מייק מנג'יני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייק מנג'יני
מייק מנג'יני, 2004
מייק מנג'יני, 2004
לידה 18 באפריל 1963 (בן 60)
מסצ'וסטס, ארצות הברית
שם לידה מייקל מנג'יני
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1987
מקום לימודים אוניברסיטת בנטלי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פרוגרסיב מטאל, ת'ראש מטאל
כלי נגינה תופים
שיתופי פעולה בולטים Annihilator, Extreme, סטיב ואי, ג'יימס לאברי דרים ת'יאטר
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מייק מנג'יני (Mike Mangini; נולד ב-18 באפריל 1963 בניוטון, מסצ'וסטס) הוא מתופף אמריקאי והמתופף לשעבר של להקת הפרוג מטאל דרים ת'יאטר. במהלך הקריירה המקצועית שלו ניגן עם ג'יימס לאברי, סטיב ואי והלהקות Annihilator ו-Extreme. הוא לימד במכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון ונודע כנגן סשן.[1] בתקופת השיא שלו, בשנים 2002-2005, קבע חמישה שיאים בתחרות המתופף המהיר בעולם.[2] בנוסף, כתב שני ספרים תחת השם "ידע בקצב" (Rhythm Knowledge) על טכניקות התיפוף שלו ושיטת אימון לניתוח והפשטה של פוליריתמיקות ומשקלים ריתמיים. מנג'יני הופיע בתוכנית Time Wrap בערוץ דיסקברי, כשהוא מדגים את כישורי התיפוף שלו במצלמות וידאו מהירות. בשנת 2010, הצטרף מנג'יני לדרים ת'יאטר במקומו של המתופף הקודם ואחד ממייסדיה, מייק פורטנוי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייק מנג'יני החל לנגן בתופים כשהיה בן חמש. הוא התאמן במשך שש עד עשר שעות ביום וכאשר היה בן תשע החל לחקות ביצועים של באדי ריץ'. בתקופת לימודיו בבית הספר התיכון, הופיע בלהקות בית ספר והשתתף בהרכבים יוקרתיים.

לאחר שסיים את לימודיו בתיכון בשנת 1981, זנח לזמן מה את לימודיו המוזיקליים לטובת לימודי תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטת בנטלי. לאחר שהשלים את חוק לימודיו מייק עבד בכתיבת תוכנה עבור טיל הפטריוט.[3] באותה העת, עבד על תוכנה שחקרה את הקשרים בין המוח האנושי לבין הגוף.

בשנת 1987, תופף מנג'יני בלהקת ריק ברלין בבוסטון, שם עבד יחד עם הבסיסט פיליפ ביינו. לימים, יעבוד ביינו עם מייק בסשנים עם סטיב פרי מלהקת Journey ולאחר מכן בלהקה של סטיב ואי. באותה תקופה, מנג'יני העביר שיעורים פרטיים בתיפוף בבוסטון.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991, מנג'יני החל לעבוד כמתופף בלהקת הת'ראש מטאל Annihilator. מייק תופף במספר שירים של אלבום האולפן Set the World on Fire. הוא יצא למסע הופעות עם הלהקה כדי לתמוך באלבום עד שנת 1994. ב-1994 התבקש לנגן עם הלהקה Extreme (אנ') במקומו של המתופף פול גירי. מייק מנג'יני התחבר עם הגיטריסט הנודע של להקת Extreme, נונו בטנקורט (אנ'), כבר מאז שנות ה-80. במהלך פעילותו ב-Extreme הקליט מספר שירים לאלבום Waiting for the Punchline שיצא בשנת 1995. במהלך מסע ההופעות עם Extreme בשנת 1995 הופיע בתוכנית האירוח The Late Show של דייוויד לטרמן.

לאחר שלהקת Extreme התפרקה בשנת 1996, למייק נודע דרך המתופף ג'ונתן מובר שהגיטריסט סטיב ואי עורך אודישנים ללהקתו. מייק התקבל בהצלחה ללהקתו של סטיב ואי והעתיק את מיקומו ללוס אנג'לס. מסוף שנת 1996 עד תחילת שנת 2000, מנג'יני קיבל ביקורות חיוביות על היותו מתופף בלהקתו של ואי. בין חברי הלהקה ניתן למנות את הבאסיסט פיליפ ביינו, הגיטריסט מייק קנילי והגיטריסט דייב ויינר. מייק הקליט מספר קטעי תיפוף עבור האלבומים Fire Garden ו-The Ultra Zone של סטיב ואי. כמו כן, הוא השתתף בחזרות והקליט את אלבום ההופעה Alive in an Ultra World במהלך מסע ההופעות עם ואי בשנת 2000.

בעקבות השעיית מסע הופעות בדרום אמריקה בשנת 2000, חזר מנג'יני לביתו בבוסטון והחל ללמד במכללת ברקלי כפרופסור חבר. הוא החל לעבוד עם הזמר גרי צ'רון והבאסיסט פאט באדג'ר בלהקה Tribe of Judah. מייק המשיך לאחר לעבוד עם דייל בוציו, חבר לשעבר בלהקת הניו ווייב Missing Persons, על מספר הקלטות נוספות. בהקלטות אלו נמנים שירי מחווה ללהקת ראש (תחת הכותרת Subdivisions) ואלבום שני באורך מלא עם Annihilator בשם All For You.

בשנת 2005, קיבל משרת לימוד מלאה במכללת ברקלי במחלקת התיפוף, אך פרש ממנה בשנת 2010 לאחר שהצטרף ללהקת דרים ת'יאטר.

בשנת 2007, תופף באלבום Metal של Annihilator.

בסוף שנת 2010, התמודד מייק מול מרקו מינמן, פיטר ווילדור, וירג'יל דונאטי, אכילס פריסטר, דרק רודי ותומאס לאנג באודישנים להחלפת מייק פורטנוי כמתופף בלהקת דרים ת'יאטר.[4] ב-29 באפריל 2011, חברי הלהקה הכריזו באופן רשמי שמייק מנג'יני נבחר להיות המתופף החדש שלהם. מיד לאחר בחירתו, הקליט את האלבום A Dramatic Turn of Events יחד עם חברי הלהקה.[5]

ביולי 2011 יצא מנג'יני עם דרים ת'יאטר למסע הופעות באירופה, כשהופעת הבכורה שלו עם הלהקה אירעה ב-4 ביולי ברומא.[6] במהלך המסע, ניגן בהופעות שירים מכל אלבומי האולפן שהוציאה הלהקה עד אז, שיר מתוך האלבום העתידי לצאת A Dramatic Turn of Events וכן סולו תופים בכיכובו. במסגרת מסע ההופעות, הופיע מנג'יני עם הלהקה ב-19 ביולי בגני התערוכה בישראל.[7]

ב-25 באוקטובר 2023 חברי דרים ת'יאטר הודיעו כי מייק פורטנוי שב להיות חלק מהלהקה, ובכך מנג'יני סיים את תקופתו עימם.[8]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתתפות באלבומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם Annihilator
  • Set the World on Fire (1993)
  • All for You (2004)
  • Metal (2007)
עם Extreme
  • Waiting for the Punchline (1995)
עם סטיב ואי
  • Fire Garden (1996)
  • The Ultra Zone (1999)
עם MullMuzzler/ג'יימס לאברי
  • Keep It to Yourself (1999)
  • MullMuzzler 2|James LaBrie's MullMuzzler 2 (2001)
  • Elements of Persuasion (2005)
עם Tribe of Judah
עם דרים ת'יאטר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מייק מנג'יני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דיקסון, גאי (5 בנובמבר 2010). "A Drummer's Dream: Playing to the beat of the heart". The Globe and Mail (באנגלית). נבדק ב-15 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "World's Fastest Drummer" (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2011-09-29. נבדק ב-15 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ עומאר, עארף (8 בנובמבר 2008). "Man-genie drummer". New Sunday Times (באנגלית). נבדק ב-15 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "The spirit Carries On" (באנגלית). Roadrunner Records. נבדק ב-15 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "AND THE NEW DRUMMER IS..... MIKE MANGINI" (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2009-10-07. נבדק ב-15 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Mike Mangini makes Dream Theater debut" (באנגלית). נבדק ב-18 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל)
  7. ^ "Dream Theater Concert Setlist at Exhibition Grounds, Tel Aviv on July 19, 2011" (באנגלית). נבדק ב-15 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ DREAM THEATER ANNOUNCE THE RETURN OF DRUMMER MIKE PORTNOY