תחנת ויטבסק (סנקט פטרבורג)

**ויטבסק**
**Ви́тебский вокза́л**
	נגישה לבעלי מוגבלויות
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה	30 באוקטובר 1837
אדריכל	קונסטנטין טון
מיקום
מיקום	פרוספקט זגורודני,
מדינה	רוסיה
קואורדינטות	59°55′12″N 30°19′44″E / 59.919966666667°N 30.328888888889°E
מידע על התחנה
סוג התחנה	תחנת נוסעים
שם המערכת	Saint Petersburg Vitebsky
בעלים	רכבת אוקטובר
	(למפת סנקט פטרבורג רגילה) תחנת ויטבסק

תחנת ויטבסק (ברוסית: Ви́тебский вокза́л) היא תחנת רכבת בסנקט פטרבורג, רוסיה. בעבר הייתה ידועה בשם תחנת סנקט פטרבורג-צארסקוסלסקי והיא הייתה תחנת הרכבת הראשונה שנבנתה בפטרבורג ובאימפריה הרוסית כולה.

היסטוריה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחנה, שנמצאת במעבר שדרת זגורודני ותעלת וובדנסקי שנעלמה כעת, נחנכה בנוכחות ניקולאי הראשון ב־30 באוקטובר 1837, כאשר הרכבת הרוסית הראשונה, ששמה היה פרובורני, יצאה מהרציף שלה למעון הקיסרי בצארסקויה סלו. ניתן לראות העתק של רכבת זו כמוצג קבוע בתחנה.

הבניין הראשון של תחנת פטרבורג (כפי שהייתה ידועה אז) נבנה מעץ באוגוסט ובספטמבר של אותה שנה לפי תכנון של קונסטנטין תון. מכיוון שהתברר שהוא קטן מדי, הוא נהרס תוך שתים עשרה שנה ומבנה גדול בהרבה הוקם בפיקוחו של תון בשנים 1849–1852. נעשו הרחבות נוספות בשנות 1870.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחנה נעשתה יותר ויותר רעועה ועמוסה ככל שהמאה ה־19 נמשכה, עד שהתקבלה ההחלטה לקרוע את כל העניין ולהתחיל מחדש. הבנייה החלה בשנת 1901 ונמשכה שלוש שנים. סטניסלב ברזוזובסקי הוסיף לתחנה שתי קומות חדשות, חזית מצועצעת במגוון רחב של סגנונות היסטוריים, עם תבליטים דקורטיביים, עם מפרט יוגנדסטיל, חלונות בצורת חצי עיגול חריגה ושתי תכונות רגילות של תחנות רכבת מהמאה ה־19: כיפה בעלת מראה פסבדו-רנסאנס ומגדל שעון.

עם זאת, עיצובו של סימה מינאש (Минаш, Сима Исаакович (Si')) פנים אר-נובו מפואר שהפך את הבניין למקושט ביותר מבין תחנות הרכבת של פטרבורג. מינאש היה אחראי על גרם המדרגות, מבואה עם ויטראז'ים ואולמות מרווחים המתהדרים בסדרת לוחות מצוירים המתעדים את ההיסטוריה של הרכבת הראשונה ברוסיה. הקשתות המתנשאות של הבניין ומרחבי הזכוכית הראו את היכרותו של האדריכל עם טכניקות בנייה מתקדמות מהמערב.

בתחנת הרכבת ויטבסק, בניגוד למסופי רכבת אחרים, אין כיכר תחנה לפניה: חזיתה הראשית משקיפה אל פרוספקט זגורודני.^[1]

היסטוריה מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחריגה מהנוהג הרגיל בשנים הסובייטיות, תחנת ויטבסק שימרה את סככת הרכבות המוגבהת שלה, חמישה רציפים ומעליות המזוודות כמעט ללא פגע, מה שהפך אותה למיקום אידיאלי לצילומי העיבודים הסובייטים של אנה קארנינה, סיפורי שרלוק הולמס וקלאסיקות אחרות מהמאה ה־19.

מצד שני, פרטים ארכיטקטוניים רבים הוסרו מהחזית והאולמות במהלך שיפוצים סובייטים חסרי רגישות. רגע לפני חגיגות הרבע של שנת 2003, התחנה עברה שחזור מדוקדק של חלל הפנים המקורי ועיצוב יוגנדסטיל. מלבד ההעתק של הרכבת הרוסית הראשונה, תחנת ויטבסק כוללת ביתן נפרד עבור הצאר ומשפחתו ופסל חזה שיש של ניקולאי הראשון.

שירותי התחנה עוברים למרכז אירופה, למדינות הבלטיות, אוקראינה, בלארוס והפרברים הדרומיים של סנקט פטרבורג, כמו פושקין ופאבלובסק. התחנה מחוברת לתחנת פושקינסקאיה של הרכבת התחתית של סנקט פטרבורג.