תיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיל כרוך על תוף כבלים

תַּיִל (בריבוי: תֵּילִים) הוא סיב מתכתי דק וארוך בעל תכונות של אלסטיות, חוזק והולכה חשמלית. בהתאם, משמשים תילים למאמצים מכניים ולהולכת חשמל. על פי רוב תילים מיוצרים על ידי משיכת המתכת דרך חור. תילים מיוצרים במגוון רחב של קטרים וממגוון של מתכות, בהתאם לייעודם. מספר תילים שזורים ביחד נקראים כבל. ליפוף תיל סביב ליבה נקרא סליל.

את הפעלים גזורי השם תִּיֵּל וכן תֻּיַּל (במובן קשירה וחיבור בתיל) חידש המילונאי ראובן אלקלעי, לפי הכתוב במילונו.[1]

חומרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תילים שנועדו לנשיאת עומסים מיוצרים על פי רוב מפלדה. תילים אלו חזקים במיוחד אך אינם גמישים ובעלי מוליכות חשמלית בינונית.
  • תילים שנועדו להולכת חשמל עשויים מנחושת או מאלומיניום. תילים אלו חלשים מכנית אך גמישים מאוד ובעלי הולכה חשמלית טובה (אלומיניום) עד מצוינת (נחושת).
  • יש תילים שנועדו להולכה מאוד גבוהה של אותות, למשל אותות תקשורת. שיפור ההולכה בתילים כאלה נעשה על ידי ציפוים בכסף או בזהב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תיל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראובן אלקלעי, כרך 3, מלון עברי שלם, הוצאת גליל, 1994
ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.