רחם (עוף)
 רחם
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | דורסי יום |
| משפחה: | נציים |
| תת־משפחה: | דמויי-פרס |
| סוג: | רחם |
| מין: | רחם מצוי |
| שם מדעי | |
 Neophron percnopterusליניאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
רָחָם (שם מדעי: Neophron percnopterus) הוא סוג של עוף דורס ממשפחת הנציים בו מין יחיד – רחם מדברי או רחם מצוי. צבעו שחור ולבן. תפוצתו של הרחם רחבה למדי והוא מצוי בהודו, בדרום-מערב אסיה, בחצי האי האיברי ובמרכז ובצפון אפריקה.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרחם הוא מן הקטנים במינים במשפחה, אורכו מהזנב לראש הוא כ־65 ס"מ, מתוכו אורך הזנב כ-20 ס"מ. מוטת כנפיו כ־150–170 ס"מ ומשקלו מגיע לכ־2.1 ק"ג. הוא מופיע בציורים מצריים עתיקים רבים, ומכונה לפיכך גם "נשר מצרי" או "תרנגול פרעה".
הרחם ניזון בעיקר מפגרים, אך לעיתים יכול לצוד ציפורים קטנות, חלשות או חולות,[2] יונקים קטנים ואפילו נחשים.[3] לשם ציד הוא משתמש בטפרים ארוכים, מעוקלים וחדים, בעוד שלשם אכילת נבלות הוא מצויד במקור קצר חזק ועבה המאפשר לו לקרוע בשר ועור ולנתק גידים.
רגליו וצווארו של הרחם קצרים וגופו מכוסה נוצות לבנות מלבד אברותיו שהן שחורות. קדמת הפנים עד החזה היא חשופה וצהבהבה, אך העורף והראש מכוסים גם הם פלומת נוצות. בתצפית מלמטה הוא נראה לבן כמעט לחלוטין, למעט מסגרת שחורה בכנפיו.
לרחם מספר התנהגויות נדירות בעולם העופות. הוא שובר ביצים ששדד על ידי הטלתן על סלע. יתרה מזו, ביצים גדולות הוא שובר על ידי נשיאת אבן במשקל של עד 300 גרם עד לגובה המתאים מעל הביצה, והשמטתה מעליה. יכולת זו מעידה על יכולתו להשתמש בכלים, יכולת שנדירה אצל עופות.
מעריכים כי מספר זוגות הרחמים שקיננו בישראל עם קום המדינה היה בין 500 ל־1,000 זוגות, אולם עקב הרעלות ושימוש בחומרי הדברה פחת מספרם במהלך שנות החמישים והשישים. בשנות החמישים הוערך מספרם רק בכ־50 זוגות. האוכלוסייה התאוששה ובשנות השמונים נצפו כ־150 זוגות. על פי "הספר האדום של החולייתנים בישראל" הרחם נמצא בסיכון אזורי ועתידו בישראל בסכנה.
בישראל הרחם הוא נודד עונתי. הוא מופיע בחודשי האביב והקיץ לשם קינון ודגירה ונראה בגלבוע, בגולן, בגליל העליון והתחתון ובכרמל, בנוסף קיימים אזורי מחיה בדרום – מדבר יהודה בסביבות ערד. בסתיו הוא נודד לאפריקה. הנדידה היא בלהקות, וטעות נפוצה היא לחשוב להקת רחמים ללהקת חסידות, בשל מראם הדומה בעת מעוף.
בשלהי חודש מאי 2019 נצפה קינון של זוג רחמים באזור הכרמל, לראשונה מזה 50 שנה[4].
זוג רחמים בונה קן בראש צוק, המכיל תטולה שגודלה שתי ביצים צהבהבות או בצבע חום בהיר ועליהן כתמים חומים כהים. תקופת הדגירה היא כ־42 יום. הגוזלים מכוסים נוצות כתומות המתחלפות לחומות־שחורות כעבור כשנה. הגוזל מגיע לבגרות אחרי כ־3 שנים ואז הוא עוטה פלומה לבנה וקצות נוצותיו שחורות.
במקרא הוא מוזכר בין העופות הטמאים,[5] ואילו בתלמוד הוא זוכה לאהדה ועליו נאמר: "משבא הרחם לעולם – באו הרחמים לעולם"[6] (משמופיע בארץ, סימן לבוא גשמים).
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
-
רחם בתעופה בשמורת גמלא -
-
רחם במעוף בהודו -
-
רחם ניזון מנבלה -
רחם בתעופה על רקע הר החרמון. צולם בשמורת גמלא. -
Museum specimen
.JPG)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "רחם" באנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 6 – "עופות", הוצאת משרד הביטחון. עמ' 127-129.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רחם, באתר ITIS (באנגלית)
- רחם, באתר NCBI (באנגלית)
- רחם, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- רחם, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- רחם, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
- רחם, באתר GBIF (באנגלית)
- רחם בישראל באתר תצפית לעולם הטבע
- ארז ארליכמן, לראשונה מזה 50 שנה: הרחמים מקננים בכרמל, באתר ynet, 22 במאי 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רחם באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Food of the Egyptian vulture (Neophron percnopterus) in Biscay.
- ^ Prakash, Vibhu; Nanjappa, C. (1988). "An instance of active predation by Scavenger Vulture (Neophron p. ginginianus) on Checkered Keelback watersnake (Xenochrophis piscator) in Keoladeo National Park, Bharatpur, Rajasthan". The Journal of the Bombay Natural History Society. 85 (2): 419.
- ^ מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה, בשורה משמחת: לראשונה מזה 50 שנה - זוג רחמים מקנן בכרמל, באתר פורטל לחקלאות, טבע וסביבה, 22 במאי 2019
- ^ ספר ויקרא, פרק י"א, פסוק י"ח
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ס"ג, עמוד א'
