברנשטיין ("פאודה").

בשנת 2015 שיחק בסדרת המתח "כפולים" בערוץ 2 וגילם את דמותו של יובל הררי, עורך דין שארוסתו מואשמת בריגול נגד מדינת ישראל. באותה שנה שיחק בסרטים: "המילים הטובות" בבימויו של שמי זרחין, "חתונה מנייר" בבימויו של ניצן גלעדי, ו"ארץ פצועה" בבימויו של ארז תדמור. אסף היה מועמד לשלושה פרסי אופיר באותה שנה, שניים לשחקן ראשי (בסרטים "חתונה מנייר" ו"ארץ פצועה"), ואחד לשחקן משנה (בסרט "המילים הטובות"), ולבסוף זכה בפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר על תפקידו בסרט "ארץ פצועה". בטקס פרס אופיר 2016 ניסה לעלות לבמה בעת נאום של שרת התרבות מירי רגב, במחאה וכדי להגיב לדבריה על אפליה עדתית בקולנוע^[2], אירוע שגרר דיון ציבורי. באותה שנה גם לוהק לסרט ההוליוודי "מרי מגדלנה", לצד השחקנים חואקין פיניקס ורוני מארה^[3]. בשנת 2017 השתתף בסדרה הדוקומנטרית על חנוך לוין. הסדרה שודרה בערוץ 1, ואסף פתח כל פרק בקטע מתוך מחזה של חנוך לוין שקיבל פרשנות חדשה. בנוסף ביים והשתתף בסרט הקצר 'דמגוגיה'.

בשנת 2019 השתתף בתפקיד הראשי בסרט "בשורות טובות" של הבמאי ארז תדמור, לצד נלי תגר.

בשנת 2022 שיחק בסרט בחורים טובים גם אותו ביים ארז תדמור.

בשנת 2023 השתתף בסדרה 4:20 לצד יובל שרף ועוז זהבי.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	סרט	במאי	תפקיד
2023	ילדים של אף אחד	ארז תדמור	ג'קי רונן
2022	בחורים טובים	ארז תדמור	רחמים ביטון [משנה]
2022	כל מה שאני יכולה	שירי נבו פרידנטל	עו"ד יוחאי דמתי [ראשי]
2019	בשורות טובות	ארז תדמור	לירן [ראשי]
2017	מרי מגדלנה	גארת' דייוויס	כהן בית מקדש
2016	ארץ פצועה	ארז תדמור	קובי עמר [ראשי]
2015	חתונה מנייר	ניצן גלעדי	עומרי [ראשי]
2015	המילים הטובות	שמי זרחין	נתנאל [ראשי]
2012	המשגיחים	מני יעיש	אבי בכר [ראשי]
2012	רווקה פלוס	דובר קוסאשווילי	רפי סרוסי [תפקיד אורח]
2011	עדות	שלומי אלקבץ	החייל
2010	קירות	דני לרנר	ששי
2009	כלת הים	קרן ידעיה	מאיר וולף

קולנוע קצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	סרט	במאי	תפקיד
2017	נפילות	ארז תדמור	שלומי בן עטר
2017	דמגוגיה	רועי אסף	הג'וקר
2011	חסימות	גולן רייז	סמ"ר אמיר מימרן
2010	כלבים ביער	דניאל נחנסון	טירקל
2009	חניה בדם	מני יעיש	הבת ימי
2008	אליקו	מני יעיש	אליקו
2007	זוגיים דמה	ניצן גלעדי	גרין

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה	תיאטרון	פסטיבל	מחזאי/ת	במאי	תפקיד	בכורה
האם יש מקקים בישראל	תיאטרון הבימה הפקה אורחת		ניסים אלוני	מרט פרחומובסקי	לייבו ספיבק	2021
רומיאו ואמא	תיאטרון הקאמרי		גור קורן, גלעד קמחי	גלעד קמחי	ששי בן עטר	2018
דונה פלור נשואה לשניים	תיאטרון באר שבע		ז'ורז' אמאדו, עירד רובינשטיין, יואב שוטן	עירד רובינשטיין	ואדיניו	2017
גן הדובדבנים	תיאטרון באר שבע		אנטון צ'כוב	עידו ריקלין	לופאחין	2017
החייל הרזה		פסטיבל עכו	חנוך לוין	טל ברנר	החייל הרזה	2016
הקמצן	תיאטרון הבימה		מולייר	אילן רונן	קליאנט	2015
בורדל טוטאל - "הפסקת אש"	מועדון הבארבי		נועה מורדוביץ', רועי אסף, טלי רגב	נועה מורדוביץ', טלי רגב, רועי אסף	המנחה	2015
מיין קאמפף	בשיתוף תיאטרון גשר	פסטיבל עכו	ג'ורג' טבורי	גיל אלון	אדולף היטלר	2011
רומיאו ויוליה	בשיתוף תיאטרון גשר	פסטיבל ישראל	ויליאם שייקספיר	מיכאל רונן	מרקוציו	2010
להיות או לא להיות שחקן	תיאטרון אורנה פורת		גיל צרנוביץ'	גיל צרנוביץ'	השחקן	2009
ע' 17	תיאטרון הקאמרי		שי להב, ג'וני זיכהולץ	נועם שמואל	גיא פרנק	2009
הילד	תיאטרון הקאמרי	תיאטרונטו	ריימון קוש, רועי אסף	רועי אסף	הילד	2007
יחיד במינו	תיאטרון ארצי לנוער	פסטיבל חיפה	יוסי וואסה, שי בן עטר	שי בן עטר	יצחק	2005
המדריך לחיים הטובים	תיאטרון באר שבע		יעל רונן	יעל רונן	אורי	2005
איזאבלה	תיאטרון באר שבע		יעל רונן - לפי 'קפיטן פראקסה'	יעל רונן	ארלקינו	2005

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרה	ערוץ	יוצר	במאי	תפקיד	שנה
4:20	HOT3, HOT	דוד דהן ועידו דרור	יהונתן בר אילן	יוני	2023
מונא	תאגיד השידור הציבורי	מירה עוואד, מאיה הפנר	אורי סיון	יניב נקש	2019
חנוך לוין - חיים שכדוגמתם עוד לא ראינו מעולם	ערוץ 1, רשות השידור	רוני קובן, שרון קרני, רן לנדאו	רן לנדאו	פרולוג - תפקידים שונים	2017
כפולים	ערוץ 2, קשת	עמית כהן, מריה פלדמן	עודד רסקין	עו"ד יובל הררי	2015
פרופיל 64	ערוץ 10	אביב דיבון, איתי אדרי, ארז אבני	איתן צור	סגן אבנר בן בסט [ראשי]	2013
בלו נטלי	YES, דרמה	אבנר ברנהיימר וגיא סידיס	עודד לוטן	אשר [ראשי]	2010,2013
אלנבי	ערוץ 10	גדי טאוב	אסף ברנשטיין	אסי הבלש	2012
על קצות האצבעות	ערוץ 2, קשת	ג'וני קוניאק	גל זייד	המאפר	2008
שוונג	הטלוויזיה החינוכית, ערוץ 2	שי בן עטר, רועי אסף ושרון דנון	שאולי גורודסקי	שחקן ראשי ומנחה	2007-2005

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסף זכה בפרסים הבאים:

פרס אופיר - השחקן הראשי הטוב ביותר - לשנת 2015 ('ארץ פצועה')
פרס אופיר - השחקן הראשי הטוב ביותר - לשנת 2012 ('המשגיחים')
פרס התיאטרון הישראלי - השחקן המבטיח - לשנת 2007 ('הילד')
פרס השחקן הטוב ביותר - פסטיבל מלטיה - טורקיה לשנת 2012 ('המשגיחים')
פרס מבקרי הקולנוע הישראלי - השחקן הטוב ביותר - לשנת 2016 ('ארץ פצועה')
פרס מבקרי הקולנוע הישראלי - השחקן הטוב ביותר - לשנת 2012 ('המשגיחים')
פרס קיפוד הזהב - שחקן השנה - לשנת 2012 ('מיין קאמפף')
פרס קיפוד הזהב - יוצר הצגת השנה - לשנת 2016 (בורדל טוטאל - 'הפסקת אש')
פרס המשחק הטוב ביותר - פסטיבל עכו לתיאטרון - לשנת 2011 ('מיין קאמפף')
פרס הבמה לילדים ונוער - יוצר בתחילת דרכו - לשנת 2006 ('יחיד במינו', 'מלך ההר')
ציון לשבח לשחקן ראשי - פסטיבל הקולנוע ירושלים - לשנת 2012 ('המשגיחים')
פרס השחקן - סם שפיגל - ב"י לקולנוע ירושלים לשנת 2009 ('כלבים ביער')

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא רועי אסף בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של רועי אסף
רועי אסף, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
רועי אסף, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רועי אסף, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
רועי אסף, באתר ספר הקולנוע הישראלי
רועי אסף, באתר AllMovie (באנגלית)
רועי אסף, באתר "הבמה"

כתבות וראיונות

מרב יודילוביץ', חלומות נעורים, באתר ynet, 2 בינואר 2006
יונית נעמן, "הילד" קורע את המסכות, באתר nrg‏, 19 בפברואר 2009
ערן בר-און, להיות או לא להיות כוכב, באתר ynet, 14 בנובמבר 2010
יואב בירנברג, ‏היטלר ואני, באתר "ידיעות אחרונות", 4 באוקטובר 2011 (הקישור אינו פעיל)
נירית אנדרמן, מילד אלים לכוכב הסרט "המשגיחים", באתר הארץ, 9 ביולי 2012
מאיה כהן, הבטיח, ולכן גם קיים, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2013
טלי קיים‏, רועי אסף: "חשבתי שאם לא אהיה שחקן, אין לי סיבה לחיות", באתר וואלה!‏, 28 במאי 2015
ציון נאנוס, חדשות 2, ‏רועי אסף: "אני רוצה לחשוף מניפולציות לקהל", באתר ‏מאקו‏, 17 בפברואר 2016
דניאל שירין, עכבר העיר אונליין, רועי אסף: "החלום שלי הוא שנשים ינהיגו את העולם", באתר הארץ, 30 בנובמבר 2017
ליאת רון, ‏רועי אסף: "הפוליטיקה לא מספקת את הצרכים של העם", באתר גלובס, 2 בפברואר 2018
יואב בירנברג, איש בשורה, באתר "ידיעות אחרונות", 19 בנובמבר 2019
יונתן גל, ריאיון עם רועי אסף, רדיו תל אביב, 23 בנובמבר 2019
מיכל ליבר רונן, "שום דבר לא בא לי בקלות", ריאיון עם רועי אסף, אתר 'סרט', 9 בינואר 2020

כתבות טלוויזיה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ יאיר אשכנזי, הקברט הסאטירי "הפסקת אש" זכה בפרס הצגת השנה בפרינג', באתר הארץ, 19 בנובמבר 2016
^ רן בוקר, השחקן שהתפרץ לבמה בזמן נאום רגב: "אין אפליה עדתית בקולנוע", באתר ynet, 23 בספטמבר 2016
^ רן בוקר, רועי אסף בעקבות ישו: לוהק ל'מרי מגלדנה'", באתר ynet, 27 בנובמבר 2016

[1] יאיר אשכנזי, הקברט הסאטירי "הפסקת אש" זכה בפרס הצגת השנה בפרינג', באתר הארץ, 19 בנובמבר 2016

[2] רן בוקר, השחקן שהתפרץ לבמה בזמן נאום רגב: "אין אפליה עדתית בקולנוע", באתר ynet, 23 בספטמבר 2016

[3] רן בוקר, רועי אסף בעקבות ישו: לוהק ל'מרי מגלדנה'", באתר ynet, 27 בנובמבר 2016

[1]

[2]

[3]

פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר
1990–2010	משה איבגי (1990) • אריה מוסקונה (1991) • שולי רנד (1992) • שאול מזרחי (1993) • שמיל בן ארי (1994) • משה איבגי (1995) • עמוס לביא (1996) • אסי דיין (1997) • יורם חטב (1998) • ניר לוי (1999) • אקי אבני (2000) • ליאור אשכנזי (2001) • זאב רווח (2002) • אריה אליאס (2003) • שולי רנד (2004) • אורי גבריאל (2005) • אסי דיין (2006) • ששון גבאי (2007) • מיכאל מושונוב (2008) • סשה אבשלום אגרונוב (2009) • אדיר מילר (2010)
2011 ואילך	שלמה בראבא (2011) • רועי אסף (2012) • מכרם ח'ורי (2013) • זאב רווח (2014) • רועי אסף (2015) • מוריס כהן (2016) • ליאור אשכנזי (2017) • נוה צור (2018) • ערן נעים (2019) • שי אביבי (2020) • אלכס בכרי (2021) • ששון גבאי (2022) • רועי ניק (2023)