תחרות הנבל הבינלאומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדליה שקיבל עדן פרטוש בתחרות הנבל (1970)
אמילי לוין מארצות הברית, בתחרות הנבל הבינלאומית ה-17 בישראל, 2009

תחרות הנבל הבינלאומית מתקיימת בישראל והיא תחרות הנבל החשובה ביותר בעולם. היא נוסדה על ידי אהרן צבי פרופס, שייסד גם את הזמריה ואת פסטיבל ישראל. שנת 2009 הייתה שנת היובל לקיום התחרות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הנבל הבינלאומית מתקיימת מדי שלוש שנים מאז 1959. היא משתווה בחשיבותה לתחרות הפסנתר הבינלאומית על שם ארתור רובינשטיין. התחרות מאורגנת על ידי "אגודת הנבל והזמיר"[1]. בראש ועדת התחרות הבינלאומית עומד זובין מהטה ובין חבריה מוזיקאים ידועי שם ואנשי ציבור.

במשך 50 שנות קיומה של התחרות הגיעו לישראל יותר מ-500 מתחרים. לכל תחרות מקפידים המארגנים להזמין יצירה ישראלית חדשה. לתחרות הראשונה בשנת 1959 הוזמנה היצירה "פואמה" מהמלחין פאול בן-חיים והיצירה "אינטראדה"[2] מהמלחין יוסף טל. לתחרות ה-17 הוזמנה יצירה בשם "עד אין סוף" מאת המלחין יצחק ידיד.

בשנות האלפיים, משתתפים בתחרות בכל פעם כ-30 מתחרים מארצות שונות. בשנת 2006, זכה בתחרות לראשונה נבלאי ישראלי, סיון מגן.

תחרות היובל, ה-17 במספר, הסתיימה ביום 20 באוקטובר 2009 בקונצרט עם התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוח רוברטו פטרנוסטרו. המשתתפים ניגנו כיצירה משותפת קונצ'רטו לנבל של אלברטו חינסטרה וכן ניגן כל משתתף יצירה לפי בחירתו. שופטי התחרות לא מצאו מועמד ראוי לפרס הראשון. הפרס השני ניתן לנבלנית אינה זדורובצ'י ממולדובה. את הפרס השלישי קיבל המשתתף היחיד בתחרות, רמי ואן קרסטן מהולנד.

השירות הבולאי בישראל, הנפיק בול דואר לכבוד אירוע היובל בשנת 2009.

רשימת הזוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה הזוכה מקום שני מקום שלישי
1959 סוזנה מילדוניאן בלגיהבלגיה בלגיה סוזן האקט מקדונלד ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית אדוורד ויטסנבורג הולנדהולנד הולנד
1962 לין טרנר ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית גויליאנה אלביסטי איטליהאיטליה איטליה בריג'יט דשה דו-פורה צרפתצרפת צרפת
1965 מרטין גליות (אנ') צרפתצרפת צרפת אמיליה מוסקויטינה ברית המועצות (1955–1980)ברית המועצות (1955–1980) ברית המועצות נטליה סטרבקובה ברית המועצות (1955–1980)ברית המועצות (1955–1980) ברית המועצות
1970 שנטל מתיו (צר') צרפתצרפת צרפת קת'רין מישל צרפתצרפת צרפת איוקו שינוקזי יפןיפן יפן
1973 ננסי אלן ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית גרייס וונג ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית קיטריונה ייטס אירלנדאירלנד אירלנד
1976 איוון איון רונצ'ה רומניהרומניה רומניה פרדריק קמברלינג צרפתצרפת צרפת הייזל קת'לין קינזי ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
1979 אמילי מיטשל ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית ברברה אלן ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית אירנה קגנובסקה ישראלישראל ישראל
1982 אליס ג'יילס (אנ') ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית לינדה איילה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

פטריסיה טסיני איטליהאיטליה איטליה

1985 נאוקו יושינו יפןיפן יפן ─לא הוענק פרס שני─ איון ג'ונס ויילסויילס ויילס
1988 איזבל מורטי (אנ') צרפתצרפת צרפת לוסי וייקפורד בריטניהבריטניה בריטניה
1992 מארי-פייר לאנגלמנט (אנ') צרפתצרפת צרפת יאנה בושקובה צ'כיהצ'כיה צ'כיה מריקו אנרקו קנדהקנדה קנדה
1994 ─לא הוענק פרס ראשון─ אנה מקרובה רוסיהרוסיה רוסיה גודליב שראם הולנדהולנד הולנד
1998 גווינת' וונטינק הולנדהולנד הולנד כריסטינה ביאנצ'י איטליהאיטליה איטליה קיו-ג'ין לי קוריאהקוריאה קוריאה
2001 לטיזיה בלמונדו איטליהאיטליה איטליה ג'סיקה לי ז'ו הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין לוויניה מייחר הולנדהולנד הולנד
2003 וורוורה איוונובה (אנ') רוסיהרוסיה רוסיה ג'ולי בונזל ישראלישראל ישראל אבליין מהיי צרפתצרפת צרפת
2006 סיון מגן ישראלישראל ישראל ססיל מאודיר צרפתצרפת צרפת אצוקו צ'ידה יפןיפן יפן
2009 ─לא הוענק פרס ראשון─ אינה זדורובצ'י מולדובהמולדובה מולדובה רמי ואן קסטרן הולנדהולנד הולנד
2012 אנאיס גאודמארד צרפתצרפת צרפת אגנה קבליטה ליטאליטא ליטא מיי פוקוי יפןיפן יפן
2015 יויינג צ'ן הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין אנבל טורט צרפתצרפת צרפת אווה טומסיק סלובניהסלובניה סלובניה
2018 לנקה פטרוביץ' סרביהסרביה סרביה ג'ואל וון לרבר שוויץשוויץ שוויץ מרינה פרדין ישראלישראל ישראל
2021 קלאודיה לוצ'יה למאנה איטליהאיטליה איטליה לאה מריה לופלר גרמניהגרמניה גרמניה ביאטריז קורטזאו פורטוגלפורטוגל פורטוגל

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דן מרגלית,
    שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב

    'סוג: ראיון, הטלוויזיה החינוכית הישראלית' אינו ערך חוקי
    חותם אישי - קולט אביטל, ראיון, הטלוויזיה החינוכית הישראלית באתר יוטיוב‏, 5 באפריל 2017 - ראו בדקה ה-21:06
  2. ^ יוסף טל, אינטראדה לנבל (1959), הוצאת המכון למוזיקה ישראלית 6628