שלמה זלמן ליפשיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה זלמן ליפשיץ
הרב שלמה זלמן ליפשיץ
לידה 1765
פוזנן, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 במרץ 1839 (בגיל 74 בערך)
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בוורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 26 במרץ 1839 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קבר רבי שלמה זלמן ליפשיץ בבית הקברות בוורשה
מצבת רבי שלמה זלמן ליפשיץ

הרב שלמה זלמן ליפשיץ (פוזנא, ה'תקכ"ה, 1765ורשה, י"א בניסן ה'תקצ"ט, 26 במרץ 1839. מכונה גם ה"חמדת שלמה", על שם החשוב שבספריו), היה הרב האשכנזי הראשון של העיר ורשה בפולין ומחבר שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1765 לרב יצחק בן ר' יואל ליפשיץ בעיירה פוזנא (כיום פוזנן בפולין). מילדותו הקדיש את כל זמנו ללימוד תורה. בגיל 17 התחתן עם בתו של ר' יקיר, מגדולי הגבירים של קהילת פוזנא, אשר נתן לו סכום רב כנדוניה, והתחייב לפרנסו במשך 10 שנים. לאחר שנים אחדות נפטרה אשתו הראשונה, אשר הולידה את בניו, ר' יואל ורבי שלמה. בנישואיו השניים התחתן עם אחותה, פייגיל. חותנו העניק לו שוב סכום כסף רב, והתחייב לפרנס אותו עוד 10 שנים נוספות. בגיל 40, לאחר כ־22 שנה בהן נסמך על שולחן חותנו, נאלץ למצוא מקור לפרנסתו. ובשנת ה'תקס"ד, משלא הצליח במסחר, קיבל על עצמו רבנות בעיר נאשלסק. בשנת ה'תקע"ט התמנה לרבה של פראגה (פרבר של ורשה), ובשנת ה'תקפ"א התמנה לרבה הראשי הראשון של ורשה.

עמד בקשר מכתבים אמיץ עם רבי עקיבא איגר ועם רבי יעקב לורברבוים בעל "נתיבות המשפט", שהעריכו אותו ביותר.

הנהגותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד ביושבו על שולחן חותנו סירב לקבל על עצמו כהונה רבנית, שכן לא רצה להתפרנס מלימוד תורה. מצד שני לא רצה לבטל זמנו בעיסוק במסחר ועל כן הילווה כסף לסוחרים בעירו באמצעות היתר עסקה. כל ימיו השתדל בכל מאודו לקיים את מצוות צדקה וגמילות חסדים, ופיזר מלבושים וממון רב לעניים ולנזקקים. בשבתו על כס הרבנות בנאשלסק תיקן את מקווה הטהרה על חשבונו.

רבי שלמה זלמן ליפשיץ נהג לחבוש לראשו שטריימל גם בימות החול.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליל י"א בניסן ה'תקצ"ט, נפטר רבי שלמה זלמן. קברו נמצא בבית העלמין בוורשה בגבעה שבכניסה המרכזית, אהל בנוי על קברו. לאחר פטירתו התמנה הרב חיים דוידזון, מראשי הקהל בוורשה, לרב העיר.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ליפשיץ כתב ספרים ברוח הלמדנות וברוח ישיבות ליטא.

  • חידושי חמדת שלמה: על מסכתות בבא מציעא, גיטין, יבמות, כתובות, פסחים וקידושין.
  • חמדת שלמה: דרשות וליקוטי הלכות.
  • קונטרס דיני נידה.
  • שו"ת חמדת שלמה: על ארבעה חלקי שולחן ערוך (מהדורה ראשונה: תקצ"ו [1835], ורשה: ללא ציון שם ההוצאה; מהדורה שנייה: תשכ"ח [1968], ירושלים: בהוצאת צאצא המחבר).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
-
הרב הראשי לוורשה הבא:
הרב חיים דוידזון