תגובת שיקוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "שיקוע" מפנה לכאן. לערך העוסק בהפיכת גז למוצק, ראו ריבוץ.

תגובת שיקוע, ובלועזית: פְּרֶסיפּיטציהאנגלית: precipitation), היא תוצר ערבוב של שתי תמיסות. בתגובת שיקוע, נוצר מומס במצב מוצק שנקרא משקע, בתוך הממס שלרוב הוא מים. החומר החדש שמורכב משתי התמיסות ישקע לתחתית הנוזל, אלא אם כן הנוזל צפוף יותר ממנו, ובמקרה זה יצוף. משקע יכול להיווצר גם כאשר התמיסה הופכת רוויה כלומר ריכוזי המומסים עולים מעל קבוע מכפלת המסיסות בעקבות אידוי נוזל.

תהליך שיקוע של תרכובות יוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת ערבוב שתי תמיסות של תרכובות יוניות, יון חיובי (מתכת) מתרכובת אחת ויון שלילי (אל-מתכת) מהתרכובת השנייה מתאחדים לתרכובת נפרדת. המשקע לרוב נוצר במצב צבירה מוצק.

דוגמה: ערבבו את התמיסה של התרכובת היונית נתרן כלורי (NaCl) אשר מורכבת מהיסודות נתרן וכלור, ואת התמיסה של התרכובת כסף חנקתי (AgNO3) אשר מורכבת מהיסוד כסף ומיון חנקתי. מערבוב תמיסות שתי התרכובות נוצרה תרכובת חדשה: כסף כלורי (AgCl) במצב צבירה מוצק (solid), זהו המשקע. שני היונים הנותרים, נתרן ויון חנקתי אינם מצטרפים לתרכובת ונשארים פרודים. יונים שאינם לוקחים חלק בתגובת שיקוע נקראים יונים משקיפים, ונמצאים במצב מימי (aqueous) כאשר הם מוקפים במולקלות קוטביות של מים.

התהליך לעיל מיוצג כימית כך:

AgNO3(aq) + NaCl(aq) ----> AgCl(s) + Na+(aq) + NO-3(aq)

כאשר aq=aqueous ו - S=solid

ניסוח הנטו של תגובת השיקוע ייוצג כימית כך:

Ag+(aq) + Cl-(aq) ----> AgCl(s)

יונים משקיפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן תאורטי, תגובת שיקוע יכולה להתרחש גם על ידי זוג היונים השני (היונים המשקיפים, יון הנתרן (Na+) והיון החנקתי (-NO3), יגיבו, אך בפועל אין התגובה מתרחשת. יונים אשר ממוקמים בטור הראשון של הטבלה המחזוריתמתכות אלקליות[1] (כלומר, בעלי אלקטרון אחד ברמת האנרגיה האחרונה שבאטום) אינם יוצרים תרכובות יוניות קשות תמס היוצרות משקע. כמו כן, קטיון האמוניום (+NH4) גם הוא יוצר תרכובות יוניות קלות תמס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תגובת שיקוע בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היסודות מהטור הראשון הם: H (מימן), Li (ליתיום), Na (נתרן), K (אשלגן), Rb (רובידיום), Cs (צסיום) ו־Fr (פרנציום).