תרגום התורה המיוחס ליונתן

התרגום המיוחס ליונתן, המוכר גם בשם פסאודו-יונתן, ומכונה גם באופן כללי – תרגום ירושלמי או תרגום ארץ ישראל, הוא תרגום ארמי לתורה שמוצאו מארץ ישראל.

זמנו של התרגום קשה לקביעה. היו שזיהו בו חומר קדום המתייחס ליוחנן כהן גדול מתקופת החשמונאים, מאידך יש בו כנראה התייחסויות לעיר קונסטנטינופול ולאסלאם. אפשר שכלולים בו רבדים מזמנים קדומים, אך חוקרים (לדוגמא אביגדור שנאן) סבורים שזמן חיבורו המאה השביעית או השמינית, והוא כנראה פרי ידו של מחבר אחד, ולא קבוצת מחברים.

עזריה מן האדומים מעיד על שני כתבי יד של התרגום, אך כיום ידוע רק כתב יד אחד שלו הנמצא בספריית המוזיאון הבריטי. התרגום נדפס לראשונה על ידי אשר פורינץ בוונציה, 1591; במאה העשרים נדפסו ארבע מהדורות מדעיות: גינזבורגר (ברלין 1903), רידר (ירושלים 1974), דיאז מאצ'ו (מדריד 1977–1980) וקלרק (הובוקן 1984).

שם התרגום

תרגום זה כונה בפי רוב הראשונים בשם "תרגום ירושלמי". במקורות המאוחרים יותר של ימי הביניים (לראשונה בפירושו של ר' מנחם רקנאטי) הוא כונה בשם "תרגום יונתן בן עוזיאל", ואף נדפס במהדורות מקראות גדולות בשם זה, אף על פי שידוע מן התלמוד שיונתן בן עוזיאל כתב את תרגומו לספרי הנביאים בלבד - ולא לתורה. ההשערה המקובלת כיום היא שראשי התיבות ת"י התפרשו בטעות כמכוונים ל"תרגום יונתן" במקום ל"תרגום ירושלמי".

אופיו של התרגום

תרגום זה הוא חלק מקבוצת תרגומים ארמיים לתורה המכונים "תרגומים ארץ-ישראליים", וכן "ירושלמיים", ובהם גם תרגום נאופיטי ותרגום הקטעים (המכונה בדפוסי מקראות גדולות "תרגום ירושלמי"), המתאפיינים בזיקה ליהדות ארץ ישראל במאות הראשונות לספירה, ולשונם ארמית גלילית.

אופיו של התרגום המיוחס ליונתן שונה מזה של שאר התרגומים הארץ-ישראליים; הוא נוטה להרחיב יותר את היריעה ולהביא מסורות מדרשיות, בעיקר אגדתיות אך גם הלכתיות, במהלך התרגום, מעבר לתרגום הצמוד לטקסט. לדעת אביגדור שנאן התרגום קרוב מבחינות רבות לסוגה המכונה מקרא משוכתב. חוקרים דנו ביחסו של התרגום לתרגומים הבבליים - בעיקר תרגום אונקלוס - ולתרגום הסורי למקרא, הפשיטתא, וכן למדרשי האגדה ובעיקר למדרש פרקי דרבי אליעזר, לו יש זיקה הדוקה לתרגום המתבטאת באגדות ובדרשות דומות עד כדי זהות מילולית.

תארוך

תאריך כתיבתו של התרגום שנוי במחלוקת, וישנן כמה דעות בנושא. הדעה הפופולרית ביותר בנושא היא שהתרגום לא היה יכול להכתב לפני הכיבושים המוסלמים המוקדמים, כלומר בין המאה ה-7 למאה ה-8, למרות שמשולבים בו חומרים ישנים יותר. לדוגמה, אשת ישמאעל נקראת פאטימה, שם אגדי באסלאם.

ישנן גם דעות אחרות בנושא. ד"ר ליאור גוטליב גורס כי זמן כתיבתו הוא לקראת סוף המאה ה-12, בעוד שיש הטוענים שמשום שהגאונים לא הכירו אותו, ורש"י לא מזכיר אותו, התרגום נכתב לאחר זמנו של רש"י, אולי בתקופת הצלבנים, כלומר בין המאה ה-11 למאה ה-13. בכל אופן, אין החיבור מאוחר מזמנו של ריקאנטי, כלומר אין הוא מאוחר מתחילת המאה ה-14, הרי שהוא מזכירו כמה וכמה פעמים בביאורו על התורה. בניתוח חדש יחסית של בברלי מורטנסן נטען כי התרגום חובר במאה ה-4 ונועד כמדריך לכהנים.

לקריאה נוספת

• אביגדור שנאן, תרגום ואגדה בו, ירושלים: תשנ"ג.
• אביגדור שנאן, תרגום ואגדה בו, האגדה בתרגום התורה הארמי המיוחס ליונתן בן עוזיאל, הוצאת מאגנס, 2017
• ישעיהו מאורי, "על יחסו של תרגום התורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל למקורות ההלכה", תעודה ג (תשמ"ג), עמ' 235–250.

קישורים חיצוניים

• כתב יד לונדון לתרגום התורה המיוחס ליונתן, באתר ויקישיתוף
• דפוס ראשון לתרגום התורה המיוחס ליונתן, בארכיון האינטרנט (דפוס זה מבוסס על כתב יד אחר, והוא מהווה עדות עצמאית לנוסח התרגום)
• תרגום ירושלמי לתורה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• רפאל בנימין פוזן, התרגומים הארמיים למקרא, בתוך: המעין מח, ב, טבת התשס"ח
• פיליפ טריה, מתיה קם, תרגומי התנ"ך הקדומים, באתר "תרבות•il"
• מהדורת גינזבורגר, תרגום יונתן בן עוזיאל על התורה, ברלין, תרס"ג / 1903, באתר היברובוקס