ריצ'רד ליקי

ריצ'רד ליקי
Richard Leakey
לידה	19 בדצמבר 1944; ניירובי, קניה
פטירה	2 בינואר 2022 (בגיל 77); ניירובי, קניה
שם לידה	Richard Erskine Frere Leakey
ענף מדעי	ארכאולוגיה, אנתרופולוג
מקום קבורה	גבעות נגונג
מקום לימודים	Lenana School
מוסדות	אוניברסיטת סטוני ברוק
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית (2007); עמית האקדמיה האפריקאית למדעים (2019); מדליית האברד (1994); מדליית זהב (פטרון) של החברה הגאוגרפית המלכותית (1990); מדליית ליווינגסטון ;
בן או בת זוג	מייב ליקי (1970–2022)
צאצאים	לואיז ליקי
מספר צאצאים	3
הערות	בנם של לואיס ליקי ומרי ליקי
תרומות עיקריות
	גילוי שרידי הומו הביליס בשנת 1972, הומו ארקטוס בשנת 1975 ושרידים נוספים של הומינינים באפריקה.

ריצ'רד ליקי (באנגלית: Richard Leakey;‏ 19 בדצמבר 1944 – 2 בינואר 2022) היה אחד מחשובי החוקרים בתחומי הפלאונטולוגיה - חקר מוצא האדם, והארכאולוגיה.

ליקי היה בנם של לואיס ליקי ושל מרי ליקי. בחפירות שערך שפך אור על חוליה משמעותית בחקר מוצא האדם, כשאישר בממצאים ארכאולוגיים את התאוריה של אביו בדבר הקשר בין נפח המוח להתפתחות האדם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליקי נולד בקניה. כילד, ליקי התגורר בניירובי, עם הוריו, לואיס ליקי, אוצר מוזיאון קורינדון, ומרי ליקי, מנהלת חפירות בערוץ אולדובאי, ושני אחיו, ג'ונתן ופיליפ. לאחים ליקי הייתה ילדות פעילה מאוד. לכל הבנים היו סוסי פוני והם השתתפו בתחרויות קפיצות ומכשולים. בשנת 1956, בגיל 11, ליקי נפל מסוסו, שבר את גולגולתו והיה קרוב למוות. האירוע הזה הוא שהציל את נישואי הוריו. לואיס לואי שקל ברצינות לעזוב את מרי לטובת מזכירתו, רוזלי אוסבורן. ריצ'רד התחנן לאביו ממיטת חוליו לא לעזוב. זה היה הגורם המכריע. לואי נפרד מרוזלי והמשפחה חיה בהרמוניה מאושרת עוד כמה שנים.

בגיל צעיר ליקי בחר לפרנס את עצמו, לווה מהוריו 500 ליש"ט עבור רכישת רכב שטח מדגם לנד רובר ונכנס לעסקי חיפוש מאובנים ושרדי עצמות. עסקי העצמות הפכו לעסקי ספארי בשנת 1961. בשנת 1962 הוא קיבל רישיון טייס וערך סיורים לערוץ אולדובאי. מסקר אווירי מזדמן הוא גילה את הפוטנציאל של חופי אגם נטרון לפלאונטולוגיה. הוא הלך לחפש מאובנים בלנדרובר, אבל לא הצליח למצוא דבר, עד שהוריו ביקשו מהארכאולוג גלין אייזק ללכת איתו. אביו התרשם כל כך מהממצאים שלהם שהוא נתן להם כסף מתקציב שסיפק נשיונל ג'יאוגרפיק עבור משלחת של חודש. ליקי היה אחראי על הפרטים האדמיניסטרטיביים במשלחת. משועמם, הוא חזר לניירובי באופן זמני, אבל באותו רגע, המשלחת גילתה מאובן של פרנתרופוס בויזאי. משלחת שנייה הותירה את ליקי בתחושה שהוא מודר מהחלק המשמעותי ביותר של המחקר, הניתוח המדעי.

נישואין ותחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1964 במשלחת השנייה שלו לאגם נאטרון, ליקי פגש את הארכאולוגית מרגרט קרופר. כשמרגרט חזרה לאנגליה, ליקי החליט ללכת בעקבותיה, ללמוד לתואר. הוא השלים את דרישות התיכון שלו תוך שישה חודשים; בינתיים מרגרט השלימה את התואר שלה באוניברסיטת אדינבורו. הוא עבר את מבחני הקבלה לקבלה לקולג', אבל ב-1965 הוא ומרגרט החליטו להתחתן ולחזור לקניה. אביו הציע לו עבודה במרכז לפרהיסטוריה ופלאונטולוגיה. הוא עבד עבורו, חפר באגם בארינגו והמשיך את עסקי הצילום שלו בספארי, והרוויח מספיק כסף כדי לקנות בית בקארן, פרבר של ניירובי. בתם אנה נולדה ב-1969, באותה שנה שבה התגרשו ליקי ומרגרט. הוא התחתן עם מייב ליקי בשנת 1970, ונולדו להם שתי בנות, לואיז (ילידת 1972) וסמירה (1974).

קריירה כפלאונטולוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה של ליקי כפלאונתרופולוג לא התחילה בנקודה מסוימת או בהחלטה פתאומית, כמו זו של לואיס אביו; הוא היה עם הוריו בכל חפירה, הם לימדו אותו מיומנות שונות והוא קיבל עבודה אחראית אפילו כנער. אין זה מפתיע שקבלת ההחלטות העצמאית שלו הובילה אותו לעימות עם אביו. לאחר שהוא נתן כמה מאובנים לטנזניה והנחה את מרגרט לעשות מלאי של האוספים של לואיס, לואיס הציע ב-1967 לריצ'רד למצוא עבודה במקום אחר. ריצ'רד הקים את Kenya Museum Associates (כיום Kenya Museum Society) עם קנייתים משפיעים באותה שנה, במטרה לשפר את המוזיאון הלאומי. הם הציעו למוזיאון 5,000 ליש"ט, שליש מהתקציב השנתי שלו, אם זה יציב את ליקי בתפקיד אחראי, והוא הפך למשקיף במועצת המנהלים. אך התוכניות למוזיאון לא יצאו לפועל.

לואיס ליקי השתתף בארוחת צהריים עם קיסר אתיופיה היילה סלאסי והנשיא ג'ומו קניאטה. השיחה פנתה למאובנים, והקיסר רצה לדעת מדוע אף אחד מהם לא נמצא באתיופיה. בתגובה לואיס ביקש היתר לחפור על לאורך נהר האומו. המשלחת כללה שלושה נציגים: צרפתי, תחת קמיל ארמבורג, אמריקאי, תחת קלארק האוול, וקניה, בראשות לואיס ליקי. לואיס ליקי לא יכול היה ללכת בגלל דלקת המפרקים שלו וריצ'רד ליקי נשלח במקומו. בחציית האומו ב-1967, קבוצתו של ליקי הותקפה על ידי תנינים, שהרסו את סירת העץ שלהם. חברי המשלחת בקושי נמלטו בחייהם. ליקי התקשר לאביו והוא סיפק סירת אלומיניום חדשה.

באתר, קמויה קימאו מצא ריצ'רד ליקי מאובן הומיניד. ליקי חשב שזה הומו ארקטוס, אבל זיהה אותו כהומו סאפיינס, העתיק ביותר מבין המינים שנמצאו באותה תקופה, מתוארך לגיל 160,000 שנה, והיה הממצא הראשון שנתגלה בו-זמנית עם הומו ניאנדרטאלנסיס^[1].

בשנת 1969 גילה את גולגולתו של ההומיניד פרנתרופוס בויזאי (Paranthropus boisei) שנפחה 500 סמ"ק, ועדיין לא היו בקרבתו כלים שייצר בעצמו. כיום הסברה המקובלת היא שהבואזי שייך לענף שהתפצל מהאוסטרלופיקנים, ונכחד. לאחר שלוש שנים, בשנת 1972, גילה לראשונה את גולגולתו של ההומיניד הומו הביליס. הומו הביליס חי לפני מיליון ושמונה מאות אלף שנה. נפח מוחו היה עד 750 סמ"ק, ובכך היווה חוליית מעבר בין האוסטראלופיתיקנים למשפחת הומו בעלת המוחות הגדולים יותר שכבר השתמשה בכלים שייצרה בעצמה. לשם השוואה, גולגולתו של הומו ספיינס, האדם המודרני, היא בגודל 1350 סמ"ק. בקרבתו של הומו הביליס נמצאו עדויות להתפתחות שלא הייתה קיימת קודם, כהפעלת סכינים, הכנת כלים חדים מאבני צור, ובגדים שהוכנו מעור חיות. עצם קיומו של ההומו-האביליס היה כבר ידוע, ונחקר על ידי אביו. אולם גילוי גולגולתו חיזק את ההנחה הפלאונטולוגית בדבר הקשר בין נפח המוח להתפתחותו של ההומיניד, והיווה את אחת החוליות שהיו חסרות עד אז בתאוריית התפתחות האדם^[1].

בשנת 1972 מצא גולגולת של הומו ארקטוס האב הקדמון האנושי הראשון שהתפשט ברחבי אירואסיה, עם טווח יבשתי המשתרע מחצי האי האיברי ועד ג'אווה^[2].

ליקי ודונלד ג'והנסון נחשבו בזמנו לפלאונתרופולוגים המפורסמים ביותר, ומבחינה מדעית דעותיהם על אבולוציה של האדם היו שונות^[3]. יריבות מדעית שזכתה לתשומת לב ציבורית, הגיע לשיאה בדיון בתוכנית טלוויזיה בשידור חי, בהנחיית וולטר קרונקייט, בניו יורק ב-1981^[1].

בשנת 1984 חבר בצוות של ליקי מצא ליד אגם טורקאנה את "ילד טורקנה"(אנ'), השלד הכמעט שלם של הומו ארגסטר שמת לפני 1.6 מיליון שנים בגיל צעיר. ליקי ורוג'ר לוין תיארו את החוויה של ממצא זה ואת פרשנותם לו, בספרם "Origins Reconsidered". זמן קצר לאחר גילויו של "ילד טורקנה", ליקי וצוותו גילו גולגולת, המכונה "גולגולת שחורה" ממין חדש, אוסטרלופיתקוס אטייופיקוס (או Paranthropus aethiopicus).

בשנת 1989 פרש מעיסוק בפלאונטולוגיה, אך אשתו מייב ליקי ובתו לואיז ליקי המשיכו לערוך מחקר פלאונטולוגי בצפון קניה.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליקי נפטר ב-2 בינואר 2022 בניירובי עיר הולדתו בקניה בגיל 77.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית

אנשי האגם, (יחד עם רוג'ר לוין), הוצאת מעריב, תל אביב, 1982, מאנגלית: נעמי כרמל^[4].
מוצא האנושות, הוצאת הד-ארצי, אור יהודה, 1998, מאנגלית: תמר עמית

באנגלית

Origins (with Roger Lewin) (Dutton, 1977)
People of the Lake: Mankind and its Beginnings (with Roger Lewin) (Anchor Press/Doubleday, 1978)
Making of Mankind (Penguin USA, 1981)
One Life: An Autobiography (Salem House, 1983)
Origins Reconsidered (with Roger Lewin) (Doubleday, 1992)
The Origin of Humankind (Perseus Books Group, 1994)
The Sixth Extinction (with Roger Lewin) (Bantam Dell Pub Group, 1995)
Wildlife Wars: My Fight to Save Africa's Natural Treasures (with Virginia Morell) (St. Martin's Press, 2001)