שבע שנים בטיבט

שבע שנים בטיבט
Seven Years in Tibet
	כרזת הסרט - היינריך הארר (בראד פיט) והדלאי לאמה הצעיר על רקע שער הכניסה לארמון פוטאלה בלהסה
מבוסס על	הרומן שבע שנים בטיבט של הינריך הארר
בימוי	ז'אן-ז'אק אנו
הופק בידי	ז'אן-ז'אק אנו
תסריט	בקי ג'ונסטון
עריכה	נואל בויסון
שחקנים ראשיים	בראד פיט; דייוויד ת'יוליס; בי.די. וונג; מאקו; אינגבורגה דפקונייטה
מוזיקה	ג'ון ויליאמס
צילום	רוברט פרייז
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	Mandalay Entertainment, Applecross peninsula, סרטי טריסטאר
חברה מפיצה	סרטי טריסטאר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	8 באוקטובר 1997
משך הקרנה	136 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט ביוגרפי, סרט שמבוסס על ספרים, סרט דרמה, סרט מלחמה
תקציב	30,000,000‏$
הכנסות	131.5,000,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו	sevenyearsintibet
	דף הסרט ב־IMDb

שבע שנים בטיבט (באנגלית: Seven Years in Tibet) הוא סרט ביוגרפי אמריקאי משנת 1997 בבימוי של ז'אן-ז'אק אנו עם בראד פיט ודייוויד ת'יוליס בתפקידים הראשיים.

התסריט מבוסס על הרומן האוטוביוגרפי "שבע שנים בטיבט" של מטפס ההרים האוסטרי היינריך הארר (Heinrich Harrer) משנת 1952^[1].

הרומן מתאר את חייו של הארר (בראד פיט) ועמיתו פטר אופשטיינר (דייוויד ת'יוליס) בטיבט בשנים 1944–1951 שהסתיימו לאחר כיבוש טיבט על ידי צבא השחרור העממי של סין. בתקופה זו שימש כמורה לדלאי לאמה ה-14^[1].

הסינים בסרט נראים אכזרים שלא נרתעים מהרס תרבות טיבט. על ז'אן-ז'אק אנו נאסר להיכנס לסין לצמיתות, כמו גם על כוכבי הסרט בראד פיט ודייוויד ת'יוליס^[2]. כניסתו הותרה מחדש לצורך בימוי הסרט הזאב האחרון שיצא לאקרנים ב-2015.

בסיום הסרט מופיעה כתובית: "מיליון טיבטים מתו כתוצאה מהכיבוש הסיני של טיבט ו-6,000 מנזרים נהרסו".

הסרט היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לפסקול המוזיקה המקורית. בחלק מקטעי המוזיקה מנגן הצ'לן יו יו מא.

צילומי הטיפוס בהרים צולמו בהרי האנדים בארגנטינה. קטעים קצרים צולמו בהיחבא בטיבט.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היינריך הארר (בראד פיט) הוא מטפס הרים אוסטרי בעל שם שמאחוריו כיבוש מספר פסגות גבוהות באירופה. הוא הצטרף למפלגה הנאצית ובשנת 1939 נבחר להשתתף בקבוצת מטפסי הרים גרמנית כדי לכבוש את הפסגה הקשה של הננגה פרבט שבהודו הבריטית (כיום בפקיסטן) במטרה להאדיר את שמה של גרמניה.

אשתו אינגריד (אינגבורגה דפקונייטה) נמצאת בהריון ומתנגדת לנסיעתו, אך הוא מבטיח לה שזה יארך רק ארבעה חודשים ובסיומם יחזור אליה. הוא עולה לרכבת ביחד עם עמיתו מפקד המשלחת, פיטר אופשטיינר (דייוויד ת'יוליס).

הם מתחילים בטיפוס הקשה, ובו הארר מתעמת מדי פעם עם פיטר. קשיי מזג האוויר מאלצים את פיטר להורות על ירידה טרם כיבוש הפסגה. הארר מתנגד אך נאלץ לקבל זאת. לרגלי ההר עוצר אותם קצין הצבא הבריטי, מודיע להם על פריצת מלחמת העולם השנייה, מכריז כי עתה הם נתיני אויב ושולח אותם למחנה שבויים.

הארר מנסה לברוח כמה פעמים, אך נתפס. לבסוף, בשנת 1944 לאחר חמש שנות שבי הוא מצליח לברוח עם פיטר ועוד מספר שבויים בבריחה מתוחכמת לאור היום כשהם לבושים בבגדי עובדים מקומיים. הארר נפרד מהם וממשיך לבד, אך לאחר זמן מצטרף אליו פיטר.

הם ממשיכים צפונה ומגיעים לטיבט, אך מגורשים משם היות שהכניסה לטיבט אסורה לזרים.

לאחר מסע תלאות קשה הם מגיעים ללהסה. כאן הם מתקבלים למזלם על ידי פקיד בכיר של הממשל בשם (מאקו) המכניס אותם לביתו ומקבל על כך אישור מהמושל הראשי נאוואנג ג'יגמה (בי.די. וונג).

נאוואג' שולח להם את פמה לקי (לאקפה צמשו) שתופרת להם בגדים חדשים. פיטר מתאהב בה והם מתחתנים ועוברים לגור בכפר.

עם סיום מלחמת העולם השנייה מקבל הארר אפשרות לחזור לאוסטריה, אך הוא מחליט להישאר בטיבט, לאחר שמקבל מכתב מבנו רולף המתכחש לו כאב. הוא מתבקש להיות מורה של הדלאי לאמה הצעיר ונענה לכך. הוא מלמד אותו מתמטיקה, אנגלית, גאוגרפיה ותרבות העולם המערבי, וממנו הוא לומד על בודהיזם.

בינתיים מורעים היחסים עם הסינים. גנרל סיני מגיע לארמון פוטאלה ומתייחס בזלזול לדלאי לאמה. פורצת מלחמה והסינים מנצחים בקרב הראשון. נאוונג מקבל את הצעת הכניעה שלהם ובתגובה מחזיר לו הארר את הבגד שתפר לו.

הוא מבקש מהדלאי לאמה לברוח מטיבט, אך זה מסרב לנטוש את נתיניו. לאחר הכתרתו הרשמית של הדלאי לאמה (ג'מיאנג ג'אמצשו ואנצ'וג) הוא נפרד ממנו וחוזר לאוסטריה. בנו רולף מסרב לראותו, אך מתרכך לאחר שהארר נותן לו תיבת נגינה מתנת הדלאי לאמה.

הסרט מסתיים כאשר הארר מתפייס עם בנו ושניהם יוצאים למסע טיפוס הרים.