שכונת התקווה
 | |
| מרכז דוהל לאמנויות הבמה, הנמצא בשכונה | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | תל אביב-יפו |
| שטח | 946 דונם |
| אוכלוסייה | 11,480 (2012) |
| קואורדינטות | 32°03′00″N 34°47′00″E / 32.05°N 34.78333333°E |
| שכונות נוספות בתל אביב-יפו | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   שכונת התקווה  | |
  | |
שכונת התקווה שוכנת בדרום תל אביב בגבולות דרך ההגנה בצפון, נתיבי איילון במערב, רחוב גבעתי ורחוב מצובה במזרח, ודרך לח"י בדרום. השכונה נוסדה בשנות ה-30, אך סופחה לתל אביב רק לאחר מלחמת העצמאות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שכונת התקווה נוסדה ב-1935 על ידי עובדי עיריית תל אביב יוצאי עדות המזרח, ביוזמתם ובמימונם של יהושע ליכטר, שמעון מלחי, שלמה קאש[1] וגרשון שץ[2]. ליכטר, קאשי, מלחי ושץ שהיו שותפים ביחד בחברת "שמשון" קנו שבעה דונמים של פרדסים מיושבי הכפר הערבי סלמה הסמוך, והעמידו אותם לחכירה. למרות המחיר הזול (3 לירות ארץ ישראליות למגרש) לא היו קופצים רבים. הראשון לרכוש מגרש בשכונה היה נדב זכריה שקנה ממלחי שקנה בכספו שטחים מהערבים ומכר אותם. נדב זכריה היה הראשון שהתיישב בפאתי השכונה ובנה בה במו ידיו דירת שני חדרים. כאשר פרצו מאורעות 1936, הגיעו לשכונה משפחות נוספות, בעיקר משכונת "כרם התימנים".
במהלך מלחמת העצמאות שימשה השכונה חיץ בין תושבי הכפר סלמה הערבים לבין תל אביב. בליל 8 בדצמבר 1947, שבוע לאחר הכרזת האו"ם על הקמת מדינת ישראל, נערכה מכיוון הכפר סלמה התקפה כבדה על השכונה בפיקודו של חסן סלאמה, שנהדפה תוך אבדות כבדות לתוקפים.
ערך מורחב – קרב שכונת התקווה
לאחר הקמת מדינת ישראל הועברו יושבי השכונה למעברות שיוחדו לעולים מארצות המזרח.[דרושה הבהרה] ביולי 1971 הקימו ממשלת ישראל ועיריית תל אביב קרן של 5 מיליון ל"י למען שכונת התקווה[3].
השם הוא סמלי כסמל לאמונתם של המייסדים בעתיד מזהיר[4].
עד קום המדינה סרבה עיריית תל אביב לספח את השכונה לתחום שיפוטה, וכתוצאה מכך נאלצו התושבים לספק את צורכיהם בכוחות עצמם. הם יצרו מערכת חברתית נבדלת, עד כי בשנות ה-60 (כ-15 שנים לאחר הסיפוח) עדיין ניכרה מגמת התבדלות רבה יחסית של תושבי השכונה[5].
מקומות בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשכונה מספר אתרי קניות, תרבות ובילוי:
- סל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין
- שוק התקווה - שוק מזון ותיק מאוד הקרוי על שם השכונה.
- רחוב האצ"ל - הרחוב המרכזי בשכונה. לאורך הרחוב שוכנות שיפודיות וחומוסיות ששמן ידוע גם מחוץ לשכונה, חנויות ומאפיות.
- בית דני - מרכז לפעילות חברתית, אומנותית, ספורטיבית, תרבותית והשכלתית. הבית מספק שירותים רבים לתושבי שכונת התקווה ודרום תל אביב. המרכז קרוי על שם דני מושביץ, אשר נהרג בתאונת מטוס ביום העצמאות בשנת 1971. ליד בית דני יש בריכת שחייה, מגרשי ספורט ואודיטוריום על שם דוהל המשמש להופעות. ב־19 בינואר 1991, במלחמת המפרץ הראשונה, נפל טיל סקאד בשטח בין בית דני לאודיטוריום דוהל וגרם נזק רב לשני הבניינים. במקום בו נפל הטיל הוקם פסל גדול, "מלאך השלום", של הפסל מוטי מזרחי.
- גן התקווה - פארק גדול בגבולה המזרחי של השכונה.
- אצטדיון שכונת התקווה - אצטדיון כדורגל המכיל 4,020 מקומות ישיבה, אצטדיונה לשעבר של קבוצת הכדורגל בני יהודה תל אביב.
הרכב האוכלוסייה בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| 1979 | 1983 | 1998 | |
|---|---|---|---|
| אסיה-אפריקה | 92.3% | 79.1% | 48.3% |
| אירופה-אמריקה | 2.5% | 7.2% | 29.0% |
| ישראל | 5.2% | 13.7% | 22.7% |
| עולים חדשים | 19.2% |
הטבלה מרכזת את נתוני הרכב האוכלוסייה בשכונת התקווה בשנים 1979, 1983 ו-1998, ומלמדת כי אוכלוסיית השכונה הפכה יותר הטרוגנית במשך השנים. עד שנות ה-80 היוו יוצאי אסיה-אפריקה - בעיקר עולי תימן, עיראק, איראן ומצרים - את רוב תושבי השכונה. בתחילת שנות ה-90 החל גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר, ולקראת סוף העשור היו כחמישית מתושבי השכונה עולים חדשים, כאשר 30% מתושבי השכונה באותו הזמן היו יוצאי אירופה-אמריקה. חלקם של יוצאי ארצות אסיה-אפריקה ירד לפחות ממחצית מתושבי השכונה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דגני, א. ואחרים. 1979. שכונת התקווה, 1979 : מסגרת מתודולוגית ותכנון לשיקום חברתי ופיזי של שכונת מצוקה. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, החוג לגאוגרפיה.
- יואב רגב, הגדות תש"ח, נתניה: אחיאסף, 2013.
- שמור, טל (2020). תקווה ומלנכוליה בשולי העיר: אתניות, מרחב ומגדר בשכונת התקווה בתל אביב. חיפה: אוניברסיטת חיפה ופרדס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נתונים סטטיסטיים על רבעים ושכונות בתל אביב-יפו (2012), באתר עיריית תל אביב-יפו
- דודו בוסי, שכונת התקווה החדשה, באתר מסע אחר
- יהודה שלזינגר, הקרב על התקווה, ישראל היום, 26 בנובמבר 2010
- איציק שאשו, יש תקווה?, באתר ynet, 26 במרץ 2011
אסתר זנדברג, עדיין לא מאוחר לשקם את הכאוס של שכונת התקווה, באתר הארץ, 10 ביולי 2018- רועי צ'יקי ארד, לפני חמש שנים קניתי דירת 22 מ"ר ועברתי לשכונת התקווה. הגיע הזמן לסכם, באתר הארץ, 14 במאי 2020
- גילי מלניצקי, מה יקרה לחצר האחורית של תל אביב? "לא רוצים להיות נווה צדק - אבל גם לא שכונת מגדלים עם ארומה", באתר TheMarker, 5 בפברואר 2021
- אליה אתקין, "בחורף נטבעים בשטפון ובקיץ מתים בצמאון", באתר הארץ, 4 במרץ 2021
הנחת היסודות לבנית בית הכנסת בשכונת התקוה. 1936, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
שכונת התקוה (תל אביב-יפו, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
שכונת התקווה, במסגרת הסכת עולמי עם יצחק נוי, תאגיד השידור הישראלי – כאן- הסכת עולמי עם יצחק נוי – השעה התיעודית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 בדצמבר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מידע שנמסר בסיור החוקר יוסי גולדברג. השילוט הוצב ב-2023
- ^ דוד תדהר (עורך), "גרשון ש"ץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3388
- ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1971
- ^ זאב וילנאי: תל אביב-יפו, הוצאת אחיעבר עמ' 63, 1965
- ^ לפי מחקר של דגני, 1979
