תאופילוס בן חנן
תאופילוס היה כהן גדול בבית המקדש השני בירושלים בין השנים 37–41 לספירה.[1] משפחתו, משפחת בית חנן, הייתה אחת העשירות והמשפיעות בפרובינקיית יהודה במאה הראשונה לספירה.
השם "תאופילוס" משמעותו ביוונית קוינה: "ידיד האל" (ידידיה[2]) או "אהוב האל" או "אל אוהב".
תאופילוס היה בנו של הכהן הגדול חנן בן שת (שירת בשנים 6–15 לספירה)[1] ואחיהם של הכהנים הגדולים אלעזר (15 לספירה),[1] יונתן (36–37 לספירה,[1] נרצח על ידי הסיקריים בזמן כהונתו של חנניה בן נדבאי), מתתיהו (43 לספירה)[1] וחנן (63 לספירה,[1] עמד לאחר מכן בראש ממשלת המרד הגדול ברומאים ונרצח על ידי הקנאים). אחותו הייתה אשתו של הכהן הגדול קיפא (19–36 לספירה).[1]
בשנת 37 לספירה, ויטליוס, הנציב הרומי בסוריה, נטל את הכהונה הגדולה מיונתן בן חנן, ומסר אותה לתאופילוס, אחיו.[3] בשנת 41 לספירה, אגריפס הראשון מלך יהודה, העביר בתחילת תקופת מלכותו את הכהונה הגדולה מתאופילוס לשמעון בן ביתוס, שכונה קנתירא, ולאחיו ואביו, בית ביתוס.[4]
בנו של תאופילוס, מתתיהו, שירת ככהן גדול בשנים 65–67 לספירה, בזמן פרוץ המרד הגדול ברומאים, עד מינויו של פינחס בן שמואל מכפר חבתא, הכהן הגדול האחרון, שבזמנו חרב בית המקדש השני.
קיים ממצא ארכאולוגי המאשר את קיומו של תאופילוס, גלוסקמה הנושאת את הכתובת: "יהוחנה ברת יהוחנן בר תפלוס הכהן הגדל".
ישנה סברה המזהה את תאופילוס בן חנן עם אותו "תאופילוס" שאליו פונים ספרי הברית החדשה הבשורה על-פי לוקאס ומעשי השליחים.[5]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 תרגום יעקב נפתלי שמחוני לתולדות מלחמת היהודים עם הרומאים (יוספוס פלויוס), טבלת "משפחת הכהנים הגדולים בני חנן", מופיעה בספר א, פרק יא, בין פסקאות ו-ז, עמ' 64–65.
- ^ מטבעות כסף מהר הבית, באתר רשות העתיקות; שמעון כהן, חשיפה בי-ם: קבר בנו של הכהן הגדול, באתר ערוץ 7, 6 באוקטובר 2008
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ה, פסקה ג, סעיף 123.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 19, פרק ו, פסקה ב, סעיף 297.
- ^ הברית החדשה, הבשורה על-פי לוקאס, פרק א', פסוק 3; מעשי השליחים, פרק א', פסוק 1.
.jpg)
