מייקל מורקוק

מייקל מורקוק
Michael John Moorcock
לידה	18 בדצמבר 1939 (בן 84); לונדון, הממלכה המאוחדת
שם לידה	Michael John Moorcock
מדינה	הממלכה המאוחדת
שם עט	Michael Barrington, Bill Barclay, Warwick Colvin, Jr., James Colvin, Edward P. Bradbury, William Ewert Barclay, Philip James, Desmond Reid
שפות היצירה	אנגלית
סוגה	פנטזיה, סיפורת היסטורית, מדע בדיוני, חרב וכושפות
יצירות בולטות	New Worlds, Pyat Quartet, Mother London
תקופת הפעילות	מ-1957
הושפע מ	ג'יימס גראהם באלארד, ג'ק ואנס, פריץ לייבר, אדוארד פלאנקט, הברון ה-18 מדאנסני, ג'וזף קונרד, מרווין פיק, פול אנדרסון, ט. ה. וייט, רוברט אי. הווארד, אדגר רייס בורוז, פ. ג'. וודהאוס, ויליאם ס. בורוז, לי בראקט, אנדריאה דבורקין
פרסים והוקרה	פרס נבולה לנובלה הטובה ביותר (1967); פרס עולם הפנטזיה לרומן הטוב ביותר (1979); פרס לרומן מדע בדיוני על שם ג'ון וו. קמפבל (1979); פרס ברם סטוקר למפעל חיים (2004); פרס גרנד מאסטר של דיימון נייט (2008); היכל התהילה של המדע הבדיוני והפנטזיה (2002); פרס גארדיאן לספרות (1977); פרס אוגוסט דרלת' (1975); פרס אוגוסט דרלת' (1976); פרס אוגוסט דרלת' (1972); פרס אוגוסט דרלת' (1973); פרס אינקפוט (1997) ;
	www.multiverse.org

מייקל מורקוק (באנגלית: Michael Moorcock; נולד ב-18 בדצמבר 1939) הוא סופר מדע בדיוני אנגלי, מפורצי הדרך בז'אנר הפנטזיה והמדע הבדיוני. נושאי כתיבתו נוגעים לרוב לתפיסת העולם האנושית (במובן הרחב), מורכבות החיים, הטעם בקיום ולעג למוסכמות חברתיות. ב-2008 היה הסופר ה-25 שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים, הניתן החל מ-1975 לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה או שנתיים, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה^[1].

הגיבור הנצחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייקל מורקוק ידוע בעיקר בזכות סדרת הגיבור הנצחי (eternal champion) שלו. בסדרה זו חוקר מורקוק אלמנטים חוזרים המופיעים בספרים נפרדים: המלחמה בין הכאוס לסדר, הגורל הבלתי נמנע לעומת חופש הרצון והיכולת לשנות את החברה והאדם כנגד הקבעון המחשבתי של רוב האנושות.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

'הגיבור הנצחי' בעולמו של מורקוק הוא יצור מעונה, שנידון לשרת את ה'איזון הקוסמי', מנגנון המבטיח את שימור מאזן הסדר והכאוס ברב-יקום (Multiverse). הגיבור הזה מתגלגל בין גופים שונים ופרקי חיים שונים בעולמות משונים, כאשר לרוב הוא אינו מודע למצבו, ופועל מתוך כורח או אילוץ כלשהו. הגיבור הוא דמות טראגית-מלנכולית. כל רצונותיו מתגמדים לעומת כוחו של האיזון הקוסמי, המארגן את היקום כך שהגיבור נאלץ לבצע את תפקידו.

הדוגמה הטיפוסית לאילוץ שכזה היא אלריק ממלינבון, אולי הגיבור המפורסם ביותר בספרי מורקוק. אלריק הוא לבקן אשר ללא חרבו המכושפת אינו מסוגל ללכת או לנשום לזמן רב, בגלל פגם לידה, אולם חרב זו היא בעלת רצון משלה, ומנסה לשלוט באלריק ולגרום לו להרוג אנשים בניגוד לרצונו.

דוגמאות אחרות הן הוקומון, הסובל מאבן שחורה המשובצת במצחו ויכולה להרוג אותו אם ימרוד באדוניו, או קורום הנסיך בגלימת הארגמן, שעינו מנוקרת וידו נקטעת על ידי אויביו.

'המלווה הנצחי' הוא לרוב דמות קלילה יותר, הנמצאת במצב דומה למצבו של הגיבור הנצחי, אך אינה טרגית. המלווה לרוב נהנה מהחיים בכל עולם או זמן שאליהם האיזון הקוסמי משליך אותו, והוא אינו סובל ממלנכוליה משום שהוא השלים עם אי יכולתו להשתחרר מהאיזון הקוסמי. לרוב, המלווה מודע למצבו וזוכר את גלגוליו הקודמים.

דוגמה טובה היא ג'רי אוקונל, מלווהו של קורום, אשר מכוון אותו בכל מעשיו ומהווה הנגדה הומוריסטית לגיבור הטראגי.

'אדוני הכאוס' ו'אדוני הסדר' הם דמויות נפוצות בסדרה זו, והם מייצגים שני צדדים הנאבקים זה בזה. דמויות אלו הן מעין אלים, אולם כוחן תלוי בכמות בני התמותה שמאמינה בהן, ולכן אין הן אלוהות מוחלטת, שלא כמו האיזון הקוסמי או אלים אחרים שאינם עוסקים במעשי בני התמותה (קוול ורין בספרי קורום). לעיתים, יצורים אלו הם גיבורים (כמו בספר "הרקדנים שבסוף הזמן", שבו בני אדם בעתיד הרחוק הם בעצם ייצוגים לאדוני הכאוס).

נושאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב, מורקוק תוקף בספריו כאוס גדול מדי, ומדגיש את הטענה כי אחרי שהכאוס מיצה את היצירתיות שבו, העולם נותר שומם ועקר. זאת, בניגוד לסדר השואף לחיים וצמיחה יציבה. עם זאת, מורקוק תוקף גם סדר רב מדי (כמו בספרו "הרקדנים שסוף הזמן", ששם מורקוק לועג לסדר שמיוצג על ידי החברה הוויקטוריאנית השמרנית, לעומת החברה המתירנית והחופשית בסוף הזמן).

נושא אחר שמורקוק מטפל בו בסדרה הוא רצון חופשי. ראייתו של מורקוק היא פסימית - אין לאדם רצון חופשי, אלא הכורח הוא שמביא אותו לידי פעולה. חייו של הגיבור אינם שלו, אלא מוקדשים להצלת עולמו מהפרת האיזון בין כאוס לסדר, ולמטרה זו הוא מקריב את אהובתו ולעיתים את חייו.

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלריק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרב השאול (תרגום: דורית לנדס), עם-עובד, 1978
אבי סער (תרגום: דורית לנדס), עם-עובד, 1980
אלריק ממלניבונה, (תרגום: אינגה מיכאלי, עריכת תרגום ולשון: חמוטל לוין), ינשוף, 2005
אלריק בים הגורל (תרגום: אינגה מיכאלי, עריכת תרגום ולשון: חמוטל לוין), ינשוף, 2005
גורלו של הזאב הלבן (תרגום: איריס נמיר), ינשוף ומובי דיק, 2012

קורום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגילת החרבות (תרגום: מיכאל תמרי), עם-עובד, 1982
אגדות קורום: פנטסיית גבורה על הזמן שבטרם הזמן - כרך א, הפר והרמח, כרך ב, האלון והאיל, כרך ג, החרב והרמך (תרגום: אהוד מימון, עריכת תרגום ולשון: אמירה בנימיני), ינשוף, 2007

אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרוזדור השחור (תרגום: דפנה לוי), זמורה-ביתן, 1986

כתבים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוץ מסדרת הגיבור הנצחי, מייקל מורקוק כתב ספרים נוספים שקשורים לנושאים הנידונים בסדרה, אך מבוססים על הנחות יסוד שונות. אחד הנושאים העיקריים בהם עסק הוא מסע בזמן ומסע למציאות חלופית, בין אם באופן רציני (כמו בסדרת "צאר הפלדה" שלו, המביאה היסטוריה חלופית אליה נקלע טייס במלחמת העולם השנייה) ובין אם באופן הומוריסטי (כמו סדרת "ארכיוני קורנליוס" או "הרקדנים בסוף הזמן").

כתיבתו המאוחרת של מורקוק (בספרים "מרפא לסרטן" ו"ארכיוני קורנליוס"), היא מאתגרת, וקשה למצוא בה עלילה ברורה. הספרים כתובים כזרם הכרה ותיאורים, וכוללים ציטוטים של פרסומות ומאמרים אמתיים, היוצרים קולאז' של אווירה והתרשמויות.

בכתיבתו המאוחרת, מורקוק גם חזר לכתיבה בוגרת ובשלה יותר, העוסקת בנושאי זהות (עדיין במסווה של פנטזיה או מדע בדיוני), לרוב מנקודת מבט הומוריסטית-סאטירית. ייצוג טוב לסגנון זה הוא "הרקדנים בסוף הזמן", העוסק בחיזור של גבר מתרבות עתידנית (שבה הכול אפשרי, כולל התמרת צורה, מין, חיי אלמוות, יכולת לברוא ולהרוס כל דבר חומרי) אחר אישה מהעבר, מאנגליה הוויקטוריאנית, הנקלעת לתרבותו.

מורקוק הוא מהיוצרים הפורים ביותר בז'אנר הפנטזיה והמדע הבדיוני - מעל לחמישים ספרים בכל הסדרות השונות, ובנוסף ארבעה ספרי הגות לא בדיוניים. כמו כן, הוא כתב שירים ללהקות הרוק "Blue Oyster Cult" ו"hawkwind", וכן ללהקות נוספות, וערך מספר אנתולוגיות של מדע בדיוני.